מה הסדר הנכון של המשאפים? וכיצד עושים משאפים בילדים?

היצמדו להוראות המדויקות של הרופא שהמליץ אבל לרוב הסדר יהיה כדלקמן:

אל תשכחו לערבב את המשאפים לפני השימוש, על מנת שהחומר הפעיל יתערבב היטב עם חומר השימור במשאף (וגם על מנת לוודא שנשאר חומר במשאף).

תמיד מתחילים במשאף הונטולין (משאף כחול), ותמיד המינון שלו הוא 100 מיקרוגרם.

אוטמים את הפה והאף של הילד בעזרת המסיכה, עדיך שיהיה רגוע אבל זה לא סוף העולם אם הוא לא.

לוחצים לחיצה על המשאף שמחובר לצד השני של הספייסר ומחכים עם המסיכה על הפנים כ-10 שניות. אז לוחצים לחיצה שניה על הונטולין ומחכים שוב עשר שניות.

עוברים למשאך הפליקסוטייד (משאף בשלושה גוונים של בז' כתלות במינון) – המינון יכול להיות 50/125/250 מיקרוגרם, זו החלטה של הרופא המטפל. לצערי לא הצלחתי לגבש החלטה של מינונים לפי גיל, העלון לצרכן (והחברה) מאוד עמומים בנושא זה. מה אני עושה? בתינוקות קטנים (לרוב מתחת לגיל שנה) אני ממליץ על מינון הוא 50 מיקרוגרם, בגדולים יותר (שנה עד 4 שנים) 125 מיקרוגרם, ובילדים גדולים יותר מעל גיל 4 שנים, בהם יש לרוב גם אלטרנטיבות אחרות למשאף זה, אני ממליץ 250 מיקרוגרם.

שוב, עושים את אותו תהליך כפי שעשינו עם המשאף של הונטולין דהיינו שתי לחיצות המופרדות זו מזו ב-10 שניות.

בסוף כל טיפול יש לתת לילד לשתות קצת מים (או פורמולה) על מנת לנקות שאריות הסטרואידים מחלל הפה על מנת שלא תתפתח קנדידה בפה.

לרוב הטיפול במשאפים יינתן כפעמיים ביום. במידת הצורך, ימליץ הרופא על טיפול (או טיפולים) נוספים במהלך היום אבל לרוב התוספת השלישית תהיה רק ונטולין ללא סטרואידים.

איך מתקדמים מפה?

שימו לב אחרי השימוש במשאפים אם יש או אין שיפור בעיקר בשיעול ובקוצר הנשימה של הילד. דווחו לרופא על מנת לגבש החלטה איך ממשיכים ומה נכון לעשות באם יש ארוע דומה בעתיד.

אני מאוד ממליץ לא להפסיק מוקדם מדי השימוש במשאפים אלא לחכות עוד יום או יומיים אחרי שיש שיפור, כאשר ניתן לרדת למשטר טיפולי של לחיצה ולחיצה (הכוונה ללחיצה אחת מהוונטולין הכחול ולאחריה לחיצה אחת מהפליקוסוטייד הכתום) למשך מספר ימים נוסף.

אם אתם מטפלים בילד בכלל שהוא "סתם" צפצפן המשיכו לקרוא כאן, ואם אתם בעניני אסתמה "אמיתית" קראו כאן.

בהצלחה אלופים.