חיסון תינוקות כנגד מנינגוקוקוס מקבוצה B – נסיון מאנגליה

מאמר חשוב שפורסם בינואר 2020 בעיתון הקליני הטוב בעולם (ה-NEJM) ומספרו PMID 31971676.

בהקדמה למאמר מתוארת התחלואה המשמעותית שנגרמת במדינות שונות בעולם מחיידק המנינגוקוק על סוגיו השונים. מתוך הסוגים השונים, סוג B הוא האחראי העיקרי על התחלואה בילדים (כמו גם בישראל). בעוד שעד לפני מספר שנים היו בנמצא רק חיסונים כנגד הזנים האחרים שאינם B, בינואר 2013 אושר לראשונה חיסון שכזה מתוצרת חברת GSK. לחיסון קוראים בקסרו והוא אושר, אולי בצורה תקדימית, בגלל הוכחה ליעילות אימונית מעבדתית (לא במחקרים ב"עולם האמיתי") ואחרי הוכחה שהוא בטוח לשימוש.

היות ואנגליה הייתה מדינה אנדמית לזיהום במנינגוקוק מסוג B, ועל בסיס הנחה מדעית שהחיסון יכול להוריד עד 73% מהתחלואה מחיידק זה, בספטמבר 2015 הייתה אנגליה המדינה הראשונה להכניס החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית.

האנגלים הציעו לחסן בשלוש מנות – גיל חודשיים, גיל 4 חודשים ושנה.

אחרי 10 חודשים בלבד מספר המקרים בילדים בגילאים האמורים ירד בכמעט 83%. נתונים אלה תוארו בעבודה מדעית קודמת.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר מעקב ארוך טווח אחרי 3 שנות התחסנות באנגליה.

שיטות – באנגליה יש מערכת ציבורית העוקבת בדקדקנות אחרי זיהומים במנינגוקוק, לרבות זיהוי סוג החיידק. במקביל נאספו נתונים אחרי שיעור התחסנות בחיסון המדובר. שיעורי המחלה הושוו ל-4 השנים לפני שהותחל לחסן באנגליה. 

תוצאות – שיעורי ההתחסנות בתקופת המחקר היו גבוהים (92.5% קיבלו שתי מנות עד גיל שנה ו-87.9% השלימו גם המנה השלישית עד יום הולדת שנתיים), שימו לב מדובר ב-650 אלף תינוקות לשנה. גיל חציוני לקבלת מנה ראשונה היה 61 יום, לקבלת מנה שניה 128 יום ו-387 יום למנת הדחף.

שיעורי המחלה ירדו בצורה משמעותית סטטיסטית בכל קבוצות הגיל שהתחסנו לפחות בשתי מנות. מאידך שיעורי המחלה לא השתנו בקבוצות הגיל שלא התחסנו בשתי מנות לפחות (ילדים עד גיל 4 חודשים וילדים מעל גיל 3 שנים שלא התחסנו בתקופת המחקר).

בחיבור כל קבוצות הגיל המתחסנות הירידה בשיעורי המחלה הייתה 75%. 

מבחינת יעילות החיסון – קבלת מנה אחת הורידה שיעורי תחלואה ב-24.1%, שתי מנות 52.7% ומנה שלישית 59.1%. ההגנה נצפתה לפחות לתקופה של שנתיים אחרי מנת הדחף.

עוד הוכח ששיעורי התחלואה לא ירדו באוכלוסיות של חוסנו, דהיינו אין חסינות עדר במקרה זה. מי שמתחסן מרוויח הגנה, מי שלא לא.

חיסון מנינגוקוק

דיון – זהו מאמר מרשים המוכיח שבאנגליה, שהייתה מדינה אנדמית לזיהום בחיידק זה, החיסון הוריד משמעותית שיעורי תחלואה. הורדת שיעורי התחלואה לא יכולה להיות מוסברת באמצעות שום הסבר אחר.
יש לזכור שגם בתוך זני ה-B ישנם תת סוגים שונים ומחברי המאמר מנסים להסביר למה לדעתם היעילות של החיסון אפילו גבוהה עוד יותר. דהיינו, אם היינו בודקים יעילות החיסון כנגד תתי הזנים שמכוסים על ידו היינו מגיעים ליעילות גבוהה יותר. עם זאת, אותנו כהורים לילדים יעילות מחושבת זו פחות מעניינית. אולי החברה תוכל לשפר גם את החיסון הזה ולהפוך אותו לעוד יותר יעיל. במאמר מוסגר נגיד שהתאמת החיסון לתת הזנים שבארץ מוערכת ב-,74%, דומה לזו שבאנגליה.
מגבלות המחקר – למרות שלא מוזכרות במאמר, נכון להתבונן בכל עבודה מדעית בעיניים ביקורתיות. מה במאמר הזה?
• העדר קבוצת ביקורת ממשית – זוהי אינה עבודה מבוקרת כפולת סמיות שבה חלק קיבלו חיסון וחלק פלצבו. עם זאת, כולנו מבינים שעבודה שכזו לא הייתה אתית במדינה אנדמית כמו אנגליה. כקבוצות ביקורת במחקר זה אפשר להסתכל על קבוצות הגילאים של הילדים הצעירים (שלא הספיקו להתחסן בשתי מנות) או המבוגרים יותר (שלא התחסנו מפאת גילם).
• תופעות לוואי שלא הוזכרו כלל במחקר זה – ברור לי שזו לא הייתה מטרת המחקר, אבל יש לזכור שתופעות הלוואי המקומיות לחיסון זה הינן סוג של עקב אכילס לחיסון. תופעות הלוואי המקומיות מציקות. זו גם הסיבה ובמדינת ישראל, בניגוד לאנגליה, הומלץ על הפרדה של חיסון זה מחיסוני שיגרה אחרים כמו גם על מתן פראצטמול למתחסנים מתחת לגיל שנה. מאידך, נתוני הירידה בשיעור המחלה באנגליה מדברים בעד עצמם.

לסיכום, רפואה מונעת במלוא תפארתה. חיסון חדש וסוג של עידן חדש במדינות מסוימות. למעוניינים להרחיב עוד על הנושא בדגש על מדינת ישראל, ניתן לקרוא בקישור הבא.