מה ההיגיון, או מה ההסבר של החוקרים לממצא זה?

כהסבר, החוקרים תולים את ההבדל בעובדה שחלק מהתגובה של מערכת החיסון נובעת מהתגובה האימונית בבלוטות הלימפה האזוריות באזור החיסון. ואם הבלוטה האזורית, באותה יד, כבר מרוגשת (כי חיסון קודם ניתן לפני זמן קצר), אזי התגובה תהיה חזקה יותר.

אוקי, אז מה זה אומר לגבינו? פעם הבאה לבקש חיסון קורונה באותה יד? ואולי זה גם נכון לכל החיסונים? הרי חלקנו הולכים להתחסן לשפעת בעוד מספר חודשים (קראו פה על החיסון לשפעת עונת 2023-2024). ומה עם ילדים קטנים שמתחסנים ברגל, האם זה גם נכון לגביהם?

כל השאלות נכונות ומעניינות, אבל עדיין אין תשובה מדעית עליהן.

אני נוהג לחסן חיסון יחיד ביד הלא דומיננטית, על מנת שאם יהיו כאבים למחרת זה יהיה ביד הפחות פעילה. אבל המאמר החדש הזה, שבטח יפתח פתח למאמרים נוספים בתחום, מעלה אפשרות של תיעוד מדוקדק באיזה יד (או רגל) ניתן החיסון ואולי לחסן בפעם הבאה באותו הצד.

בקיצור, מאמר מקורי ומרתק, שאולי עוד כמה שנים, אחרי שיצטברו נתונים נוספים, יביא לשינוי מהותי בפרקטיקה של חיסונים מסוימים.

ואולי לא. נחיה ונראה ידידיי.