12/12/2024

איך ומתי עוברים למיטת מעבר?

מאת: חן ברזילאי

כרופא ילדים אני נתקל בשאלות רבות הקשורות לשינה של תינוקות וילדים ולאתגרים שיש עם הנושא המורכב הזה.

אחד מהאתגרים שמופיע בשלב מעט מאוחר יותר במהלך הילדות המוקדמת הוא המעבר ממיטת התינוק למיטת מעבר.

הילדים יודעים לישון, הלילות רצופים אבל הם גדלים ויש גם רצון וגם צורך בלתי נמנע להתקדם קדימה למיטה הבאה.

אז כמו בכל השאלות שיש לי בנושא שינה, ביקשתי מחן ברזילאי, יועצת משפחה ושינה מהטובות ביותר שיש, לענות על כל השאלות בנושא הזה – מיטת מעבר.

האם יש גיל מינימלי למיטת מעבר?

שאלה שאני נשאלת לא מעט. אז בגדול אין, אבל יש שני דברים גדולים שצריך לקחת בחשבון:

ראשית, צריך לוודא שהמעבר לא מסכן את הילד בנפילה ממיטה שגבוהה מדי עבורו. כדאי שהילד יוכל לעלות ולרדת באופן עצמאי מהמיטה החדשה. אם הילד עדיין לא יודע לרדת מהמיטה המיועדת אך מצד שני כן תרצו או צריך להעביר אותו למיטת מעבר אז הייתי ממליצה על הנחת מזרן על הרצפה כדי למזער את סכנת הפגיעה.

דבר חשוב לא פחות הוא נושא המוכנות והיכולת להתמודד עם המעבר והשינוי שלו בצורה רגשית.

איך עושים את המעבר למיטת מעבר בפועל?

לאט ובזהירות.

1. קונים מיטת מעבר שמתאימה פיזית לגודלו של הילד ולצורך לעלות ולרדת ממנה לבד.

2. עושים תהליך הכנה למעבר – החלק הראשון של תהליך ההכנה הוא לדבר על המעבר הזה ולהגיד לילד/ה שבעוד כמה ימים הוא/היא יעברו למיטה של בוגרים, למיטה של ילדים עצמאיים וישנו במיטה משלהם כמו אמא ואבא. במידה ואתם רואים או מרגישים שהילד מביע חשש, חשוב לא להכניס לו מילים לפה כמו: "אני יודעת שאתה מפחד" או כל מיני מושגים שהוא לא בהכרח מבין. כן חשוב לתת את בטחון בתוך התהליך על ידי משפטים כמו: "אמא ואבא פה תמיד אם תצטרך משהו", "אתה מסוגל ויכול" או לעזור עם חפץ מעבר/כוח (משחק או חפץ אהוב אחר) שיישן איתו/ה במיטה החדשה.

3. הכנה ויזואלית – חשוב להראות לילדים את התמונה של המיטה החדשה ולהתרגש ביחד, לקנות מצעים שהם אוהבים במיוחד ורוצים לישון עליהם. כך הופכים את הילדים לשותפים בתוך התהליך.

4. מעבר כזה דורש הכנה לוגיסטית גם של ההורים – מחליטים על יום (וגם כמה ימים לאחר מכן) שבהם אתם פנויים להיות קשובים לנושא המעבר. אחרי המקלחת וטקס השינה נכנסים איתם ישר לחדר שלו/ה, עם המיטה החדשה.

5. חשוב להקפיד להמשיך את הרגלי השינה וטקסי השינה הקבועים גם במיטה החדשה. זה ששינינו מיטה לא אומר שמשנים הרגלים. דגש חשוב, המעבר למיטת מעבר מאפשר עצמאות וחופשיות לילדים שלנו. לכן אני ממליצה לעשות את השינוי כשהם יודעים להירדם ללא התלות שלנו או במשהו אחר, אחרת תמצאו את עצמכם בסיטואציה לא פשוטה במעבר. אבל ראו בהמשך כמה עצות בהקשר הזה.

6. היו קשובים למה שהילדים אומרים לכם. אבל בלי רגשות אשמה ובלי השלכה של חוויות אישיות שלכם על הסיטואציה. הילדים לא לבד, הם אינם מסכנים ואינם בודדים. אתם מלווים אותם בשלב חשוב של עצמאות ובגרות המשמעותיים מאוד להמשך ההתפתחות שלהם.

מה אם הילד/ה רגילים להירדם עם ההורים במיטה שלהם?

במידה ועד עכשיו הילד נרדם איתכם במיטה שלכם, או לחילופין בדרך אחרת, ובכל זאת צריך להעביר חדר, הייתי מייצרת טקס חדש שמוסכם על ההורים, עם הכנה נכונה לילד. לא חייבים להתעקש על הרדמות עצמאית בהכרח – בתחילת התהליך אפשר להמשיך להירדם עם נוכחות של ההורים בחדר. ילדים יונקים או שנרדמים עם בקבוק בתחילת הלילה, במידה וזה לא מפריע לכם, אפשר להמשיך עם זה גם במעבר הנוכחי. בשורה התחתונה, המעבר למיטה החדשה יכול לעזור לכם בשינוי הרגלים שתרצו בבית, הזדמנות חדשה לייצר טקס שינה והרגלים אחרים שאתם חפצים בהם.

מה קורה אם הילד/ה קמים שוב ושוב מהמיטה ובאים לסלון או למיטת ההורים?

אחד הקשיים הגדולים במעבר מיטה זו העובדה שהם עצמאיים… שהם פתאום יכולים לקום ולרדת ותכלס לעשות מה שבא להם:). כמו שאנחנו אוהבים ורצינו שיקרה.

אז חשוב לזכור שמצד אחד אנחנו לא רוצים לייצר כאן חיזוק עבורם של תשומת לב ומצד שני לא להתנהג בכוחניות או עליוניות כי אנחנו לא מאמינים במאבקי כוחות.

אז מה כן? פשוט… מחזירים למיטה. בהתחלה מסבירים ברוגע – "אהוב/ה שלי, את/ה חוזר/ת למיטה כי לילה וצריך לישון". לא לנהל משא ומתן ולא לייצר כאן משבר קואליציוני – להיות עניינים ומעשיים.

בהמשך, אם הילד/ה ממשיכים לקום או מסרבים, לוקחים אותם (מציעים יד או מרימים באהבה, אף פעם לא בכוח), ולוקחים למיטה עם משפט קצר: "אהוב/ה שלי, עכשיו הולכים לישון". תנסו לא להיגרר לשיחות נפש ובוודאי לא לכעוס מידי כי הכוונה להיות אסרטיביים ותכליתיים. במידה ותתפתח שיחה על הנושא או תביעו כעס, זו אינטראקציה שמניבה התנהגות ותקשה על המשך התהליך. זה גם עלול לייצר המשכיות.

זה יכול לקחת כמה פעמים אבל צריך להמשיך לא להיות כעוסים (למרות שאתם שבורים) ואוהבים במקסימום (בתחושה).

אם אתם ההורים חווים קושי בהתנהגות סביב הדבר הזה – אל תהססו לפנות ולקבל הדרכה.

מה קורה אם הילד/ה נשכבים על הרצפה ועושים טנטרום?

להכיל את הקושי ולדבר בגובה העיניים של הילד פיזית ומהותי, שאתם מבינים שקשה לו/ה ואם הוא/היא צריכים ממכם משהו, אתם כאן כדי לעזור לו.

אם הוא/היא לא נרגעים וממשיכים, צריך לתת להם רגע להירגע. כלומר לא לפתור את התסכול ולראות אם הם מסוגלים להירגע לבד.

בהמשך לקחת אותו לחדר(אף פעם לא בכוח!) ולהזכיר לו שוב שאם הם צריכים משהו שיקראו לכם, שאתם אוהבים אותם ותמיד כאן בשבילם.

מה קורה אם במשך מספר ימים הניסיונות נכשלים והילד מביע רצון לחזור למיטה הישנה או לישון עם ההורים?

חשוב לזכור שאין כאן מותר ואסור, יש כאן החלטה הורית שמבוססת על שילוב של מוכנות הילד והבשלות ההורית. לרוב הילד יראה התנגדות לתהליך המעבר, דבר שכמובן הגיוני לנוכח השינוי, ובגלל זה נדרשת גם ההכנה וגם התיווך וההדרגתיות בתהליך, שבהתחלה הם כמובן מאוד קשים.

אם השינוי מייצר בבית הוריקן וההורים מרגישים שהם לא מצליחים אז אפשר לחזור רגע אחורה, להיערך מחדש ולהחליט על מועד חדש לניסיון שחשוב לעשות אותו (כי לרוב כבר החלטנו שיש צורך, מכל הסיבות שפרטנו קודם).

כמה זמן לוקח תהליך המעבר?

תלוי. בהחלטיות שלכם וכמובן גם בילד ובמכונות שלו.

אבל קחו בחשבון שזה ייקח זמן – כל פעם מחדש ולמשך מספר ימים.

לסיכום, כמו בכל תהליך בהורות, השינוי לרוב יגיע מכם ההורים ואני ממליצה לשבת ביחד ולהחליט עם הפרטנר בבית על איך עושים את זה, על מקרים ותגובות שמתאימים לחזון ההורי שלכם ועל דגשים שיעזרו לכם לשמור על עקביות. מעבר למיטת מעבר זהו מעבר מרגש שמראה על גדילה וצמיחה של הילד, וכך צריך להסתכל על המעבר. תמצאו את הדרך שנכונה לכם וזכרו שאין נכון או לא נכון – רק היו עקביים בדרך שלכם ותדברו את השינוי בבית. יש כאן תהליך הורות, וכמו כל שינוי הוא דורש את המנהיגות ההורית שלכם והביטחון שלכם בדרך שתבחרו.