18/07/2023

בדיקה סרולוגית לקורונה – איך ומה המשמעות?

רק לפני זמן לא רב אפשר היה להכריז על ספורט לאומי חדש במדינת ישראל, בדיקה סרולוגית לקורונה.

האנשים שילמו מכיסם, המכונים ובתי החולים הרוויחו וכולם היו מרוצים.

לשמחתי הנושא דעך ואיבד מחשיבותו.

אבל נחמד להיזכר.

מה זה בכלל בדיקה סרולוגית?

בדיקוה סרולוגית היא בדיקה לאיתור נוגדנים, לרוב למזהמים שונים, בזרם הדם.

נוגדן IgM - נוגדן שלרוב עולה מהר, בטווח של ימים עד שבועות אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופה קצרה. לכן לרוב עוזר לזיהוי מחלה עכשווית.

נוגדן IgG – נוגדן שעולה לאט יותר, לרוב בטווח של שבועות אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופת זמן ארוכה, חודשים או שנים. לכן, לרוב עוזר לזיהוי מחלה (או חיסון) בעבר.

ישנן מחלות בהן הימצאות נוגדנים מסוג IgG מעידות על הגנה כמעט מוחלטת ממחלה חוזרת וישנן מחלות בהן נוגדן זה משמש רק כחלק אחד, שאותו אפשר למדוד ולכמת, של הגנה באמצעות מנגנונים שונים (לא רק נוגדנים) של הגוף כנגד מחלה מסוימת.

אילו נוגדנים יש בגוף כנגד וירוס הקורונה ומה המשמעות של בדיקה סרולוגית לקורונה?

לגבי נוגדן IgM בקורונה – לא רגיש מספיק לאיתור של הדבקה עכשווית. לא רלוונטי ואני לא רואה סיבה לבדוק.

נוגדן IgG – רוב האנשים שנדבקו ׁ(או חוסנו) בקורונה מפתחים נוגדנים מסוג זה. כמו כן ידוע שרמת הנוגדנים הללו צונחת אחרי מספר חודשים.

האם נוגדנים גבוהים לקורונה אומר שהאדם מחוסן יותר ממחלה?

פה הבעיה.

מעבר לעובדה שמי שיש לו נוגדן מסוג IgG לקורונה (ראו בהמשך סוגי נוגדן IgG) נדבק או חוסן לקורונה, אין קורלציה מוכחת בין כמות הנוגדנים הללו לבין כמה שהאדם מחוסן.

זיכרו שנוגדנים הם זרוע יחידה של מערכת החיסון המגינה עלינו מהדבקה, אבל יש עוד זרועות שאת חלקן בלתי אפשרי לבדוק.

לכן, נחמד היה לשמוע שיש לי נוגדנים בכמות גבוהה לקורונה, אבל זה בכלל לא אומר בהכרח שאני מחוסן יותר. וההפך כמובן.

האם יש הבדל בנוגדני IgG בין מתחסנים לבין חולים?

כן.

נוגדני IgG כנגד חלבון S של הווירוס – עולים אחרי מחלה וגם אחרי חיסון.

נוגדני IgG כנגד חלבון N של הווירוס – עולים רק אחרי מחלה, ואינם עולים אחרי חיסון.

לכן, כל מי שבודק נוגדנים, בעיקר אחרי חיסון, חייב להבין את הנקודה הזו ופענוח התוצאות צריך להיות על פי כך. זיכרו שרוב הבדיקות ורוב המעבדות בודקות סרולוגיה לחלבון S ולכן אין אפשרות לאבחן האם הנוגדנים הם ממקור של חיסון או מחלה (במי שהתחסן כמובן בעבר).

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה להגדרת מחלים?

התהליך שעבר משרד הבריאות בנושא בדיקות סרולוגיות לקורונה היה מרתק.

מהתעלמות מוחלטת בהתחלה ועד קבלת תוצאות של קיטים סיניים עם רגישות נמוכה כבדיקת סקר מהימנה.

מאידך, כיום ישנו נוהל מסודר שקובע באיזו אמצעים מעבדתיים מדויקים ניתן לבצע בדיקה סרולוגית מתוקפת ורק מי שיעשה בדיקה במעבדה מסודרת העובדת על פי הנהלים הללו יוכל לעשות משהו עם התשובה של הבדיקה.

משרד הבריאות מבחינתו מעדיף אנשים מחוסנים (לרבות מנת בוסטר) בלי קשר לאם חלו בעבר.

לכן, לפני שאתם מבצעים בדיקה סרולוגית נסו להבין מה המטרה שלה ומה תעשו עם התשובה.

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה לפני או אחרי התחסנות?

טוב, הפיסקה הזו כבר לחלוטין אינה רלוונטית בתקופת פוסט קורונה זאת. כך היה כתוב בעבר:

היות וכפי שכתבתי נוגדנים מעידים על זרוע אחת מני רבות של מערכת החיסון, לדעתי כל מי שבודק סרולוגיה בשביל לדעת מה הסטטוס שלו ולפני שהוא מחליט על מנת חיסון נוספת, שוגה. זה פשוט מיותר.

אני לא ממליץ להתעסק יותר מדי עם נושא הסרולוגיות, בעיקר לא בהקשר של 'מחוסנות' אחרי חיסון.

מאידך, אם במקרים ספציפיים בודקים נוגדנים למטרה של לדעת אם אדם חלה בעבר , יש לבצע זאת במעבדה מסודרת כאשר אתם יודעים מה אתם מחפשים (נוגדני IgG כנגד חלבון S ונוגדנן כנגד חלבון N).

וכפי שכבר כתבתי, אם אתם כבר עושים סרולוגיה אזי יש לעקוב אחרי פרסום משרד הבריאות של רשימה של מעבדות 'המוסמכות' לביצוע בדיקות סרולוגיה על מנת לוודא מראש שעושים במקום מסודר ושלתוצאות יש תוקף.

בהצלחה.