אז מה מצאו שחשיפה למסכים עושה?

תוצאות – בסופו של יום הילדים חולקו לשלוש קבוצות לפי המסלול של זמן הצפייה במסכים שעברו בנקודות הזמן השונות במחקר:

מסלול נמוך המשכי – לאורך כל נקודות הזמן שנבדקו החשיפה למסך הייתה נמוכה. החשיפה למסך בקבוצה הזו החלה סביב גיל 6 חודשים בכמות נמוכה והמשיכה באופן יחסי בכמות נמוכה (בגיל 6 חודשים ממוצע חשיפה יומי של 7 דקות ובגיל 6 שנים 68 דקות).

מסלול עולה מאוחר – לאורך כל נקודות הזמן שנבדקו החשיפה עלתה בהדרגה, עם עליה חדה נוספת לקראת גיל 3 שנים. החשיפה למסך בקבוצה הזו החלה סביב גיל 6 חודשים בממוצע חשיפה יומי של 16 דקות ובגיל 6 שנים 230 דקות.

מסלול עולה מוקדם – בהתחלה עליה חדה בחשיפה למסך שבהמשך נעצרה וירדה. בגיל 6 שנים ממוצע חשיפה יומי של 124 דקות.

ומה לגבי ההתפתחות בקבוצות השונות? שני דברים מעניינים:

בגיל שנה הילדים בשלוש הקבוצות היו פחות או יותר באותו מצב. דהיינו, ההתפתחות הייתה זהה בתחילת הדרך. אבל מה קרה בהמשך?

בתקנון לאין ספור משתנים נוספים שנלקחו בחשבון נמצא כי בהשוואה לקבוצת הנמוך המשכי בגיל 6 שנים, הילדים בשתי הקבוצות האחרות היו עם הישגים נמוכים יותר במבחנים השונים לרבות אינטליגנציה, קוגניציה, תפקודים אמוציונליים ועוד.

אז מה המשמעות של דרגות החשיפה השונות למסכים?

דיון ומשמעות – מחקר מרשים בהיקף המעקב שלו, גם אם קבוצת הילדים שגויסו לא הייתה עצומה. גם החלוקה למסלולים שונים של חשיפה למסכים מעניינת ומקורית כי עוזרת להכניס את הילדים של כולנו לשלושה מסלולים שונים של חשיפה למסך שניתן להשוות ביניהם. 

הממצאים מוכיחים, בהתאם למחקרים עקיפים אחרים קודמים, כי חשיפה גבוהה לזמן מסך פוגעת בהתפתחות ילדים. בהקשר הזה אני מזכיר את המלצת ה-AAP (איגוד רופאי הילדים האמריקאי), להורדת זמן חשיפה למסך בתינוקות קטנים. אני גם מזכיר עוד מאמר מעניין שמסוכם באתר על קשר בין זמן מסך בגיל שנה לאבחנת אוטיזם בגיל 3 שנים, ניתן לקרוא בקישור הזה. 

אני יודע, קל להגיד להמעיט במסכים וקשה לעשות. אבל בכל זאת נקודה נוספת למחשבה עבור כולנו.