הילדים שחזרו מהשבי – מאמר מדעי (מאמר החטופים ששבו)

יש מאמרים מדעיים שמרגשים אותך מכל מיני סיבות. כאלה ששופכים אור על מחלה או טיפול מסוימים, או שכתובים בצורה יפה ומעוררים תהיות ומחשבות מדעיות ויש כאלה שהם פשוט חשובים. מעצם פרסומם.

יש הרבה דברים שנאמרו על הילדים החטופים שחזרו מהשבי, אבל על מנת שהדבר יקבל גושפנקא מדעית יש לפרסם את הפרטים בצורת מאמר מדעי, בעיתון מדעי (ולא בעיתונות פופולארית).

בתקופה הזו קשה יותר לחוקרים/רופאים ישראליים לפרסם בכלל מאמרים בעיתונים מדעיים, ולכן על אחת כמה וכמה פרסום מאמר "נפיץ" שכזה בנושא שהרבה מהעולם מנסה, במקרה הטוב, לשכוח שקרה, הוא משמעותי ומבורך.

אז קבוצת רופאים משניידר, אשר היו חלק ממחלקת החטופים שהוקמה בבית חולים זה, התעלו מעל למשוכה הזו וכתבו מאמר מדעי שהתקבל לפרסום בעיתון מצוין בשם ACTA PAEDIATRICA. ניתן למצוא את המאמר בקישור הבא. המאמר פורסם לראשונה בתאריך 07/08/2024.

הג'ורנל המדעי הזה נחשב טוב מאוד בתחום רפואת הילדים, ובמקביל נחשב ידיד נאמן לרופאים/חוקרים במדינת ישראל שנוטים לפרסם בו עבודות רבות. זה בגלל העורך המדעי של העיתון, אדם יקר בשם הוגו לגרקרנץ, שהתנדב בצעירותו בקיבוץ בית השיטה, ואפילו היה אורח שלי בבית החולים שניידר לפני שנים רבות. בזמנו מספר עיתונים מדעיים הציעו לעשות חרם רשמי על רופאים ממדינת ישראל והוגו היה חלק מהאנשים שהביאו לביטול אותו חרם.

אז תודה להוגו, ותודה לצוות ב-ACTA, ובואו נראה מה בדיוק פורסם במאמר חשוב ומרגש זה.

היכרות

המחברים של המאמר מתחילים בעובדה שאין בספרות המדעית סיטואציה דומה לזו שקרתה אחרי השביעי לאוקטובר. יש עבודות על חיילים שנשבו, אבל אין סיטואציה דומה בילדים.

ולכן מטרת המאמר לתאר את המאפיינים הרפואיים של 26 ילדים ונשים ששוחררו משבי חמאס. אין לי אלא לצטט משפט בהמשך:

"The attack itself resulted in the death of over 1250 Israelis, mostly citizens and the kidnapping and hostage-taking of more than 250 individuals, including men, women, children, infants and elderly, about half of them are still held hostage."

 

ושוב, אדגיש. בעולם שבו לאמת אין פרצוף, ועיתונים מדעיים מכובדים מסרבים לקבל מאמרים מישראליים, ואפילו מקבלים לפרסום מאמרים שקריים של האויבים שלנו, יש לכבד ולהוקיר את ה-ACTA על קבלת המאמר הזה לפרסום.

הילדים שחזרו מהשבי – מאמר מדעי (מאמר החטופים ששבו)החטופים)

שיטות המחקר

תיאור רטרוספקטיבי של מאפייני 26 אנשים, רובם ילדים, שחזרו לבית החולים שניידר, במסגרת עסקאות חילופי השבויים בנובמבר ודצמבר 2023.

המחברים מזכירים את ההכנות העצומות שבוצעו, על ידי אין ספור דיסיפלינות בבית החולים (רפואה, סיעוד, רוקחות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תזונה ועוד) ואת ההיכרות שבוצעה מראש עם הגיליון הרפואי הרלוונטי של כל שב. כל זה במקביל לשמירה על פרטיות וחשאיות ובשיתוף משרד הבריאות וגורמי הביטחון.

כל השבים עברו בקבלתם תשאול רפואי ובדיקה גופנית, ובדיקות נוספות (דם / שתן / צואה / אחר) לפי הצורך. במקביל בוצעה הערה פסיכולוגית וסוציאלית.

תוצאות המחקר

כאמור, 26 שבים, מתוכם 19 ילדים בגיל חציוני של 12.1 שנים ו-7 נשים בגילאים 34 ועד 78. בקבוצת השבים היו 6 משפחות גרעיניות ו-7 (!) ילדים שנחטפו והוחזקו לבדם.

לכ-80% מהשבים היה לפחות בן משפחה אחד שנחטף ולכ-57% בן משפחה שנרצח.

מספר הימים החציוני שהיו בשבי היה 51 (טווח 49 ועד 53).

מספר הימים לאשפוז היה 4 (טווח של 1-9 ימים).

כ-30% חזרו לביתם והשאר למגורים אחרים. 

"…as some of the houses were burned during the attack while others were located in declared war zones."

במאמר מסופר בהמשך על אבחנות הרקע שהיו לחטופים, לדוגמה שלושה ילדים עם אסתמה, ועל העובדה שתרופות או טיפולים לא ניתנו בצורה עקבית לאף חטוף.

בהמשך המאמר מתוארים בעיות רפואיות ספציפיות מהן סבלו חלק מהשבים וביניהם עצירות עד אנקופרזיס (מה זה אנקופרזיס? קראו בקישור הבא), שלשולים (חלקם ממושכים) וירידה משמעותית במשקל במרבית החטופים.

לגבי הירידה במשקל, ילדים שהיו מוחזקים עם מבוגר ירדו במשקל בצורה קלה יותר, לעומת כל האחרים. אתם מבינים המשמעות? המבוגרים נתנו ממעט האוכל שלהם לילדים שהיו איתם.

עוד? כינים ב-6/26, עקיצות מרובות, החמרה במחלת עור אטופית, כאבי שרירים ועדות סרולוגית למספר מחלות המועברות באמצעות קרציות / פשפשים / פרעושים.

טראומה גופנית? עדות לרסיסים בגופם של 8 שבים.

פסיכולוגיה? 24 מתוך ה-26 היו עדים בשביעי לאוקטובר לחטיפה או רצח של קרוב משפחה. על כולם הופעל טרור פסיכולוגי בשבי בצורות שונות. אצל השבים הייתה שכיחות גבוהה של סיוטים. המחברות מתארות שהילדים דיברו בלחישה, לאור העובדה שאולצו בשבי לא לדבר בקול. בימים הראשונים לאשפוזם במחלקת השבים, הם חזרו לקולם הטבעי.

ועוד ועוד.

דיון

שוב, זהו התיאור המדעי הראשון של סיטואציה שכל מי ששומע עליה צריך להזדעזע ממנה. החשיבות העצומה במחקר הזה הוא התיאור הראשון בעולם של סיטואציה זו, שהיא אינה ניתנת להשוואה לחיילים שבויים שחזרו משבי אחרי מלחמה לדוגמה.

מסקנות המחקר יכולים לשמש אנשי צוות רפואי בעולם כולו אם אי פעם תקרה סיטואציה דומה. במקביל, ממצאי המחקר ומסקנותיו צריכים להדיר שינה אצל כל אדם הגון בעולם הזה. 

המחברות מדגישות את העובדה שאותם ארבעה ימי אשפוז הם טיפה בים השיקום שאותם אנשים יצטרכו עוד לעבור. במקביל יש לזכור שישנם חטופים נוספים ששבו לשני בתי חולים אחרים ופרטיהם לא מסוכמים במאמר זה. 

אז איך נסכם?

מכולנו, תודה לצוות בית החולים על הטיפול בשבים, ולצוות הרפואי שאמון על המאמר הזה.

לנו כישראלים, רק נותר לקוות לחזרת כל החטופים האחרים. במהרה בימינו. 

נסיים במשפט הסיום של המאמר הנפלא והחשוב הזה:

"As paediatricians, we are hopeful that the insights gained from our experience and detailed in this article will never again be clinically relevant in the future as children and their mothers should be spared from these atrocious situations."

ונאמר אמן.