מהם האזורים בעולם בהם הווירוס נפוץ?

קדחת דנגי ישנה במעל 120 מדינות (40% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים כאלו) בעיקר באסיה, אפריקה, דרום ומרכז אמריקה ואיי הקריביים והאוקיינוס השקט, בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. התפוצה של המחלה משתנה מכיוון שאזורי הנפיצות של היתוש מתרחבים כתוצאה משינויי אקלים, זיהום סביבתי ותהליכי עיור.

באזורים מסוימים בעולם, קדחת זו נחשבת כסיבה השכיחה למחלת חום בקרב מטיילים.

היתושים אינם נמצאים באזורים הגבוהים מ-2300 מטר ונוטים לעקוץ בשעות היום, אך גם בשעות החשיכה באזורים מוארים.

האם יש דנגי בישראל?

בינתיים, לא.

מעניין לציין שאחד ממיני יתושי ה-Aedes מצוי בישראל (הטיגריס האסייתי), אבל עד כה לא תוארה הדבקה בקדחת בישראלי שלא שב לאחרונה מטיול באזור מועד.

עם זאת, הדבקה בווירוס זה תוארה לראשונה במטיילים שחזרו מאזור שארם א-שיח' שבחצי האי סיני באפריל ובמאי 2024.

מה הקליניקה האופיינית למי שנדבק בקדחת?

הכול אפשרי.

ממחלה אסימפטומטית בכ-25% מהמקרים ועד מחלה קלה או מחלת חום קשה ולא נעימה.

אבל, וזה אבל חשוב, בהדבקה שניה ומעלה בווירוס זה, שקורה מן הסתם פחות במטיילים ויותר בתושבים מקומיים, בעד 5% מהמקרים עלולה להתפתח מחלת קשה לרבות דימומים קשים ושוק.

מה בדרך כלל הקליניקה במטיילים?

היות ולרוב מדובר בזיהום ראשון בווירוס, לרוב תתחיל מחלה פתאומית הכוללת חום גבוה הנמשך 2-7 ימים, מלווה בכאבי שרירים, מפרקים ועצמות. בנוסף תוארו כאבי ראש, הקאות, כאבים בארובות העיניים ופריחה.

מי בקבוצת סיכון לזיהום קשה?

כפי שאמרנו מקודם, בראש ובראשונה אנשים שנדבקו יותר מפעם אחת בווירוס. מאידך, מחלה קשה בהדבקה ראשונה תוארה גם בתינוקות, נשים בהריון וחולים עם מחלות כרוניות.

מהם הסימנים למחלה קשה?

בדרך כלל אחרי מספר ימי מחלה במקום החלמה מתפתחת תמונה קלינית של כאבי בטן עזים, הקאות, דימומים מהמוקוזות (חניכיים לדוגמה) וקשיי נשימה.

אלו סימנים שמצדיקים פנייה למרפאה קרובה. 

מה תקופת האינקובציה של הקדחת ולמה זה משמעותי?

תקופת האינקובציה היא ביטוי חשוב בתחום המחלות הזיהומיות שמטרתו לתאר את הזמן שעובר מרגע ההדבקה (במקרה זה עקיצת יתוש) ועד לפרוץ התסמינים.

בדנגי משך זמן זה עומד על ממוצע של 2-5 ימים והטווח הינו עד 14 יום.

מדוע זה חשוב? אם מישהו היה בתאילנד, ו-20 יום אחרי שחזר לישראל פיתח מחלת חום, זה לא דנגי ועלינו לחשוב על מחלות אחרות.

איך ניתן להוכיח שמדובר בקדחת?

מעבר לחשד הקליני, לרבות החום, התלונות האופייניות והפריחה, ניתן לראות בבדיקת דם (אם מבוצעת) ממצאים אופייניים לרבות ירידה בספירה הלבנה (קראו פה עוד) ובטסיות הדם.

בנוסף, ניתן לבצע בדיקת נוגדנים (סרולוגיה) ישירה לווירוס. נוגדן מסוג IgM יזהה הדבקה עכשווית בווירוס החל מהיממות 3-5 למחלת החום. בדיקה שכזו מתבצעת ברוב המרפאות, אפילו הפשוטות ביותר באזורים שיש בהם את הקדחת, ובכל קופות החולים במדינת ישראל.

למתקדמים, בדיקת PCR בדם יכולה לזהות הדבקה בדנגי החל מהיום הראשון לחום ועד 7-10 ימים אחרי.

האם חשוב להוכיח שמדובר בקדחת דנגי?

יש כמה סיבות לנסות ולהוכיח שהאדם סבל/סובל מהקדחת וביניהן:

# תמיד טוב לדעת במה האדם נדבק ואז להכיר את מהלך המחלה האופייני ובמקביל לשלול מחלות אחרות.

# ראו בהמשך, להחלטה על חיסון בנסיעה הבאה.

עם זאת, ברור לי שרוב רובם של מקרי הדנגי יעברו ללא אבחנה חד משמעית.

מהו הטיפול בדנגי?

הטיפול הינו תומך בלבד. דהיינו הורדת חום, שיכוך כאב והידרציה (נוזלים) למיובשים.

אין טיפול ספציפי אנטי וירלי כנגד הווירוס.

מה אסור לעשות כשחולים בדנגי?

שימו לב, בחשד לדנגי (חום במטייל חוזר) יש העדפה להורדת חום ושיכוך כאב עם פראצטמול ולא אספירין או תרופות אחרות ממשפחת ה-NSAIDs, לרבות איבופרופן (נורופן / אייבו / אדוויל).

האם מי שחלה בדנגי מחוסן?

הדבקה בכל אחד מארבעת זני הדנגי מקנה חסינות ממחלה חוזרת עם אותו זן לכל החיים, אבל לתקופה של 1-3 שנים בלבד כנגד שלושת הזנים האחרים. כפי שכתבתי מקודם, בהדבקה חוזרת עם זן אחר, יש 5% סיכוי למחלה קשה.

אז כמה פעמים ניתן תאורטית לחלות?

עד 4 פעמים…

טוב, אז האם זו סיבה לא לנסוע למדינה מסוימת?

לדעתי האישית לא. בכל מקום בעולם יש קדחת זו או אחרת. עם זאת, אפשר להקטין הסיכוי לחלות, כפי שתראו בהמשך.

האם למי שכבר חלה בדנגי זו סיבה לא לנסוע למדינה מסוימת בה יש העברה של הווירוס?

ההמלצה הזו לא כתובה בשום ספר לימוד וזוהי כמובן החלטה אישית. זכרו שיש מדינות ויש אזורים שיש בהם יותר ויש פחות מהקדחת.

כך או כך, על האדם הנוסע בשנית להתמגן כהלכה ולשקול חיסון, כפי שכתוב בהמשך.

איך נמנעים?

קל. מתמגנים כנגד עקיצות יתושים לרבות:

א. מקפידים על לבוש ארוך (חולצה ומכנסיים).

ב. מורחים חומר דוחה יתושים בריכוז טוב על אזורי גוף חשופים. איך בוחרים? בפרק נפרד בעתיד שיוקדש לנושא. זכרו, שברוב הארצות שאתם מטיילים בהם ניתן למצוא חומרים דוחי יתושים בריכוז גבוה יותר שלעתים לא ניתן למצוא בארץ. עם זאת זכרו להתאים החומר גם לגיל האדם שמתכוון להתמרח ולשטח הגוף הנמרח.

ג. שנו בחדר סגור וממוזג אם אפשר. עדיף בחדר עם רשתות תקינות על החלונות ועל הדלת. הקפידו על תינוקות וילדים קטנים הישנים גם בשעות האור.

האם יש חיסון כנגד דנגי?

בהחלט. ישנו חיסון כנגד דנגי הניתן לאנשים בגילאים 4-60 שנה שחלו בעבר ונוסעים שוב למקום עם דנגי.

בנוסף לכך, לקבלת מידע למניעת תחלואה בקדחת דנגי גשו למרפאות מטיילים.

לסיכום, נושא מעניין. מכיר לא מעט מטיילים שחלו בקדחת ורובם מתארים מחלה לא נעימה בכלל. מאידך, לשמחתנו, אין מקרים רבים של מחלה קשה בישראלים, גם באותם אנשים שנדבקו יותר מפעם אחת. אבל שווה וחשוב להתמגן ולמנוע.

ואם אתם מטיילים בחו"ל עם ילדים, אל תשכחו לקרוא את הפרק המיתולוגי על חו"ל עם ילדים, בקישור הבא.