מה השכיחות של מים מקוניאלים?

כ-10-15% מהילדות, יותר בתינוקות במועד או שנולדו אחרי המועד.

חשוב לזכור שזהו ספקטרום. ישנם מקרים קלים של צביעה קלה של מי השפיר שהם עדיין יחסית צלולים וישנם מקרים של מים עכורים עם חלקיקים.

מה יקרה לתינוק כאשר נתגלו מים מקוניאלים סביב הלידה (לדוגמה, בעת פקיעת המים על ידי המיילדת)?

לרוב, המיילדת תיידע את הרופא האחראי על קיומם של מים מקוניאלים.

הם יעריכו יחד האם יש מצוקה עוברית ויתנו טיפול הולם וניטור רציף לתינוק.

בהרבה מרכזים, תהיה בקשה מרופא ילדים להיות נוכח בלידה של מים מקוניאלים.

לעתים אחרי הלידה תידרש שאיבה של המיילדת או רופא הילדים את המים המקוניאלים מאזור הפה והאף של התינוק.

מה הבעיה עם מים מקוניאלים?

שתי בעיות מרכזיות:

1. הסיבה הראשונית בגינה יש בכלל מים מקוניאלים – שוב, מים מקוניאלים מעידים על מצוקה כלשהי של היילוד. יש צורך להבין מהי אותה מצוקה ועד כמה היא משמעותית, אם בכלל.

2. תסמונת שאיפת (אספירציה) מים מקוניאלים על ידי הילוד – קורה בעד 5% מהתינוקות עם מים מקוניאלים בלידה ועד 30% מהם נזקקים להנשמה בגין סיבוך זה. בעצם, זה עובר ששאף את המים המקוניאלים לתוך הריאות שלו, דבר המפריע לנשימה ולחמצון הטבעיים. תינוקות אלה לרוב מנוהלים ביחידות לניטור גבוה של תינוקות (פגיות).

מה יקרה בעתיד לתינוק עם מים מקוניאלים?

בהנחה שמהלך הלידה היה תקין ושאין מצוקה נשימתית כלשהי אחרי הלידה, לרוב אין כל משמעות של המים המקוניאלים להמשך החיים.

לא קשיי נשימה בעתיד, לא אסתמה ולא שום דבר.

במקרים הקשים שנזקקים לטיפול נוסף, הפרוגנוזה משתנה.