הפרעת אכילה בינקות

מהי הפרעת אכילה בינקות?

הפרעות אכילה בינקות זה מונח רחב שמתאר קשיים באכילה אצל תינוקות ופעוטות כאשר בניגוד למה שרבים חושבים, לא מדובר ב"פינוק" או "ילד עקשן".

ההפרעה מוגדרת כאשר צריכת המזון דרך הפה אינה מתאימה לגיל, ומשליכה על המצב הרפואי, התזונתי, מיומנויות האכילה או התפקוד הפסיכו-סוציאלי של התינוק והמשפחה.

האם הפרעת אכילה בינקות קורה בהנקה או על בקבוקים?

זה יכול לקרות בהנקה, בבקבוק, ובשילוב ביניהם.

איך נזהה הפרעת אכילה בינקות?

תינוק עם קשיים באכילה עשוי להפגין אחת או יותר מההתנהגויות הבאות (שוב, מדובר ברשימה שרלוונטית גם ליונקים וגם לניזונים מבקבוק):

• ארוחות ארוכות ומתישות – האכלה שנמשכת מעל 30 דקות באופן קבוע.
• סימני מצוקה בזמן האוכל – הקשתה של הגב, בכי, אי שקט, הסטת הראש או הקשחת הגוף כשמקרבים לשד או שהבקבוק מתקרב.
• קשיים במנגנון האכילה – שיעול, חנק, הקאות חוזרות בזמן הארוחה או מיד אחריה, או נזילה מוגברת של חלב מהפה.
• גדילה לא תקינה – עליה לא מספקת במשקל או ירידה באחוזונים. לעיתים גם עליה גדולה מידי במשקל עקב האכלה בניגוד לרצון התינוק.
• אכילה בשינה – הירדמות מהירה מדי על השד או הבקבוק מחוסר אנרגיה או כדרך להימנע מסיטואציית האכילה.
• לחץ משפחתי והתעסקות יתר – הארוחות הופכות למוקד של מתח, חרדה ותסכול עבור ההורים.

איך מגיעים למצב של הפרעת אכילה בילדים כל כך צעירים?

הסיבות להפרעות אכילה בינקות הן לרוב שילוב של גורמים אך תמיד תהיה מעורבת בהם חרדה או סטרס הורי. נוהגים לחלק אותן לארבעה תחומים עיקריים (לעתים קרובות הם קשורים זה בזה):

החלק הרפואי בהפרעת אכילה של ינקות

מצבים כדוגמת מחלת ריפלוקס, אלרגיות למזון, בעיות נשימה או לב או לשון קשורה. התינוק באי נוחות או כאב בזמן האכילה או לא מסוגל לאכול.

אחד הדברים החשובים ביותר לזכור שלמרות שלעתים יש משהו רפואי, שמתחיל את הפרעת האכילה, רוב המקרים שראיתי היו כאלה שבהם הסיבה הרפואית, חשובה יותר או חשובה פחות, כבר ממזמן חלפה, אבל הפרעת האכילה נשארה.

בנוסף, כמות הילדים שראיתי עם אבחנות רפואיות לא מדויקות (ניתוק לשון קשורה שלא לצורך, טיפול מיותר לצרבת), היא עצומה ומעידה על קושי גדול באבחון הבעיה האמיתית.

החלק ההתנהגותי – פסיכולוגי בהפרעת אכילה של ינקות

כאן נכנס נושא הלחץ והחוויות השליליות. לעיתים אין רקע פיזי לתופעה אך ההורה חושב שהתינוק לא אוכל מספיק או צריך לאכול יותר או לא מבין או קשוב לסימני הרעב והשובע של התינוק. אם התינוק למד שאכילה קשורה לסיטואציה לא נעימה או ללחץ מצד ההורים ("רק עוד שלוק אחד"), הוא עלול לפתח התנגדות אקטיבית.

החלק המוטורי – התפתחותי בהפרעת אכילה של ינקות

קושי במיומנויות הפה כגון יניקה חלשה, קושי בתיאום בין מציצה, בליעה ונשימה או טונוס שרירים נמוך/גבוה.

החלק התחושתי בהפרעת אכילה של ינקות

רגישות יתר או תת-רגישות באזור הפה. התינוק חווה את הפטמה (שד או בקבוק) כלא נעים או מאיים.

אז התינוק פשוט ירעיב את עצמו?

זו אחת השאלות שהכי מפחידות הורים.

האינסטינקט שלנו אומר שתינוק רעב יאכל. אבל בתינוקות עם הפרעת אכילה, המנגנון הזה משתבש. הכאב, הפחד או הקושי הפיזי חזקים יותר מתחושת הרעב. הם יאכלו את המינימום ההכרחי כדי לשרוד ולהשקיט את הבטן, אבל לא יאכלו מספיק כדי לשגשג ולגדול בנחת. לעיתים הם יאכלו רק מתוך שינה (Dream feeding) כי רק אז המנגנונים ההגנתיים יורדים.

איך נדע שלא מדובר במשהו רפואי שמפריע להם?

ראשית, בהחלט ייתכן. השלב הראשון באבחון הוא תמיד רפואי. חשוב לשלול או לטפל בבעיות כמו דלקת בוושט, לשון קשורה משמעותית או בעיות נשימה. עם זאת, חשוב להבין שתי נקודות קריטיות:

1. אבחון נכון והימנעות מעודף אבחון – לצערי יש לי הרגשה שכל תינוק שילך עם התלונות הללו פעמיים – שלוש לרופא הילדים, יקבל בסוף אבחנה של רפלוקס סמוי ויטופל בהתאם. הטיפול לא יעזור כמובן. זה אותו דבר עם לשון קשורה או אלרגיה.
2. גם אחרי שהבעיה הרפואית נפתרה, ההתנהגות עלולה להישאר – תינוק שסבל מכאב או מאי נעימות בזמן האכלה במשך תקופה, "זוכר" זאת גם כשהדלקת עברה. הוא פיתח דפוס התנהגות של התגוננות. כאן בדיוק נכנס המרכיב ההתנהגותי שדורש התייחסות נפרדת. תרופות או החלפת מזון לא תמיד פותרות את הפחד מהאכילה.

אז מה גרם למה?

מהו אותו מעגל הקסמים (או מעגל החרדה)? לרוב (אך לא תמיד) זה מתחיל בקושי אובייקטיבי. התינוק מתקשה לאכול או סובל. ההורה המודאג, מתוך אהבה ודאגה כנה, מתחיל ללחוץ – מזיז את הבקבוק בפה, מנסה להניק כשהתינוק בוכה, מאכיל בהסחות דעת. התינוק חש את הלחץ, חווה את האכילה כאירוע סטרסוגני ולא נעים, ומתחיל להגיב בסירוב . הסירוב לרוב הולך ומחריף עם הזמן. התינוק מסרב וההורה עוד יותר מתעקש.

והנה אנחנו בתוך מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו לבד.

איך מטפלים בהפרעת אכילה בינקות?

 מורכב, אבל אפשרי בהחלט. הטיפול הוא לרוב רב-מערכתי ודורש ראייה כוללת:

1. בירור רפואי – כאמור, מוודאים שאין גורם פיזי פעיל שמכאיב או מפריע, תוך כדי המנעות מאבחון יתר.
2. התאמת המרקם/הציוד – התאמת סוג הבקבוק, הפטמה, תנוחת ההנקה או סוג התמ"ל בהתאם לקושי.
3. החלק ההתנהגותי – חוויה מתקנת. זהו לב העניין. המטרה היא להחזיר לתינוק את האמון באוכל ובהורה המאכיל. אנחנו עוברים ל"האכלה קשובה". זה אומר שאנחנו מכבדים את סימני הרעב והשובע של התינוק, לא דוחפים בכוח, ועוצרים בסימני אי-נוחות. המטרה היא להפוך את האכילה ממשימה לחוויה משותפת ונעימה. כמובן שבגילאים אלו כדאי שיהיה בליווי דיאטנית תינוקות או מרפאת אכילה בגלל הגילאים הרגישים הללו. 

מהם הדגשים החשובים הנוספים להורים?

• אבחון נכון הוא קריטי – מתן טיפול תרופתי/הפסקת הנקה/מעבר פורמולה הם לא בהכרח נחוצים.
• הורדת לחץ היא נחוצה – אני יודעת שזה קשה כשהילד לא אוכל, אבל הלחץ שלכם עובר אליו ישירות, גם אם נדמה שלא. נסו להגיע לארוחה רגועים ככל האפשר ותסמכו על איש המקצוע המלווה אתכם, שזו הדרך.
• אל תאכילו מתוך שינה –  זה אולי עובד נקודתית, אבל זה מונע מהתינוק ללמוד אכילה מודעת ורצונית ומקבע את הבעיה בערות.
• שימו לב לקשר עם התינוק –  זמן האכלה הוא זמן לחיבור (Bonding) אז נסו ליצור קשר עין, מגע עור בעור, ורוגע, בצורה טבעית ולא מאולצת. גם אם הארוחה קצרה מהצפוי.

מי מטפל בהפרעת אכילה בגיל הינקות?

חשוב מאוד לא להישאר עם זה לבד. הכתובת היא דיאטנית תינוקות וילדים המתמחה בתחום או מרפאת אכילה שכוללת דיאטנית, קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק המתמחה באכילה (להערכת מנגנון הבליעה והמציצה), רופא ילדים וצוות סוציאלי/רגשי שיעזרו לתמך בהורה בתהליך.

זה לא שבכל מקרה חייבים את כל היועצים הללו כי לעתים יועץ אחד טוב שפגע בול, יכול מאוד לעזור.

האם יישאר נזק לטווח רחוק?

החדשות הטובות הן שהמוח של התינוק גמיש מאוד ושילדים לומדים מהר. לכן עם טיפול נכון, סבלנות והכוונה מקצועית, אפשר לשנות דפוסים, לשפר את המיומנויות המוטוריות ולתקן את החוויה הרגשית סביב האוכל. רוב הילדים שמטופלים בזמן, גדלים להיות ילדים שאוכלים מגוון ובהנאה.

לסיכום, הפרעת אכילה בינקות היא טלטלה למשפחה. היא מערערת את הביטחון ההורי במקום הכי רגיש. הבשורות הטובות הן שיש דרך החוצה. זיהוי מוקדם ועבודה נכונה עם איש מקצוע יכולים להפוך את הקערה על פיה (תרתי משמע). אם אתם מרגישים שהאכלה היא מאבק, אל תחכו. פנו לייעוץ.

מגיע לכם ולתינוק שלכם חווית אכילה נעימה ורגועה.