מה ההיגיון מאחורי השימוש בממתקים המלאכותיים?

צריכת סוכרים מוספים קשורה בצריכת אנרגיה גבוהה יותר, ונחשבת כתורמת משמעותית לעלייה המהירה בהשמנת יתר ברחבי העולם ותוצאותיה השליליות. מכאן, שחיפשו פתרון לרצון ודרישה למתוק לצד הפחתת הנזקים הבריאותיים של הסוכרים. מכיוון שרוב הסוכרים המוספים מתקבלים מצריכת משקאות קלים ומאכלים רבים אחרים שילדים ובני נוער צורכים בשגרה, הופיעו מוצרים ממותקים באופן מלאכותי כחלופה (משקאות הלייט או הדיאט למיניהם), המספקים את המתיקות והטעימות הרצויות מבלי לתרום לצריכת הקלוריות.

אילו סוגי ממתיקים מלאכותיים קיימים בשוק?

אני יכולה לפרט לכם את שלל השמות של הממתיקים הקיימים אך השמות לא כל כך ידידותיים ובעיקר אני לא רואה צורך. אסביר בקצרה על כמה מהבולטים שבטח כבר שמעתם עליהם מעט. אז להלן שמותיהם:

• אספרטיים

• סוכרלוז

• אצסולפאם K

• סכרין

• קסיליטול

אספרטיים (הידוע בתור מס' E951), נמצא ביותר מ-6,000 מוצרי מזון ברחבי העולם. ערכו האנרגטי דומה לסוכר (4 קק"ל/גרם) אך המתיקות שלו היא פי 200 גבוה יותר, כלומר יש צורך בכמות קטנה בהרבה של אספרטיים לקבלת טעם דומה.

סוכרלוז (E955) ואצסולפאם K (שסימונו E950) הינם נטולי קלוריות, ומתוקים פי 60 ו-200 בהתאמה מסוכרוז (הסוכר הרגיל המוכר לנו).

סכרין, הוא הממתיק המלאכותי הראשון שנמצא. הוא מתוק פי 300 מסוכר ומוכר כמשאיר קצת טעם לוואי מר/מתכתי.

הקסיליטול הוא מקבוצה קצת אחרת שנקראת רב כהלים. למרות רמת המתיקות הדומה מאד לזו של סוכר, הקסיליטול מכיל 2.4 קלוריות לגרם, בעוד סוכר מכיל 4 קלוריות לגרם. מוצרים רבים לסכרתיים מכילים ממתיק זה מכיוון שבניגוד לסוכר, הוא איננו מעלה את רמת הסוכר בדם. מאידך, ממתיקים רבים מקבוצה זו עלולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול כגון גזים, התכווצויות ושלשולים.

מה ידוע לנו על ממתיקים מלאכותיים כיום?

כפי שצוין, תעשיית המזון משתמשת בממתיקים מלאכותיים במגוון רחב של מזונות ומשקאות כחלופות לסוכרים מוספים, שלגביהם ידוע שיש השפעות מזיקות. בטיחותם של תוספי מזון אלה נתונה לוויכוח, עם ממצאים סותרים לגבי תפקידם באטיולוגיה של מחלות שונות, לרבות בתפקידם כקרצינוגניים (גורמים לסרטן). עם זאת חסרים מחקרים טובים, ארוכי טווח ועם תוצאות חד משמעיות בנושא.

ומה עם ילדים?

מיותר לציין שאם אתם שואלים אותי, אין סיבה לשלב לילדים כלל ממתיקים מלאכותיים בתזונה, בטח שלא בשגרה. לאוכלוסיית הילדים החולים בסכרת ההנחיות הן כמובן מעט שונות.

נכון שארגוני בריאות ברחבי העולם מאשרים גם לילדים את השימוש בממתיקים מלאכותיים, אך אישורים אלה ניתנים מתוך הנחה שהם נצרכים בכמות קטנה מאוד בכל מוצר ומתוך כך קשה להוכיח פגיעה בבטיחות הילדים בטווח הארוך.

עם זאת, צריכת הממתיקים המלאכותיים בקרב ילדים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים, ואף הכפילה את עצמה בין השנים 2000 ל-2010 כתוצאה מצריכה של משקאות ממותקים בממתיקים אלו. יש לציין שילדים, בעקבות משקלם הנמוך והצריכה המרובה של משקאות, מגיעים לרמות גבוהות יחסית של ממתיקים מלאכותיים ביחס למשקלם ביחס לאוכלוסייה הבוגרת.

לפי משרד הבריאות הישראלי, שלבי הגדילה הם שלבים קריטיים לעיצוב ההתנהגות. בשלבים אלה עלינו לספק לילדים סביבה שתקל עליהם לבחור מזונות בעלי טעם פחות מתוק. תחליפי הסוכר יוצרים סביבת מזון מתוק לא פחות מסביבת המזון המומתק בסוכר. תחליפי הסוכר אינם חלק מדפוסי התזונה הים תיכונית המומלצת לילדים ולמבוגרים כאחד, ואף סותרת את עקרונותיה. אחד העקרונות החשובים בתזונה זו היא צריכת מים במקום משקאות ממותקים למיניהם. ולבסוף, תחליפי הסוכר לא מונעים השמנת ילדים. לכן, לא קיימת הצדקה לפיתוח מוצרים לילדים עם תחליפי סוכר כאסטרטגיה למניעת השמנה.

העדויות להשפעות בריאותיות של שימוש בממתיקים מלאכותיים בילדים הינן מוגבלות ביחס לאלו עבור מבוגרים וגם מעט המידע שיש, איננו ברמת הוכחה גבוהה.

מה הקשר בין צריכת ממתיקים ומשקל בילדים?

מחקרים תצפיתיים לא הצביעו על קשר בין שימוש בממתיקים מלאכותיים לבין מדדים של שומן גוף. במחקרי עוקבה איכותיים אף הודגמה עליה במשקל ככל שעולה השימוש בממתיקים אלו. אמנם משקאות ומזונות המכילים תחליפי סוכר מכילים פחות קלוריות, אך צריכתם אינה מנבאת ירידה ולשמירה על המשקל. הניסיון מראה שכשחברה מפחיתה את כמות הקלוריות במוצר, בכדי למכור פחות קלוריות, הציבור נענה וקונה מהמוצר יותר עד כדי כך שהצריכה הקלורית הסופית מהמוצר או מכלל המוצרים נשמרת או אף גבוהה יותר, כך מסביר משרד הבריאות.

הוצע גם כי הקשר הפרדוקסלי שנצפה בין צריכת ממתיקים מלאכותיים ומשקל הגוף עשוי לנבוע משינוי במיקרוביוטה (כלומר בהרכב בחיידקי) של המעי. למרות שהשערות אלו מסקרנות, קיימים נתונים מעטים התומכים בהן, במיוחד בילדים, ויש צורך במחקרים עתידיים על בני אדם.

מה הקשר בין צריכת ממתיקים והשפעתם על איכות התפריט של הילדים?

החלפת סוכר בממתיקים בכדי למנוע השמנה וסוכרת איננו נמצא יעיל. משרד הבריאות מסביר כי צריכת משקאות ממותקים בתחליפי סוכר עלולה לבוא במקום צריכת משקאות/מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה יותר, דבר הגורם לצריכת תפריט בעל ערך תזונתי ירוד בקרב ילדים. לילדים בבסיס יש העדפה גבוהה למתוק יחסית למבוגרים. העדפה זו נצפית לגבי כמות הסוכר המועדפת עליהם במוצרים השונים כמו גם כמות תחליפי הסוכר. לכן ילדים עלולים להגיע לצריכה מוגברת ואף מוגזמת של תחליפי הסוכר השונים. בהמלצות לתזונה ים תיכונית מומלץ להמעיט בשימוש בממתיקים שונים, ולהעדיף טעמים טבעיים יותר. 

האם השימוש בממתיקים ישפיע על ההעדפה למתוק?

בתאוריה, לממתיקים מלאכותיים יש השפעה פוטנציאלית על מסלולי הטעם, התגמול וההתמכרות, התלות, הפיצוי וההשתוקקות שלנו. בניסיון להמשיך ולהבין את האטיולוגיה מאחורי מגפת ההשמנה בעולם, צץ תחום מחקר חדש שחוקר תכונות שעלולות להביא להתמכרות לסוכר. קשה להגדיר את המושג התמכרות, אך בדרך כלל הוא מאופיין בהתנהגויות כפייתיות ובלתי נשלטות המונעות מתשוקה למשהו. תיאור זה גרם לכך שחלק מהחוקרים מאמינים שסוכר וחומרים מתוקים אחרים עלולים להפוך לממכרים מבחינה פיזיולוגית.

זה לא סוד שילדים אוהבים ממתקים או מתוקים. זה גם ידוע לכל שהורים מנסים לעתים קרובות להגביל את הפינוקים הממותקים שילדיהם צורכים, בגלל החששות הבריאותיות, שלא לדבר על חשבונות טיפול השיניים הקשורים לסוכר. לכן, רבים פונים למזון ומשקאות המכילים ממתיקים שאינם מכילים קלוריות או שהינם מופחתי קלוריות. אבל אותם תחליפים ממש, הנקראים ממתיקים מלאכותיים, עלולים כאמור בעצמם להזיק לבריאותנו.

מהו המחקר שהתפרסם בנושא ממתיקים מלאכותיים והקשר לסרטן?

במחקר צרפתי שפורסם במרץ 2022 בעיתון היוקרתי PLOS MEDICINE, נחקרה קבוצה גדולה מאוד של מעל מאה אלף מבוגרים צרפתים ונמצא כי צריכת ממתיקים מלאכותיים (במיוחד אספרטיים ואצסולפאם K) היו קשורים לסיכון מוגבר לסרטן עבור צרכנים גבוהים יותר בהשוואה ללא צרכנים. ליתר דיוק, צריכת אספרטיים הייתה קשורה לעלייה בסוגי סרטן הקשורים בהשמנת יתר (מעי הגס, קיבה, כבד, פה, לוע, גרון, וושט), סרטן השד, השחלות, רירית הרחם והערמונית.

ממצאים אלה סיפקו מידע חדש בהקשר של ממתיקים מלאכותיים כתוספי מזון שבעצם עשויים להוות גורם סיכון שניתן לשינוי למניעת סרטן.

חשוב לציין שמדובר רק במחקר אחד. למרות שיש בנושא מחקרים רבים, איכות המחקרים לגבי ממתיקים מלאכותיים ורמת ההוכחה גם לחיוב וגם לשלילה, מוגדר על ידי הארגונים הרשמיים כנמוך עד נמוך מאוד.

עם זאת, בהמשך לפרסום המאמר ארגון הבריאות העולמי (WHO) כתב הנחיה חדשה בנושא הממליצה לא להשתמש בממתיקים מלאכותיים לאיזון משקל הגוף או להפחתת הסיכון למחלות לא מדבקות (כגון מחלות לב, סרטן, מחלות נשימה כרוניות וסוכרת).

האם כדאי להשתמש בממתיקים טבעיים?

ממתיקים טבעיים עשויים להיראות בריאים יותר מסוכר מעובד, עם זאת, עקבות קטנות של נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים אינם מספיקים כדי לעשות הבדל משמעותי בכל הקשור לבריאותם.

ממתיקים טבעיים תוכלו למצוא במזונות ארוזים רבים שכולנו קונים. רק שלא יכתבו ברשימת הרכיבים את המילה סוכר אלא את שמותיהם. 

הממתיקים הטבעיים הנפוצים כוללים:

• דבש

• תמרים או סילאן (ממרח תמרים)

• סוכר קוקוס

• סירופ מייפל

• מלסה (דבשה)

• אגבה

במקום להימנע מסוג מסוים אחד של סוכר, נסו להתייחס לכך שהשימוש בכל אלו בסופו של דבר מאוד דומה לשימוש בסוכר הלבן שכולנו מכירים ולכן ההמלצה היא להמעיט. 

לסיכום, ונעשה את זה בנקודות:

* מומלץ להימנע ככל הניתן מצריכת מזונות ומשקאות הממותקים בתחליפי סוכר למיניהם, בקרב ילדים ובני נוער.

* כשעוסקים בתזונת ילדים, יש להתייחס לבטיחות והיעדר סכנה לילדים מחד ולתועלת שלהם מאידך. יש לנקוט משנה זהירות כשבאים לקבוע מה כדאי ולא כדאי להציע ובאיזו תדירות.

* תחליפי הסוכר מעודדים ומשמרים את ההרגל הלקוי של העדפה לטעם המתוק. 

* אין אינדיקציה להמליץ על תחליפי סוכר כדרך נכונה למניעת השמנה ו/או סוכרת ויתכן שאף להפך בעקבות ההרגל לטעם מתוק שתחליפים אלו יוצרים. 

* על כולנו לעזור לילדים לבסס סביבת אכילה מזינה, ביתית וטרייה ככל שניתן, ולהימנע מאכילת מזונות ממותקים בתחליפי סוכר. מאידך. כמצוין, העניין ממש לא פשוט מכיוון שהסביבה שלנו בעידן השפע מקשה על קניה וצריכה נבונה.

ואם אתם כבר בעניין, ורוצים לקרוא עוד על מזון מעובד בילדים, היעזרו בקישור הבא.

בריאות.