האם יש קשר בין הרגלי רחצה ושימוש בסבון בגיל שנה וחצי לבין אלרגיות שונות בגיל 3?

או במילים אחרות – האם נקי יותר שווה בריא יותר?

בואו נתחיל. 

אלרגיות בילדים הן עניין רציני ביותר, והן מבין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ברפואת ילדים. והפעם, אני רוצה להזמין אתכם למאמר מקסים מיפן שפורסם בעיתון Pediatric allergy and immunology במרץ 2023 (37358858 PMID) וניסה לבדוק את הקשר בין תדירות הרחצה ושימוש בסבון בילדים בגיל שנה וחצי על שכיחות הופעת אלרגיות בגיל 3 שנים.

ורגע לפני שצוללים למאמר הזה, אני מזמין אתכם להעמיק במאמרים באתר שעוסקים באטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), באלרגיה למזונות, לחלבון חלב פרה, ובנזלת אלרגית כי אז תוכלו ללמוד קצת יותר על המחלות האלרגיות השכיחות בילדים ומה עושים איתן. 

מבוא – מה הקשר אתם שואלים? ואתם צודקים. אבל העור הוא הקשר.

אנחנו מכירים את המושג הרפואי "המצעד האטופי" שמתאר את אותם ילדים שמתחילים עם אטופיק דרמטיטיס ובהמשך מפתחים התבטאויות אלרגיות כמו אלרגיה למזונות ואסתמה של ממש ונזלת אלרגית. כלומר ייתכן ולעור יש איזו תפקיד מגן בפני חשיפה לאלרגנים שונים, ופגיעה בו או חיזוק שלו יכולים להביא להתבטאות או דחייה דווקא של מחלות אלרגיות. לרבות חשיפה לאלרגנים של מזון דרך עור פגוע, שבאופן הזה מעוררים תופעות אלרגיות בדומה לכשהילד נחשף למזון דרך מערכת העיכול (רוצה לומר, שלא צריך דווקא לאכול את המזון החשוד אלא לגעת בו לצורך העניין). אז מתוך ההנחה הזאת עולה השאלה, האם פקטורים שונים, ביניהם שימוש בסבון על שלל האפקטים שלו על העור, יכול להשפיע דרך ההשפעה שלו על העור על התפתחות אלרגיות שונות. 

שיטות – המחקר מבוסס על מאגר נתונים של ילדים ביפן, שמתחיל בגיוס האימהות עוד במהלך ההיריון. בסופו של דבר היו בקבוצת המחקר 74,349 ילדים. האימהות של אותן ילדים (איפה האבות היפניים??), מילאו שאלון בגיל 18 חודשים ובו התייחסו למספר האמבטיות השבועי ולתדירות השימוש בסבון – בכל פעם, ברוב הפעמים, מדי פעם או לעיתים רחוקות. בהמשך מילאו האימהות שאלון לגבי אבחנה של מחלות אלרגיות. התוצאות תוקננו סטטיסטית לכל מיני ערפלנים שאנחנו יודעים שקשורים למחלות אלרגיות כמו הנקה לעומת תמ"ל ונוכחות אחים גדולים ונוכחות חיות בבית וכו' על מנת לנסות ולבודד את השפעת הסבון.  

תוצאות – אז האם יש קשר בין שימוש בסבון לאלרגיות? 

תשמחו לשמוע שמרבית הילדים היפניים עשו אמבטיה כל יום, אבל היה הבדל בתדירות השימוש בסבון – בכל פעם (91.1%), ברוב הפעמים (5.9%), מדי פעם (2.1%) ולעיתים רחוקות (1%). לא היו הבדלים דמוגרפיים משמעותיים בין הקבוצות אבל שכיחות אטופיק דרמטיטיס בגיל שנה וחצי הייתה גבוהה יותר באותם ילדים בהם לא היה שימוש תדיר בסבון. 
בסופו של דבר, תדירות השימוש בסבון בגיל שנה וחצי הייתה קשורה לשכיחות מחלות אלרגיות בגיל 3 ביחס הפוך:
הסיכון לאטופיק דרמטיטיס עלה ככל שתדירות השימוש בסבון פחתה.
בילדים בהם היה שימוש בסבון במרבית הפעמים (בהשוואה לכל פעם כמובן) – עלייה ביחס הסיכונים של 1.18, בשימוש מדי פעם עלייה ביחס הסיכונים של 1.72 בסיכון ובשימוש לעיתים רחוקות עלייה ביחס הסיכונים של 1.99.  
כנ"ל לאלרגיה למזון – בשימוש במרבית הפעמים עלייה ביחס הסיכונים של 1.21, מדי פעם 1.38 ולעיתים רחוקות 1.53. 
לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בנוגע לאסתמה. 
עוד נתון חשוב – כשהחוקרים ניתחו את הנתונים לפי נוכחות או היעדר אטופיק דרמטיטיס בגיל שנה וחצי הם מצאו שגם בילדים ללא אטופיק דרמטיטיס בגיל שנה וחצי חודשים היו מגמות דומות, והסיכון היחסי להתפתחות אלרגיות היה אפילו גבוה יותר בילדים ללא אטופיק דרמטיטיס. 
דיון ומסקנות – מה למדנו מהמחקר הזה? 
היפנים מקלחים את הילדים שלהם כל יום אבל לא תמיד מתקלחים עם סבון. טוב. נזכור את זה לשימוש בעת הצורך. 
החוקרים מצאו שלאימהות הסובלות מאלרגיה הייתה נטייה להשתמש פחות בסבון עבור ילדיהם אולי מתוך מחשבה שהוא מגרה יותר.
הקשר בין היעדר שימוש בסבון בגיל שנה וחצי לאטופיק דרמטיטיס ואלרגיות למזון בגיל 3 הוא ברור, לאסתמה לא נצפה קשר. 
המנגנון – לא ברור, אולי שינוי בתכונות שונות של העור לרבות אוכלוסיית החיידקים שעליו. 
יש הרבה מגבלות למחקר מאופן הביצוע שלו בשאלונים ועד העובדה שיש הרבה סוגים של סבונים ושימוש בעוד קרמי לחות ותכשירים אחרים שאולי משפיעים על שכיחות אטופיק דרמטיטיס וכו'. 
אבל המסקנה ברורה – תקלחו את הילדים כל יום ותקלחו אותם עם סבון טוב טוב. לא רק שזה עושה נקי, זה עושה כנראה פחות אלרגיות. 
ממליץ לכם לקרוא את הפרק האהוב עליי על אמבטיה ראשונה, בקישור הבא. 
מקלחת נעימה.