07/12/2024
זיהום בהרפס אחרי ברית מילה עם מציצה ישירה
מה הקשר בין ברית מילה והרפס? קבלו בבקשה את ההסבר המלא.
כפי שכתוב בפרק באתר שמוקדש ספציפית לברית המילה, לברית יש שלושה חלקים עיקריים והם מילה, פריעה ומציצה.
במציצה הכוונה לשאיבה מתונה של הדם על ידי המוהל ומטרתה היא למנוע פגיעה באספקת הדם לראש הפין אחרי החיתוך והפגיעה בכלי הדם באזור המילה.
מציצה יכולה להתבצע באופן ישיר (פה המוהל ישירות על אזור המילה), או באופן עקיף על ידי שפורפרת/מזרק (פה המוהל דרך שפורפרת/מזרק על אזור המילה).
מה עלול לקרות אחרי מציצה ישירה בברית המילה?
ישנם דיווחים רבים מהארץ ומהעולם על זיהום הילוד בהרפס אחרי מציצה ישירה במהלך טקס המילה.
זיהום בהרפס בילוד יכול להתבטא בזיהום עורי בלבד, בדלקת המוח או במחלה סוערת יותר המערבת איברים רבים (מוח, כבד, מח עצם).
גם במקרה הקל (זיהום עורי בלבד), התינוק יזדקק לאשפוז לשבועיים של טיפול תוך ורידי בתרופה אנטי וירלית ולחצי שנה נוספת של טיפול פומי באותה התרופה.
במקרים של דלקת מוח או זיהום מפושט, התינוק יכול להישאר פגוע ביותר.
היו כאלה תינוקות במדינת ישראל. ישנם כאלה תינוקות במדינת ישראל. לצערי, גם יהיו נוספים.
מדוע בכלל לבצע מציצה ישירה אם אפשר בצורה לא ישירה?
קראתי מסמך רשמי של הרבנות הראשית מיוני 2017 שמסכם את עבודת המוהלים.
ניתן לראות במסמך מספר הנחיות בנושא המציצה הישירה:
"לפני ברית המילה, במקרים בהם המוהל רוצה לבצע מציצה בפה, עליו להודיע להורים את האפשרות לבצע מציצה בפה או באמצעות כלי שנועד לכך, ויפעל בהתאם לבחירתם ביחס להליך זה."
והתחייבות נוספת של המוהל בזו הלשון, "אם ברצוני לבצע את המציצה דרך הפה הרי שלפני ביצוע הברית איידע את ההורים על צורות המציצה (בפה או בכלי) ואפעל לפי העדפותיהם ביחס להליך המציצה."
מכאן אני מבין שיש חובת דיווח של המוהל להורים על הפעולה ועל האפשרויות השונות. אני מקווה שזה מתבצע, אבל זה לא מספיק, מכיוון שישנם מקרים שבהם ההורים מעוניינים בקיום המציצה הישירה.
והנקודה שאני חושב שגורמים הלכתיים בכירים צריכים לתת עליה את הדעת היא האם ישנה העדפה הלכתית למציצה ישירה על מציצה שאינה ישירה?
אם יש, יקומו ויגידו מהו המחיר. או במילים אחרות – כמה תחלואה בהרפס בילוד צריכה להיות על מנת שהחיים יהיו יותר חשובים מהמצווה.
אם לא, קומו והפסיקו המנהג של המציצה הישירה.
במקרים שונים שמעתי מהורים שהמוהל אמר מספר טענות וביניהן:
- "אין לי פצע הרפטי גלוי" – כפי שתראו במקום אחר באתר זה. יכולה להיות הפרשה של הנגיף ברוק גם במקרים שבהם אין פצע גלוי. כך שאמירה זו אינה נכונה, מטעה וגובלת בחוסר אחריות.
- "אני עורך בדיקות תקופתיות ואין לי הרפס" – לאחוז ניכר מהאוכלוסייה היה זיהום עבר בהרפס, אם יודעים זאת או לא יודעים זאת. ברגע שהיה זיהום עבר אין שום בדיקה פרקטית שניתן לסקור איתה באופן תקופתי אדם ולהגיד שאין שאינו מפריש הנגיף ברוק. אפשר לקחת יום יום בדיקת PCR ברוק ולראות אם ביום ספציפי יש או אין הרפס ברוק של המוהל. אתם מבינים שזה לא ישים.
- "אני משתמש לפני הברית במי פה מחטאים" – נחמד ואפילו מוזכר בהנחיות למוהלים. יתכן ושיטה זו מורידה שכיחות הדבקה בהרפס, אבל לא מונעת (ושוב, בדוק).
- אחרי מעשה, ישנם מוהלים שאומרים ש"אין הוכחה שהזיהום הגיע מהם" – נכון, מעולם לא נלקחה דגימה מהרוק של המוהל והושוותה לסוג הנגיף שבודד בילד, אבל זה בגלל שאי אפשר להכריח המוהל לתת דגימה. אני מבטיח לכם, שסמיכות הזמנים, אופי הנגעים ומיקומם מעידים בצורה מלאה על מציצה ישירה כגורם לזיהום. ואם מישהו חושב אחרת, אשמח לקבל דגימת רוק ואישורו של המוהל לבדיקת הצלבה שכזאת.
אז כמה עוד ילדים צריכים להיפגע על מנת שתקום סמכות הלכתית ותגיד בראש גלי שאין מקום עוד למציצה ישירה?
מתי יקום מוהל בעל אחריות וכבוד עצמי ויקום ויגיד "גם לי זה קרה או יכול לקרות ואני חושב שיש מקום לעשות שינוי"?
ומתי הכתבה הזו תגיע לעוד ועוד הורים במדינת ישראל, בעיקר כאלה שלא גולשים באופן סדיר באינטרנט, והם יבינו שאפשר גם אחרת.
נחיה ונראה.