מה הסיבות השכיחות לעצירות בתינוקות מתחת לגיל שנה?

ברב המקרים, מדובר בעצירות ללא הפרעה מבנית במערכת העיכול. כלומר זהו מצב בו ההפרעה היא בתפקוד, ללא כל הפרעה בעצבים או בשרירים של מערכת העיכול. גוף התינוק מתפתח, ולחלק מהילדים לוקח יותר זמן להבין איך להפעיל את השרירים נכון על מנת לגרום ליציאה. לעתים היציאה מלווה בכאב שממנו הם מנסים להימנע.
אחת הסיבות לעצירות יכולה להיות רגישות לחלבון חלב פרה. במקרה זה לאחר הערכה של הרופא המטפל, תבוצע החלפה של הפורמולה או שינוי בתזונת האם במידה והתינוק יונק. חשוב להיוועץ עם רופא הילדים לפני החלפת פורמולה כדי לא להגיע למצב של החלפות תדירות של פורמולות שלא לצורך, שינוי המכניס את המשפחה ואת התינוק לסחרור.
חשוב שזכור שרגישות לחלבון חלב פרה אינה מצב רפואי מאוד נפוץ ובתוך קבוצה זו ביטוי של עצירות לא נפוץ גם הוא. עם זאת, ההנחיות של החברה האירופאית לגסטרואנטרולוגיית ילדים שפורסמו לאחרונה, ממליצות על ניסיון הימנעות מחלב בתינוקות בהם הטיפול בעצירות לא צלח.

מה הסיבות הנדירות יותר לעצירות מתחת לגיל שנה?

קיימות גם סיבות נדירות יותר שגורמות לעצירות. מדובר במחלות משמעותיות שמצריכות בירור והתערבות.
כאשר העצירות היא מולדת, או מופיעה בגיל ינקות מוקדם, הרופא יתמקד בשלילת מומים מולדים של מערכת העיכול ושלילת מחלת הירשפרונג – מחלה שגורמת להפרעה בעצבוב מערכת העיכול. בנוסף ישלול הרופא הפרעה בתפקודי התריס שיכולה להתבטא בעצירות אף היא. במקרים מסוימים, יכול להיות חשד למחלת הציסטיק פיברוזיס, שיצריך בירור בכיוון זה.
עם כל זאת חשוב מאוד לזכור שמדובר במיעוט המקרים ורב מקרי העצירות לא יצריכו הערכה.

איזה בירור יערוך הרופא בשאלה של עצירות מתחת לגיל שנה?

בירור העצירות בתינוקות יחל באנמנזה טובה מההורים לרבות רקע של הריון ולידה, בדיקה גופנית להערכת המבנה של עמוד השדרה, הבטן ואזור פי הטבעת.
במיעוטם של המקרים יבוצע הרחבת הבירור שיכולה לכלול בירור מעבדתי (תפקודי תריס ולעתים בדיקת צליאק – בהתאם לגיל התינוק) והשלמת תבחין זיעה (בדיקה השוללת את מחלת הציסטיק פיברוזיס).
במקרים חשודים הבירור יכלול גם מנומטריה אנורקטלית – בדיקה שבודקת את תפקוד הסוגרים של התינוק ואת הרפלקסים הייחודיים. בדיקה זו יכולה להעלות חשד למחלת הירשפרונג ובמידה והחשד גבוה התינוק יופנה להמשך בירור כירורגי.

מה הטיפול בעצירות בתינוקות?

הטיפול מתחת לגיל שנה הוא קצת יותר מורכב ומוגבל במספר התכשירים אותם ניתן לתת. בנוסף הטיפול תלוי בסיבת העצירות ובגיל הילד.
הטיפול בעצירות בגילאים הצעירים כולל:
1. עיסוי – עיסוי בתנועות עדינות לעתים עם קיפול רגליים, מעלה את הלחץ התוך בטני (שאמור לעלות בעת העבר יציאה) ומסייע לתינוקות להעביר יציאות.
2. טיפול תזונתי – בתינוקות שהתחילו טעימות ניתן לשקול תוספת של מיץ עגבניות, מיץ שזיפים או פירות מרוסקים.
3. טיפול תרופתי (יינתן רק בהנחיית רופא):
a. טיפול פומי – בגילאים הצעירים אפשרויות הטיפול כוללות:
# שמן פראפין – גורם לצואה להפוך לרכה יותר וקלה יותר ליציאה. חשוב מאוד להימנע משימוש זה בילדים עם בעיות נשימתיות, כי כניסה של שמן הפראפין למערכת הנשימה הינה מסוכנת.
# לקטולוז – מדובר בסוכר שלא מתעכל במערכת העיכול וגורם ליציאות נוזליות יותר. זאת תרופה בטוחה בגילאים צעירים עם ניסיון רב בשימוש איתה שהצטבר לאורך השנים.
# פוליאתילן גליקול כדוגמת נורמלקס/פגלקס/רגולקס – חומר אשר אינו נספג ונשאר במערכת העיכול. קיימת ספרות רבה שתומכת בבטיחות בגיל הצעיר, אך יש להקפיד על מתן מספק של נוזלים בעת נטילתה.
b. טיפול רקטלי – נרות הם טיפול יעיל מאוד בתינוקות, והם גורמים לריקון יעיל של מערכת העיכול. הטיפול בתינוק עם עצירות לא אמור להתבסס על נרות בלבד, אך ניתן לשלב אותם בעת הצורך.

מה לגבי גירוי של אזור פי הטבעת בניסיון לעזור לתינוק בעצירות?

חלק מההורים מבצעים גירוי רקטלי, לרב באמצעות מדחום, על מנת לעודד יציאה. ככלל, גירוי רקטלי אינו מומלץ למעט מקרים חריגים, והוא מונע מהילד ללמוד איך להעביר יציאה עצמונית.
בנוסף לכך, גירוי על ידי החדרת גוף זר לפי הטבעת יכול לגרום לפציעה.

מה צריך לדעת ולזכור לטווח הארוך במקרה של תינוק עם עצירות?

חשוב לזכור שעצירות בתינוקות זו תופעה נפוצה ולרב מדובר בתופעה שתחלוף עם הזמן. עם זאת, היא דורשת מעקב והתייחסות כי באמצעות ניהול נכון, והתערבות בזמן, ניתן לטפל בעצירות ביעילות, למנוע סבל מהתינוק ולהימנע עצירות כרונית על כל השלכותיה.

לסיכום, תופעה נפוצה שלרוב תחלוף עם הזמן, אך היא דורשת מעקב והתייחסות. רק במיעוט מהמקרים נצטרך להעמיק את הבירור עם בדיקות מעבדה ו/או בדיקות תפקודיות ואז חשוב לגשת למומחה בתחום על מנת לקבל לילדון שלכם את הטיפול המדויק ביותר.