- 31/10/2024
כיצד נותנים תרופות להורדת חום בילדים?
נר להורדת חום בילדים
גם פראצטמול וגם איבופרופן ניתן להשיג בנרות.
יתרון עיקרי הוא נוחות מתן בעיקר בגיל הצעיר והעובדה שילדים סרבני תרופות דרך הפה יכולים לקבל גם נרות בגילאים גדולים יותר.
חיסרון גדול של הנרות שחשוב להבין אותו הינו העובדה שהנר מגיע בכמות מדודה (בדומה לכדור) אך בניגוד לסירופ ולכן לא תמיד הכמות המדודה הינה האופטימלית שאפשר היה לתת לילד.
זאת אומרת שבנר יכול להיות שנצטרך להתפשר על הכמות המדויקת שהילד היה יכול לקבל.
דוגמה מהחיים, לילדון ששוקל 11 אנחנו רוצים לתת תרופה בנר.
כפי שנלמד בהמשך, בפרק תכל'ס, מה נותנים וכמה , אזי ניתן לחשב שהמינון הנדרש בשבילו למתן פראצטמול הינו 165 מיליגרם (15 מיליגרם לק"ג) ואיבופרופן 110 מיליגרם (10 מיליגרם לק"ג).
אבל אין נר במינון מדויק שכזה, לא בפראצטמול ולא באיבופרופן.
לדוגמא, נר נורופן יש במינון 60 מיליגרם או 125 מיליגרם.
אז מה ניתן לעשות אם בכל זאת רוצים נר והמינון לא בדיוק מתאים?
- ניתן לחשב את החלק היחסי של הכמות שאנחנו רוצים לתת ולהוריד/לחתוך חלק מהנר. לדוגמה, מנר של 125 מיליגרם הייתי רוצה לחתוך/להוריד 15 מיליגרם (כמעט שמינית). אבל זה גם קשה וגם לא מדויק. לא רק שלא מדויק אלא גם שהחברות מציינות בפירוש שבנר יתכן ופיזורו של החומר הפעיל אינו בריכוז זהה ולכן יתכן ובחלקים שונים של הנר (בהתחלה או באמצע, בצד או במרכז), יש ריכוז חומר פעיל שונה.
- בהנחה שבנר המבוקש יש פחות חומר פעיל ממה שהילד יכול לקבל אזי ניתן לתת הנר ללא חשש. לדוגמה ילד במשקל 8 ק"ג שיכול לקבל איבופרופן במינון 80 מיליגרם, בוודאי שיכול לקבל את הנר של ה-60 מיליגרם. הבעיה היא שלא מיקסמנו את הטיפול שהוא יכול לקבל. לרוב, זה לא נורא. כי מה שאני מצפה שיקרה הוא שהחום ירד אבל לא למינימום שיכולנו להגיע אליו ולא לפרק הזמן המצופה והמחיר יהיה שלעתים נצטרך להקדים מתן התרופה הבאה.
בכל מקרה אין לתת נר בהינתן התרחיש שבו הכמות שיש בנר גדולה מהכמות שהילד צריך/יכול לקבל.
תכלס, אני חושב שכל זמן שההורים מקפידים על המינונים המותרים באתר זה ופועלים על פי הוראותיי ובהינתן שישנם מקרים שבהם ישנם ילדים שלא לוקחים אף תרופה דרך הפה או מקיאים בכל מתן, אזי שימוש בנרות כולל חיתוך החלק היחסי של הנר (בכל צורה שהיא) הינו סביר ויעיל בהחלט.
בשום אופן אין לעבור על המינונים המותרים למנה ואין לתת את התרופות ברווחי זמן קצרים יותר מהמותר.
איך שמים נר בטוסיק בילדים?
תינוקות קטנים אפשר להחזיק בתנוחה של החתלה, ילדים יותר גדולים יכולים להיות שכובים על הבטן כאשר הברכיים מכופפות לגוף, או בשכיבה על צידי הגוף.
רצוי למרוח על קצהו של הנר חומר סיכה כלשהו (כל משחת חיתולים או וזלין) ויש להחדיר את הנר בעדינות לפי הטבעת.
יש להצמיד לכמה שניות את שני צידי הטוסיק על מנת שהנר לא יפלט החוצה.
עד איזה גיל הגיוני להשתמש בנרות להורדת חום בילדים?
לצערי אין הגיון בחום בילדים והתשובה לשאלה הזו היא מאוד פרטנית לכל משפחה.
ברור לי שישנו גיל מסוים (שלוש? ארבע?) שזה הופך להיות קצת מוזר להשתמש בנרות. לעתים אני רואה במרפאה ילדים אפילו גדולים יותר שבגלל שהם עקשניים וההורים לא מצליחים לתת להם סירופ, לוקחים עדיין נרות. לדעתי, לא תקין כי בגיל מסוים האזור הזה בגוף צריך להיות רק שלהם.
סירופ להורדת חום בילדים
כל התרופות ניתן להשיג גם בסירופ. הסירופים שונים זה מזה בטעם, במרקם והכי חשוב בריכוז!
מה הכוונה לריכוז? ריכוז היא הכמות של החומר הפעיל (במיליגרמים) שיש בנפח (במיליליטרים=סיסי).
מאוד מבלבל אבל לדעתי מאוד חשוב להבין!
לדוגמא בסיסי אחד (שזה גם מיליליטר אחד) של תרופה כלשהי להורדת חום החברה המייצרת הייתה יכולה לשים 10 מיליגרם חומר פעיל, או 25 מיליגרם חומר או 50 מיליגרם חומר פעיל.
ולכן לפני שנותנים תרופה לילדים בסירופ חשוב לשים לב כמה מיליגרמים של חומר פעיל אנחנו נותנים בכל סיסי אחד של תמיסה.
דוגמה לאיך מחשבים כמה סירופ לתת לילד להורדת חום
לילדון ששוקל 11 אנו רוצים לתת תרופה בסירופ. כפי שכבר למדנו אזי ניתן לחשב שהמינון הנדרש בשבילו למתן פראצטמול הינו 165 מיליגרם (15 מיליגרם לק"ג) ואיבופרופן 110 מיליגרם (10 מיליגרם לק"ג).
אם בחרנו לתת אקמולי פורטה בסירופ (טעם תותי פרוטי) אז בסירופ זה בכל 5 סיסי (מיליליטר) יש 250 מיליגרם או במילים אחרות בכל 1 סיסי (מיליליטר אחד) יש 50 מיליגרם. אנחנו רוצים 165 פראצטמול ולכן ביחס משולש ניתן לחשב שלילד מגיע 3.3 סיסי (165 כפול אחד חלקי 50). אז המינון לילד במשקל זה הוא 3.3 סיסי של סירופ אקמולי פורטה, כל 4 שעות.
אם מישהו אחר יבחר לתת נובימול אזי בכל 1 סיסי יש 100 מיליגרם ולכן בתרופה זו אותו ילד צריך לקבל 1.65 סיסי (165 כפול אחד חלקי 100).
השלישי בוחר לתת נורופן תפוזים שבו בכל בכל 5 סיסי יש 100 מיליגרם. באיבופרופן ילדון ששוקל 11 קילוגרם צריך לקבל 110 מיליגרם (10 מיליגרם לק"ג) ולכן ביחס משולש ניתן לראות שילד זה צריך לקבל 5.5 סיסי נורופן (110 כפול 5 חלקי 100).
ממליץ לחזור לפרק "תכל'ס מה נותנים וכמה" ולקבוע בעזרת הדוגמאות האחרונות כמה הילד צריך לקבל מכל תרופה ותרופה.
ניתן בהחלט להיעזר במה שכתוב על אריזות הסירופים השונים אבל לדעתי הבנה של המינונים המדויקים שהילד יכול לקבל תביא לטיפול אופטימלי יותר בילד הספציפי. המינונים הכתובים על האריזות מבטאים טווח של משקל (או גיל) ולרוב מביאים לטיפול בתת מינון.
המסר החשוב הוא שבסירופ ניתן לתת מינון מדויק שמתאים במדויק למשקלו של הילד ולמקסם בצורה אופטימלית השימוש בתרופות להורדת חום בילדים.
אבקה להורדת חום בילדים
מדובר בגרנולות שארוזות בתוך שקיות מדודות.
יש רק מוצר יחיד בשוק והוא של חברת טבע, יצרנית אקמול (פראצטמול).
המוצר שנקרא אבקמולי לילדים מכיל בכל שקית מינון של 250 מיליגרם וישנו מוצר שנקרא אבקמול ומכיל 500 מיליגרם.
הגרנולות סה"כ טעימות ודרך המתן המועדפת היא ישירות לתוך הפה, ללא צורך במים או ערבוב כלשהו.
כשמערבבים אותן עם מים וכנראה גם עם מעדנים הטעם הטעים מתפוגג ואצל חלק מהילדים האבקה הופכת להיות מרה.
החיסרון העיקרי של צורת המתן הזו היא העובדה ששוב (כמו בנרות) מדובר בכמות מדודה שהיא לא בהכרח תמיד הכמות האופטמילית שאפשר לתת לילד.
לדוגמא מינון של 250 מיליגרם מתאים במדויק לילד שמשקלו 16.5 ק"ג ומינון של 500 מיליגרם הוא זהה למינון של כדור לגדולים ומתאים לילדים שמשקלם מעל 33 קילוגרם. אני לא ממליץ להתאים מינון על ידי חלוקת הכמות המדודה בשקית, זה לא יכול להיות מדויק.
היתרון הוא פשטות ומקוריות המתן, לא מדובר בסירופ בכמות גדולה שיכול להיות לא טעים ולא בכדור שלעתים קשה לבלוע.
טריק נחמד שיש ילדים (ומבוגרים) שנהנים ממנו.
קפסולות ללעיסה
ישנו מוצר אחד בשוק והוא נורופן לילדים בטעם תפוז.
מתאים לילדים מעל גיל 7 שנים.
דרך המתן היא ישירות לפה, לעיסה ללא צורך במים.
החיסרון העיקרי של צורת המתן הזו היא העובדה שמדובר בכמות מדודה (כל קפסולה באה במינון של 100 מיליגרם, כך שילד לדוגמה ששוקל 30 קילו צריך ללעוס 3 קפסולות ביחד). החיסרון הנוסף הוא שיש 12 קפסולות בכל אריזה כך שילד ששוקל 40 קילוגרם תאורטית יגמור חבילה בכל יום.
היתרון הוא שוב, פשטות ומקוריות המתן, ישנם ילדים בגילאים הנכונים שיהנו מצורת מתן זו.
כדורים להורדת חום בילדים
מתאים יותר לילדים גדולים שיכולים לבלוע כדורים.
לצערי ראיתי ילדים בני חמש שלומדים לבלוע כדור, אבל אלו ילדים עם מחלות קשות ושם לעתים לא מתפשרים.
אני מאחל לכולנו שילדינו ייקחו כדור רק כשיהיו מוכנים לכך (אצל אחד זה גיל 10 שנים ואצל השני 15, אין חוקים).
חסרון הכדור ברור והוא זהה לחסרון של הנר או של האבקה.
ישנה כמות מסוימת ואליה צריך להתכוונן, אי אפשר לשחק עם המינונים. יתרון – פשטות המתן בגיל המתאים.
לסיכום, אחרי שהבנו העקרונות הללו, אני ממליץ להמשיך קריאה בפרק ההמשך של "תכלס מה נותנים וכמה" או ישר לעבור למחשבון למינוני תרופות להורדת חום בילדים בקישור הבא.