מספר דברים יכולים לעזור:

הקלה על ידי מגע ותנועות חזרתיות – הרמה של התינוק והצמדתו לאחד ההורים, עיסוי עדין של הבטן בכיוון השעון וגם נענוע או נסיעה בעגלה/באוטו יכולים להקל על אי הנוחות.

רוגע של המערכת (משפחה בכלל והורים בפרט) – אם אתם ההורים תבינו שאלו בסך הכול גזים (בלי לזלזל, גם אני קיללתי את כל העולם ואישתו כשהלכתי עם התינוקות שלי מצד אל צד בסלון בשתיים לפנות בוקר) ושזהו מצב נתון שאינו מסוכן, ירווח לכם. בכיוון הזה תפקידו של רופא הילדים הינו אשרור האבחנה והרגעה.

סדר יום קבוע – מוכח כעוזר! שימרו על שעות ערנות מוגדרות כמו גם על שעת הארוחות והאמבטיה.

זמן עם עצמכם – תסלחו לי, אבל הורים של תינוק קטן שמסוגלים (פיזית ונפשית) לצאת ערב אחד בשבוע ולהתנתק מכאבי הבטן המתסכלים הללו, ימצאו שכשהם חוזרים הם יותר רגועים ומכילים.

מה לגבי תזונה? 

טוב, אז יש מספר דברים קטנים שאולי אפשר לדקדק בהם ויכולים לעזור וביניהם:

הרגלי האכלה מסודרים – לעיתים יש נטייה להאכיל לעיתים קרובות מדי תינוק שמאד בוכה על מנת לנסות ולהרגיע אבל מעבר לעובדה שאין בזה שום צורך, זה לעיתים רק יכול להחמיר את כאבי הבטן. 

הימנעות מבליעת אוויר תוך כדי אכילה – ניתן לבצע כמובן הפסקות יזומות להוצאת אוויר במהלך האוכל.

מה לגבי שינוי התמ"ל?

נתחיל בלהזכיר שאם התינוק יונק, יש כמובן להמשיך להניק, אין יותר טוב מחלב אם.

בילוד שניזון מפורמולה (תמ"ל), ניתן לנסות לעבור לחלופה מסדרת הקומפורט, דהיינו פורמולה מופחתת לקטוז שיש לכל החברות. למרות שאין שום סיבה רפואית מוצקה להחלפה שכזו, הורדת הלקטוז לפעמיים יכולה לעזור, ובטח לא תזיק.

עם זאת, אם כבר החלטתם להחליף, רצוי לתת את הזמן ולהתרגל לתמ"ל החדש לפחות במשך שבועיים ולא לצפות לקסמים תוך יומיים.

חשוב לי שלא תיכנסו לסחרור ותחליפו פורמולה כל יומיים. לרוב אין בזה הגיון וזה משגע את התינוק ואת המשפחה.