מטהמוגלובינמיה (כחלת) בתינוקות ובילדים – מה ההורים חייבים לדעת

למה מטהמוגלובינמיה (כחלת) שכיחה יותר אצל תינוקות וילדים?

יש מספר גורמים שמחמירים את הסיכון אצל תינוקות, בפרט בישראל:

# האנזימים שמחזירים את המטהמוגלובין למצב רגיל פחות בשלים בשלבים מוקדמים של החיים. לכן ראיתי מקרים של כחלת בכל גיל אבל יותר בתינוקות.

# לתינוקות אוכלוסיית חיידקים שונה במעיים, כאשר חלק מהחיידקים נוטים לייצר חומרים (ניטריטים) שעלולים לגרום לתופעה.

# שימוש בתכשירים חיצוניים (כמו משחות או חומרי הרדמה מקומיים) סביב ברית המילה עלולים לגרום לעליית מטהמוגלובין, כפי שקרה במקרה זה בישראל.

לכן, בישראל, כמו בכל מדינה, חשוב להורים להיות מודעים לסימנים של מצוקה בחמצון, במיוחד לאחר טיפול רפואי או מריחה של תרופות/משחות על עור פעוטות.

מי עוד בקבוצת סיכון למטהמוגלובינמיה?

המצב הרפואי הלא שכיח הזה עלול לקרות גם ב:

# ילדים עם בעיה מטבולית גנטית – מאוד לא שכיח.

# ילדים קטנים הסובלים משלשולים – בעיקר תינוקות מתחת לגיל שנה. כשאתה כרופא רואה במרפאה תינוק אפרפר הסובל משלשולים, זה בהחלט עולה באבחנה המבדלת.

# ילדים שמקבלים תרופות מסוימות, לרבות ילדים הסובלים ממחלה אונקולוגית.

מה קרה במקרה המדווח בישראל?

הכתבה ממש גנרית ולכן שווה לחזור על עיקרי הדברים. במקביל, אני מזכיר שלפחות פעם בשנה יש מקרה דומה מדווח.

• התינוק עבר ברית מילה יומיים לפני הופעת הסימפטומים. 
• ההורים מרחו על אזור הפצע משחה מאלחשת המכילה לידוקאין (lidocaine) ופרילוקאין (prilocaine), בהנחיית המוהל — בניגוד להתוויה, מכיוון שלרוב לא נעשה שימוש באמלה בגיל זה.
• כשהגיע למיון, המטפלים ראו כי גוון עורו הפך לכחול-אפרפר (“מכחיל”), והסטורציה (saturation) של החמצן הייתה נמוכה במיוחד. 
• בבדיקות בדם נמצאה רמת מטהמוגלובין של כ-30% – נתון שמרמז על מצב חירום רפואי. 
• הטיפול כלל יוזמה מהירה לפתיחת תרופת “נגד”, מתן תמיכה עם חמצן ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים.

בהמשך, התינוק שוחרר לביתו כשהוא במצב טוב יותר אבל הסיפור מדגיש כי גם “משחה רגילה” עלולה להפוך לתקלה רפואית חמורה, אם לא מנוהלת נכון.

אז מהם הסימנים שחשוב להורים להכיר?

הסימנים של מטהמוגלובינמיה כוללים:

• עור, שפתיים או ציפורניים שמקבלות גוון כחול-אפרפר.
• קוצר נשימה, דפיקות לב מהירות, עייפות וסחרחורת. 
• במקרה של רמת מטהמוגלובין גבוהה מאוד – שינויים במצב ההכרה, הקאות, התדרדרות מהירה.
• מדידת ריווי-חמצן (סטורציה) לרוב נמוכה, אם כי יש פערים באמינות בין מכשירים ושיטות מדידה שונים.

איך מאבחנים מטהמוגלובינמיה?

הבדיקה האבחנתית היא מדידת רמת המטהמוגלובין בדם. 

מה הטיפול בכחלת?

• הפסקת החשיפה לחומר שגרם לתופעה או תיקון המצב הרפואי (שלשולים לדוגמה).
• כתלות ברמת המטהמוגלובין, לעתים ניתן טיפול תומך בלבד לרבות תמיכה נשימתית וסבלנות. הדבר חולף.
• לעתים יש מקום לטיפול תרופתי בתרופה שנקראת מתילן‑כחול (Methylene blue) – אשר מחזיר את הברזל למצב "הרגיל".
• במעקב – בדיקה חוזרת, ניטור חמצון, רמת המטהמוגלובין.
  

מה ההורים יכולים לעשות כדי למנוע מקרים כאלה?

• לפני שימוש במשחות או תרופות אצל תינוקות, קראו היטב את ההוראות וציינו אם מדובר בחתך פתוח, פצע או אזור אחר שמכיל עור פגוע.
• הקפידו – משחות מאלחשות או חומרי הרדמה מקומיים, יש לתת רק בהמלצת רופא ישירה, במיוחד לתינוקות קטנים סביב ברית המילה.
• ודאו שאיש מקצוע (רופא ילדים, רוקח) אישר את השימוש, במיוחד אם התינוק צעיר או אם יש חשש רפואי.
• שימו לב לשינוי בגוון העור/שפתיים, כחול או סגול, פנו מיד לרופא או למיון.

לסיכום, המקרה מהכתבה ממחיש כיצד שימוש לא נכון בחומר מאלחש שהוא לרוב מאוד בטוח לשימוש, אצל תינוק יכול להוביל לעלייה ברמת המטהמוגלובין, מצב רפואי פוטנציאלית מסוכן שמצריך אבחון וטיפול מיידים.

ההורים בישראל ובכלל, צריכים להיות מודעים לסימני אזהרה, לשאול שאלות, לבדוק את ההתוויות של טיפולים ומשחות ולפנות לרופא בלי דיחוי אם משהו נראה “לא רגיל”.
כשמדובר בבריאות הילדים – ידע, ערנות ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי הם המפתח.