הנחיה קלינית – הזנה זמנית בפורמולה חלבית בימים הראשונים לחיים עלולה להגביר סיכון לאלרגיה לחלב

יש לנו באתר מאמר מדעי שפורסם באוקטובר 2022, שבדק את הקשר למתן פורמולה חלבית בזמן שאחרי הלידה והקשר לאלרגיה בחלב בהמשך. תוצאות המחקר הראו שחשיפה המשכית ומוקדמת לפורמולה (פרקטית, מתן תמ"ל/ פורמולה פעם ביום) יכולה להוריד השכיחות של אלרגיה לחלב בהמשך בהשוואה לתינוקות שרק ינקו או אלה שקיבלו תמ"ל בנוסף להנקה בצורה לא עקבית.

תוצאות מענייניות ביותר.

בהמשך קרו כמה דברים מעניינים:

באוגוסט 2024 פרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית הנחיה קלינית מאוד מעניינת ומי שסיכם לנו אותן הוא אחד מכותבי המסמך, אלרגולוג הילדים הבכיר פרופסור אילן דלאל.

באפריל 2025 יצא משרד הבריאות בהבהרות בנוגע למסמך זה של האיגוד ובסופו של דבר הגיעו הדברים למסמך ולמסקנות משותפות לשני הגופים המכובדים הללו, כפי שתראו בהמשך.

מה שכיחות אלרגיה לחלב?

השכיחות בארץ של אלרגיה לחלבון חלב פרה מתווכת IGE נמצאת בעלייה ומוערכת בסביב 1% בקרב התינוקות. לשמחתנו, אלרגיה לחלב פרה חולפת בחלק גדול (60%-70%) מהמקרים, ולרוב בשנים הראשונות לחיים. אולם, ההשלכות הבריאותיות של אלרגיה לחלבון חלב פרה על הילד ומשפחתו הן רבות. בשנים האחרונות התפתחו בעולם וגם בישראל, טיפולי דה-סנסיטיזציה (חשיפה) לאלרגיה למזון, אולם בעוד היעילות של טיפולים אלה למרבית המזונות גבוהה, אלרגיה לחלבון חלב פרה עדיין קשה יותר לטיפול.

לאור ההשלכות הבריאותיות, הסיכון לתגובה קשה והפגיעה באיכות החיים של הילד ומשפחתו המלוות אלרגיה לחלבון חלב פרה, יש חשיבות רבה למניעה ראשונית של אלרגיה לחלב.

 
הנחיה קלינית -הזנה זמנית בתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים עלולה להגביר סיכון לאלרגיה לחלב

חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים

כיום, מומלץ להתחיל חשיפה למזונות אלרגניים (דוגמת בוטנים וביצה) החל מגיל 4-6 חודשים. המלצה זאת מבוססת על מספר עבודות שהראו שחשיפה מוקדמת ועקבית למזונות אלה, ללא הפסקות ממושכות, מאפשרת מניעה ראשונית של התפתחות אלרגיה לאותם מזונות.

המקרה של חשיפה לתמ"ל חלבי שונה. גם מכיוון שלא ברור מהו הגיל והתדירות האופטימליים לחשיפה לתמ"ל חלבי במטרה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב, והן לאור היתרונות הבריאותיים הרבים של הנקה. 

מהי כיום המלצת איגוד הבריאות העולמי?

אגוד הבריאות העולמי ממליץ כי תינוקות יוזנו בחלב אם בלבד מהשעה הראשונה לחיים וכי ימשיכו עם הנקה בלבדית במשך לפחות 6 חודשים. אולם, מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הדגימו כי תינוקות אשר ניזונו מתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מועטה, ולאחר מכן ניזונו מהנקה בלעדית למשך מספר שבועות-חודשים רצופים, פיתחו אלרגיה לחלב בשיעור גבוה יותר מאשר תינוקות שניזונו מהנקה בלבד מהלידה, או בשילוב של הנקה ותמ"ל מיד אחרי הלידה.

בשנת 2021 פרסם האיגוד האירופאי לאלרגיה הנחיות ובהן מוצע להימנע מתוספת זמנית של תמ"ל חלבי בשבוע הראשון לאחר הלידה על מנת להפחית את הסיכוי של התפתחות אלרגיה לחלב. מחקרים שפורסמו לאחרונה בישראל, כמו גם אותו מחקר שסוכם באתר, איששו ממצאים אלה. 

מחקר ישראלי נוסף שפורסם לאחרונה מצא כי בעוד שמרבית (96%) היולדות בישראל סבורות שילדיהן ניזונו מהנקה בלבד מהלידה ולא קיבלו תוספת של תמ"ל חלבי, מרבית (55%) התינוקות למעשה קיבלו תוספת של תמ"ל חלבי במהלך תקופה זו ללא ידיעתן!

המסקנות המצטברות מצביעות על כך שהזנה זמנית של תינוק בתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מעטה, עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.

אז מה היו המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית באוגוסט 2024?

– אנו מציעים לאימהות אשר מעוניינות בהנקה בלבדית, להימנע לחלוטין ממתן תוספות של תמ"ל חלבי לתינוק בימים הראשונים לחיים על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.

– במידה והתינוק קיבל תוספות של תמ״ל חלבי (אפילו בכמות מעטה) בימים הראשונים לחיים, מתן תוספת קבועה של תמ״ל חלבי מספר פעמים בשבוע במקביל להנקה, עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.

מה הוסכם על ידי האיגוד ועל ידי משרד הבריאות בהמשך?

לגבי ההמלצה הראשונה, משרד הבריאות מחדד ומצטרף להמלצה זו. הימנעות מחשיפה לתמ"ל בכל מקרה של תינוקות על הנקה מלאה או במקרים של אמהות הרוצות להמשיך בהנקה.

לגבי ההמלצה השנייה – משרד הבריאות לא הצטרף להמלצה גורפת זו וסבר שאין מספיק נתונים להמליץ באופן גורף על תוספת קבועה של תמ"ל באותם מקרים של תינוקות יונקים שנחשפו לחלבון חלב פרה. 

מהן ההשלכות של הנושא אחרי פרסום מסמך ההבהרות על ידי שני הגופים?

עבור ציבור ההורים – יש להימנע ככל שניתן ממתן תוספת של תמ"ל חלבי לתינוק אשר יוזן בהמשך בהנקה בלעדית. 

עבור מחלקות היולדות והמטפלים בילדים – עדכון ברור של הבקשה של ההורים להנקה בלעדית או אישור למתן תמ"ל, תוך כדי הבנה של כל המערכת (הורים וצוות התינוקיה) להשלכות של תוספת תמ"ל.

לכל האוכלוסיה – הסברה לצוותים הרפואיים ולמשפחות על החסרונות של תוספת תמ"ל חלבי במיוחד בימים הראשונים לחיים.

ולנו מה נותר? לעקוב אחרי ההנחיות החדשות, המרתקות כשלעצמן, ולנסות ולמצוא עוד אמצעים להורדת שכיחות לרגישות למזונות.