מי שרוצה להרחיב קריאה על הסוגים השונים ועל התופעות הללו מוזמן לקרוא בפרק בסיסי באתר שדן ברגישות למזונות, בקישור הבא או בפרק שדן ברגישות ספציפית לחלבון חלב פרה בתינוקות, בקישור הבא.
עם כזו שכיחות, ועם כאלה תופעות, ברור שאם הייתה דרך למנוע אלרגיה לחלבון חלב פרה זה היה מבורך. מאידך, עבודות קודמות, בעיקר על בוטנים (מחקר הבמבה המפורסם) וביצים הראו כי חשיפה מוקדמת מורידה שכיחות אלרגיה למזונות אלה.

אז אולי אפשר למנוע אלרגיה לחלבון חלב פרה?

מחקרים קודמים התקשו בלענות באופן מדויק על השאלה של חשיפה מוקדמת לחלבון חלב פרה, מהסיבה הפשוטה שיש קושי בלערוך מחקר רנדומלי התערבותי בחיים האמיתיים ועל תינוקות אמיתיים.
אז איך בוצע המחקר הנוכחי?
שיטות – מחקר פרוספקטיבי שבוצע במרכז רפואי יחיד בו בוצע מעקב אחר תינוקות מלידה ועד גיל שנה. הגיוס היה עוד בחדר הלידה בין השנים 2018 ל-2021 והאוכלוסייה היא אוכלוסייה הטרוגנית שמגיעה באופן טבעי לחדר הלידה באותו המוסד.
למחקר גויסו תינוקות בריאים שנולדו במועד ובמשקל לידה תקין.
קבוצות המחקר חולקו לפי הצהרת ההורים לגבי כוונותיהם להזנת התינוק בחודשיים הראשונים לחייו:
קבוצה 1 – הנקה בלעדית.
קבוצה 2 – חשיפה לתמ"ל על בסיס חלב פרה (עם או בלי שילוב הנקה).

קבוצה 2 עברה תת חלוקה נוספת ל:
– הנקה עם לפחות בקבוק תמ"ל אחד ליום.
– תמ"ל בלעדי.
ההורים נתבקשו לשמור על משטר האכלה זה בחודשיים הראשונים לחיים כאשר נוצר קשר איתם פעם בחודש לאורך כל תקופת המחקר, בטלפון או במייל.
אחרי החלוקה מראש לקבוצות, לפי הצהרת ההורים, נאספו נתונים לגבי החשיפה לתמ"ל בעת השהיה במחלקת תינוקות ובהמשך.
כמובן שנאספו נתונים דמוגרפיים ונתונים לגבי מחלות אטופיות במשפחה.
כל התינוקות זומנו לביצוע תבחין עורי לאלרגיה לחלב בגיל חודשיים ובמקרה של חשד לתגובה אלרגית אותם תינוקות זומנו למבחנים והערכה נוספים.
התוצא העיקרי במאמר היה שכיחות אלרגיה לחלבון חלב פרה מתווכת IgE והתוצא המשני היה שכיחות אלרגיה שאינה מתווכת IgE במהלך שנת החיים הראשונה.