סגור לתגובות על בקסרו – חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B
  • 18/10/2026

בקסרו – חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B

מדי כמה חודשים הרוחות סוערות במדינת ישראל. הפעם האחרונה הייתה ביולי 2026 כאשר שני ילדים בריאים ברקע נפטרו מזיהום סוער ואם להאמין לעיתונות פופולארית, המחולל הזיהומי היה חיידק מנינגקוק. עוד טרם חזרו הבדיקות שמעידות שזה באמת מנינגוקוק ובטח ובטח לפני שחזר הזן (בהמשך תקראו מדוע זה משמעותי) שבדיעבד הסתבר בשני המקרים לא כזן B, כבר עלה משמעותית השיח על החיסון שנקרא בקסרו. האם היה יכול למנוע המקרים הללו?

עוד לפני זה הייתה פרסומת בטלוויזיה עם רופא שממליץ על החיסון. אני לא זוכר מתי חיסון כלשהו ברפואת ילדים זכה לפרסום כזה בפריים טיים. האם זה טוב שמפרסמים? האם זה מעיד על העובדה שצריך בכלל פרסום? האם רופא אמיתי יכול להשתתף בפרסומת מהסוג הזה? שאלות טובות. 

אני מבסוט וגאה על הפרק הזה שהוא אחד הפרקים הדינמיים ביותר באתר, ואני שמח שרוב ההורים שמתבלטים אם לחסן, קוראים גם את הפרק, בנוסף על צפיה בפרסומת בטלוויזיה.

זה פרק לא פשוט. הוא לטעמי סופר מקצועי ומלא פרטים, אבל בסופו של דבר, זכרו שיש לו שתי מטרות עיקריות:

1. דיון לגבי חשיבותו או נחיצותו של החיסון בקסרו כחלק מתוכנית החיסונים במדינת ישראל. זה מיועד להורה המתלבט אם לחסן את הילד שלו.

2. מדריך פרקטי להורים שהחליטו שמחסנים. מה, מתי ואיך? זה מיועד להורה שהחליט שהוא מחסן ורק רוצה לדעת איך בדיוק ולמה לצפות.

בפרק זה אנסה לענות על שתי השאלות האלה ובעיקר אנסה לדייק את אוכלוסיית התינוקות שראוי לחסנם.

בסוף גם מסר ממני למשרד הבריאות ולמי שמקבל החלטות לגבי חיסוני שגרה במדינה.

בקסרו - חיסון למנינגוקוק B

ממתי יש חיסון כנגד מנינגוקוק B?

למעשה עד אישור החיסון שנקרא בקסרו כנגד מנינגוקוק B, היו בישראל רק חיסונים כנגד זנים אחרים של החיידק.

אז נעים להכיר. לחיסון הכבר לא כל כך חדש קוראים בקסרו (Bexsero), מתוצרת חברת GSK.

בתחילת מאי 2020 נרשם בארץ חיסון דומה של חברת פייזר הנקרא טרומנבה (Trumenba). עם זאת, הטרומנבה היה מיועד רק לילדים מגיל 10 שנים ומעלה ולכן לא היה רלוונטי לתינוקות וילדים קטנים. מאז החיסון הספיק להיעלם מהמדפים בישראל ולכן לא אדבר עליו יותר בפרק זה, אלא רק על בקסרו.

עוד מההתחלה, הכנסת החיסון בקסרו לתוכנית החיסונים בילדים הייתה מלווה בקשיים ולבטים לא מעטים ואני עדיין נתקל בשאלות רבות של הורים בנושא חיסון זה.

מהו חיידק המנינגוקוקוס (מנינגוקוק) ולמה הוא מכונה החיידק האלים?

לחיידק קוראים ניסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitides) והוא שוכן באף ובלוע של אחוז ניכר מהאוכלוסייה מבלי לגרום למחלה (עד 10% מהמבוגרים ו- 25% מהילדים).

במקרים לא שכיחים הנשאות עלולה להפוך למחלה פולשנית, לרבות אלח דם (הימצאות החיידק בדם), דלקת קרום המוח ועוד.

לאור העובדה שהסימנים המקדימים של הזיהום בילדים הם לא ספציפיים ובשל העובדה שהמחלה הפולשנית היא בדרך כלל מהירה וקשה, זכה החיידק בתקשורת לכינוי המפוקפק והלעתים לא מדויק "החיידק האלים".

מי בקבוצת סיכון לזיהום במחלה פולשנית ממנינגוקוק?

כולם יכולים לחלות בזיהום פולשני במנינגוקוק B. עם זאת, ישנן קבוצות אשר נמצאות בסיכון יתר לתחלואה והן:

1. ילדים עד גיל חמש שנים, ובעיקר תינוקות עד גיל שנתיים.

2. ילדים או מבוגרים עם הפרעות ספציפיות ומוגדרות במערכת החיסון.

3. תוספת שלי – ילדים הגרים במקומות צפופי אוכלוסיה. מדוע זה חשוב? נקרא ונבין יחד בהמשך.

כיצד עובר חיידק המנינגוקוק מאדם לאדם?

החיידק עובר מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה של נשא/חולה.

אפשר להבין ששיעורי הנשאות הגבוהים מעידים על כך שיש לא מעט העברה של החיידק מאדם לאדם, כאשר רוב האנשים שידבקו יהפכו להיות נשאים בעצמם אך לא יחלו.

רק מיעוטם של הנדבקים או של הנשאים יחלו במחלה פולשנית.

מה העניין עם הזנים (סוגים) שונים של חיידק זה? מה זה סוג B?

למנינגוקוקוס יש מספר זנים/סוגים הנבדלים זה מזה בהימצאות סוכרים שונים על הקפסולה (קופסית) העוטפת החיידק.

הזנים אשר גורמים לרוב המחלות באדם הינם A/C/Y/W135 וזן B. זן B הינו הגורם העיקרי למחלה בארצות שונות לרבות ישראל, בפרט בילדים קטנים.

בישראל רשומים מספר חיסונים מצומדים (חיסוני "דור חדש" שהינם יעילים יותר מהחיסונים הפוליסכרידיים הישנים) כנגד ארבעת הזנים האחרים של המנינגוקוקוס (A/C/Y/W135), חיסונים אלה אינם מומלצים כחיסונים רוטיניים וניתנים באוכלוסיות מוגדרות שונות שלא בשגרה (בעיקר ילדים עם הפרעות במערכת החיסון או מטיילים). קראו פה עוד על חיסון למנינגוקוק במטיילים.

פרק זה לא דן כלל בחיסונים הללו, אלא רק בחיסון כנגד המנינגוקוקוס B.

שימו לב מעכשיו מתי הפרק הזה (או כל מי שמוסר לכם מידע על החיסון, לרבות כלי תקשורת פופולריים) מדבר על זיהומי מנינגוקוק בכללי ומתי מדברים על זן B, שהוא היחיד הרלוונטי לחיסון בקסרו.

מה שכיחות התחלואה במדינת ישראל?

לא פשוט לאתר נתונים מדויקים לגבי שכיחות תחלואה במדינת ישראל, יתכן עקב תת דיווח.

עם זאת, בעבודה של דר' בן שימול (מומחה למחלות זיהומיות בילדים מבית חולים סורוקה) שפורסמה בשנת 2013, נמצא כי בתקופה של 22 שנים היו בישראל כ-743 מקרים של זיהום פולשני מחיידק זה (כל תתי הסוגים) בילדים מתחת לגיל 15.

בחישוב פשוט ניתן להבין כי מדובר על כ-33 מקרים לשנה בממוצע.

ילדים צעירים מגיל 5 שנים ובעיקר תינוקות מתחת לגיל שנה, היוו את קבוצת החולים העיקרית.

בחלוקה לפי זני החיידק נמצא כי זן B של החיידק היה הזן הדומיננטי בילדים צעירים מתחת לגיל 5 שנים.

בעבודה נוספת של פרופסור שטיין-זמיר ממשרד הבריאות אותרו 1349 מקרים בכל הגילאים בתקופה של 20 שנה, ממוצע של 71 מקרים לשנה.

גם בעבודה זו שכיחות המחלה הייתה גבוהה יותר בילדים מתחת לגיל שנה (שיעור של 10.9 מקרים ל-100 אלף).

כ-68% מהמקרים נגרמו על ידי סוג B (בילדים שכיחות זן B הייתה כמובן גבוהה אף יותר).

האם יש ניסיון בעולם עם חיסון בקסרו?

בהחלט. בספטמבר 2015 החיסון נכנס לתוכנית החיסונים השגרתית באנגליה, עקב תחלואה משמעותית מחיידק זה.

החיסון ניתן שם בצורה שגרתית לתינוקות מתחת לגיל שנה, על פי לוח זמנים שדומה לכתוב בהמשך במדינת ישראל (מנה ראשונה בגיל חודשיים, שניה בגיל 4 חודשים ושלישית בשנה, כל המנות ניתנות במקביל חיסוני השגרה, בניגוד לישראל).

בין המדינות הנוספות המחסנות בשגרה הן אירלנד, איטליה, ליטא, ניו-זילנד, ספרד, צ'כיה, פורטוגל, אנדורה ועוד.

מדינות נוספות המליצו (כבמדינת ישראל) על קבלת החיסון ביניהן אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, צרפת, גרמניה ועוד.

נציין כי התחלואה מזן B שונה מיבשת ליבשת, ושונה גם ממדינה למדינה. ועל כן ניתן למצוא המלצה (או העדר המלצה) על פי תחלואה מקומית באותה מדינה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) רשם החיסון בארצות הברית מגיל 10 והמליץ על חיסון לפני הכניסה לקולג'.

בקסרו - חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B - דוקטור אפי

מה יעילות החיסון נגד חיידק זה? מה הצפי במדינת ישראל?

ניתן להעריך יעילות של חיסון בכמה צורות. בחרתי לתת פה את הדוגמה, לטעמי הטובה ביותר, והיא אנגליה שהייתה במדינה הראשונה להכניס החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית.

אחרי 10 חודשי התחסנות הודגמה ירידה של כ-50% במספר המקרים.

בעבודה שפורסמה בינואר 2020 בעיתון המדעי הקליני הטוב בעולם הרפואי (NEJM) נמצא שיעילות החיסון במניעת מחלה הייתה 52.7% אחרי 2 מנות חיסון ו-59.1% אחרי מנה שלישית בגיל שנה. למעוניינים להרחיב בקריאה המאמר מצורף בקישור. 

בעבודת המשך שפורסמה הודגמה הפחתת תחלואה באנגליה בשיעור של 75% לאחר 3 שנים.

על פי פרוטוקול הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בישראל מתאריך 25.12.2018 הוערך שהכנסת החיסון בקסרו לשגרת החיסונים במדינת ישראל תמנע כ-18 מקרי מחלה ועד מקרה פטירה יחיד בתינוקות בשנה. שימו לב זוהי סטטיסטיקה שלוקחת בחשבון חיסון כל התינוקות במדינת ישראל, לא כפי שקרה ולא כפי שקורה בפועל.

לשמחתי ב-2023 פורסמה עבודה חדשה מבית היוצר של משרד הבריאות ששופכת אור מחודש ומעניין גם בנושא זה. נסביר בהמשך.

אז למי מומלץ החיסון בקסרו?

המלצת משרד הבריאות הינה לחסן את אוכלוסיית התינוקות והפעוטות מתחת לגיל שנתיים. ניתן לחסן כמובן גם אחרי גיל זה. עם זאת, משרד הבריאות לא הכניס את החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית מתחת לגיל שנתיים (ולא תיקצב בהתאם) אלא רק המליץ על חיסון בגילאים הללו. 

להמליץ, בלי לתקצב בדומה לחיסוני שגרה אחרים זה כמובן בעייתי מכיוון שמשאיר נתח גדול מההחלטה והאחריות אם לחסן או לא על ההורים ועל קופות החולים. ומכאן הבלבול גדול.

פרקטית, בקבוצת הגיל הצעירה ניתן לשלב מתן חיסון זה בתוך תוכנית "טיפת חלב" השגרתית, ראו הצעתי בהמשך.

בלי קשר לתינוקות, החיסון מומלץ בכל גיל ונכנס לסל הבריאות לאוכלוסיות מסוימות הסובלות מהפרעות ספציפיות במערכת החיסון (נשאי HIV, בעיות בתפקוד הטחול או המטופלים בתרופה בשם אקוליזומב). 

מה קרה בוועדות הסל האחרונות ולמה זה מעניין?

גם בוועדת הסל האחרונה (2026) החיסון לא נכנס לסל הבריאות, כמו גם בשנים הקודמות. אני מניח שבגלל נושא של עלות מול תועלת.

מה מעניין? שלפחות על פי השמועות, באחת מוועדות הסל בשנים האחרונות, היה ניסיון להכניסו לתינוקות וילדים שגרים באזורים צפופים, מכיוון שכפי שאמרנו קודם זיהום פולשני בחיידק שכיח יותר במקומות אלה. לאור העובדה שאין בארץ אף חיסון שמאושר לאוכלוסיה שגרה במקום X אבל לא מאושר לאוכלוסייה שחיה במקום Y, גם הצעה זו לא התקבלה.

אבל למה זה עוד יותר מעניין? כי אם אמרנו שהחיסון הומלץ בעבר על בסיס נתונים שהוצגו מעבודות שכללו את כל האזורים במדינת ישראל, יתכן ואם נסתכל בנפרד, כפי שלכאורה היה ניסיון בוועדת הסל, על אזורים שונים בישראל נראה שיש מקומות שבהם חשוב מאוד לחסן את כל הילדים בעוד מקומות אחרים, סטטיסטית, זה פחות משמעותי.

נקודה לחשיבה, לכאן ולכאן. ראו המשך הדיון בהמשך.

האם יש נתונים חדשים לגבי שכיחות התחלואה בישראל ואיך הם עוזרים לנו להבין מי צריך להתחסן?

כן. עבודה נוספת של פרופסור שטיין-זמיר ממשרד הבריאות פורסמה בסוף אוגוסט 2023 בעיתון רפואי מכובד (Microorganism, ניתן לראות המאמר כאן).

העבודה סוקרת שכיחות מחלה פולשנית ממנינגוקוק בכלל, וממנינגוקוק B בפרק בישראל בין השנים 1998- ל-2022. אני מזכיר במעמד זה שמחלה ממנינגוקוק הינה מחלה פולשנית שמחייבת דיווח למשרד הבריאות כך שזה אמור לדעת על כל מקרה במדינת ישראל.

מספר נתונים מענינים מתוך העבודה:

א. בזמן הקורונה שכיחות מחלה פולשנית ממנינגוקוק ירדה משמעותית. טוב, זה ברור למה. אני לא מכיר עבודות מישראל אחרי עידן הקורונה.

ב. מחלה פולשנית בחיידק זה קורה יותר בילדים צעירים מגיל חמש, ובעיקר מתחת לגיל שנה. טוב, הנתון הזה ברור ומוכר לנו.

ג. מחלה פולשנית קורה יותר בילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר. זה אפילו נכון יותר כשפורטים את הנתונים בחלוקה לזני המנינגוקוק, בעיקר לזן B. אוקי, גם את זה אנחנו מכירים, אבל העבודה ממש מחזקת הנחה זו.

ד. בחלק המיקרוביולוגי של העבודה, נראה היה שהכיסוי של החיסון בקסרו כנגד זני ה-B הספציפיים שבודדו במדינת ישראל הינו סביב 25% בלבד. יש לזכור כי מדובר בהערכה מיקרוביולוגית שהינה תמיד קשה ומסובכת בזני מנינגוקוק. טוב, לא ברורה המשמעות האמיתית של הנתון הזה. השיטות המעבדתיות לבדיקת יעילות חיסון בחיידק מנינגוקוק הינן מורכבות ולא תמיד משקפות אחד לאחד מה קורה בחיים האמיתיים. אבל האם כוונת המחברים הייתה להגיד שהכיסוי החיסוני למי שהתחסן הוא רק 25%? אני לא בטוח.

מה עוד בדיון של עבודה חשובה זו?

המחברים מצטטים עבודות קודמות שטוענות שמחלה פולשנית בחיידק זה קורה יותר בילדים במעמד סוציואקונומי נמוך יותר, ובעיקר באוכלוסיות של דתיים ובמוסלמים. 

בהמשך המחברים כותבים על הבעיה הקשה שישנה כיום במדינת ישראל והיא העובדה שאוכלוסיות שיש להן מודעות ויש להן אמצעים מחסנות את הילדים (למרות שכיחות נמוכה יותר של מחלה), בעוד האוכלוסיות החלשות שהן הכי צריכות את החיסון אינן מתחסנות במצב הקיים.

פה קבור הכלב.

טוב ד"ר אפי תענה על השאלה – האם שווה לחסן תינוקות בבקסרו?

זו כמובן שאלת השאלות ואני מניח שהרבה מההורים שהגיעו לקריאת הפרק הזה, חיפשו את התשובה לשאלה הזו.

מצד אחד המחלה אינה שכיחה, ונכון שלחיסון כפי שנראה בהמשך יש מגבלות (לוגיסטיקה, עלות, תופעות לוואי), אבל אם יש חיסון שמונע מחלה קשה ואם שכיחות המחלה באזור נתון גבוהה, יש מקום לטעמי להתגבר על כל המגבלות שמסביב.

מצד שני, ברור שהאוכלוסיות שהכי חשוב לחסן במדינת ישראל לא מתחסנות במצב הקיים. 

המלצתי להורים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים הגרים בעיר צפופה (כדוגמת בני ברק ששכיחות הזיהום בחיידק זה גבוהה) היא לחסן את התינוקות. כל השאר, יש לשקול יתרונות וחסרונות כפי שתראו בהמשך.

מה המלצתי למשרד הבריאות

המלצתי למשרד הבריאות ולאיגוד לרפואת ילדים שהמליץ בצורה גורפת על החיסון היא לשנות מדיניות. יש לשקף להורים את שכיחות המחלה ממנינגוקוק B באזורים שונים בארץ ולהשקיע את כל המשאבים בחיסון אוכלוסיות חלשות שכיום החיסון לא מגיע אליהן.

ואם זה אומר לסבסד יותר החיסון במקום אחד, ולהוריד את הלחץ לחיסון מהורים במקום אחר. זה בסדר בהקשר למנינגוקוק.

אני חוזר לאיזון העדין שיש היום בין משרד הבריאות לציבור ההורים. כל חיסון וכל המלצה גורפת מדי לחיסון באה על חשבון חיסון אחר, יתכן חשוב עוד יותר.

מה לגבי חיסון ילדים מעל גיל שנתיים?

בעקבות המקרים האחרונים שהיו ביולי 2026, שבדיעבד ברור שלא היו ברי מניעה עם השימוש בבקסרו, פנו אלי הורים רבים עם ילדים גדולים יותר מגיל שנתיים בשאלה אם לחסן.

התשובה היא שאין המלצה כזו בישראל. התחלואה מעל גיל שנתיים בזן B היא נמוכה ועל כן יש מקום לחסן רק בארועים נקודתיים (התפרצויות באזורים ספציפיים) או בהינתן גורמי סיכון אחרים. 

אם מחסנים תינוקות בבקסרו אז מהו לדעתי הזמן הנכון להתחסן?

היות והמחלה שכיחה יותר בתינוקות, אז אם החלטתם לחסן, אני ממליץ להקפיד על התחלת סידרת החיסונים דווקא בגילאים הצעירים מתחת לגיל שנה. 

אין שום טעם לדחות החיסון לגיל שנה או שנתיים מכיוון שרוב התחלואה נגרמת בתינוקות קטנים. 

בהמשך ראו המלצתי הספציפית לגבי גילאים.

מי יכול לקבל את החיסון בקסרו?

כל תינוק מעל גיל חודשיים.

היכן ניתן החיסון בקסרו כנגד מנינגוקוק B?

החיסון ניתן תוך שרירית, לאזור הירך או הזרוע כתלות בגיל של המתחסן.

כמה מנות בקסרו צריך לקבל על מנת להתחסן?

אני יודע שזה נראה מורכב אבל עוד שנייה טבלה שתפשט לכם את זה מאוד.

מדוע זה לכאורה מורכב? מכיוון שתלוי בגורמי הסיכון (האם מדובר בתינוק/ילד בריא או כזה שסובל ממחלת רקע) ובגיל התחלת החיסונים.

ראו לנוחיותכם טבלה המגדירה מספר מנות ומרווחי הזמן המינימליים ביניהן בילדים בריאים ללא גורמי סיכון.

שימו לב, עץ ההחלטות מתחיל מהגיל שבו ניתנה המנה הראשונה, כפי שמפורט בטבלה מטה. לא מהגיל הנוכחי של הילד.

בקסרו - חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B - דוקטור אפי

מהו משך ההגנה הצפוי לתינוקות אחרי סידרת חיסוני בקסרו?

עבודות מראות שמתן שתי מנות מעניק הגנה לתינוקות למשך כשנה וחצי וקבלת מנת דחף מעניקה הגנה ללפחות מעל 6 שנים (נתונים מאנגליה). במתבגרים משך ההגנה אף ארוך יותר (מעל 7 שנים).

היות וכפי שכתבנו קודם, רוב התחלואה נגרמת בתינוקות, בפעוטות ובילדים קטנים, הצפי הוא שהחיסון יגן עליהם בדיוק בתקופת הזמן החשובה הזו.

מה קורה במקרים בהם הורים חיסנו בשתי המנות הראשונות אבל לא נתנו את מנת הדחף?

זו שאלה שהוספתי לאחרונה והיא לא מופרכת, מכיוון שהורים רבים מחסנים את שתי המנות הראשונות אבל אז אחרי גיל שנה שואלים לגבי נחיצותה של המנה השלישית.

תראו, חיסונים זה לא חתונה קתולית. כמובן שמתן מנת דחף מגדיל את הכיסוי החיסוני של הילד (בעוצמה ובמשך) אבל אין לי נתון מדויק להגיד מה קורה למי שחוסן "רק" בשתי מנות ראשונות.

ההיגיון שלי אומר שמי שהחליט שהחיסון חשוב, שיתחסן בכל המנות המומלצות. אבל אני מבין שהרבה מתייאשים בדרך, מכמה וכמה סיבות.

מהן תופעות הלוואי של החיסון בקסרו?

כמו בכל חיסון, תופעות לוואי מקומיות כגון אודם ורגישות במקום ההזרקה הן השכיחות ביותר.

חום ואי שקט, נצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן במקביל לחיסוני השגרה האחרים.

לאור שכיחות גבוהה באופן יחסי של תופעות הלוואי הללו, הגם שלא מסוכנות, בפעם הראשונה בתולדות תדריך החיסונים של מדינת ישראל שמומלץ לתת 3 מנות פראצטמול (אקמול או נובימול) לתינוקות המקבלים את החיסון מתחת לגיל שנה. מנה ראשונה תוך שעה ממתן החיסון ושתי מנות נוספות לאחר מכן בהפרשים של 4-6 שעות. העזרו במחשבון על מנת לחשב המינון שמגיע לילדון שלכם.

לפני מספר שנים דיווחתי למשרד הבריאות על שיעור ועוצמה גבוהים מהמצופה של תופעות לוואי מקומיות לחיסון זה. יש להכיר תופעת לוואי פוטנציאלית מקומית זו, שאני רואה עדיין חדשות לבקרים. אני חושב שבסופו של יום זוהי אינה סיבה לא לחסן הילדים, אבל הורים צריכים להכיר ולדעת למה לצפות.

בנוסף, סיכמתי באתר מאמר מדעי משנת 2025 הסוקר את שעור תופעות הלוואי של החיסון בקסרו ומדגים בדיוק את מה שאני ראיתי ודיווחתי עליו.

בקסרו - חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B - דוקטור אפי
נפיחות ואודם באזור הזרקת החיסון בקסרו כ-24-48 אחרי החיסון

האם אפשר לתת איבופרופן (נורופן) או רק פראצטמול (אקמול או נובימול) אחרי בקסרו?

מעניין ומוזר.

לכאורה בעבודות שנבדק מתן תרופה מניעתי – לפראצטמול הייתה עדיפות על איבופרופן. זו גם הסיבה שמשרד הבריאות הישראלי ציין במפורש אקמול או נובימול מניעתית אחרי החיסון.

אבל אם כבר לילד יש חום או כאבים במקום ההזרקה, אז עברנו ממניעה לטיפול ובהחלט ניתן להשתמש גם בתרופות ממשפחת האיבופרופן. 

ושוב, כמה לתת מכל תרופה? אתם יכולים להיעזר במחשבון התרופות שבאתר.

מי לא יכול להתחסן בבקסרו?

אנשים או ילדים שיש להם רגישות ידועה לאחד מתרכיבי החיסון.

האם וכיצד ניתן לשלב מתן חיסון בקסרו עם חיסוני שגרה אחרים?

תאורטית מותר לתת חיסון זה יחד עם כל חיסוני השגרה האחרים, בו זמנית או בכל רווח זמן שהוא לפני או אחרי. על החיסונים להינתן באזורים אנטומיים שונים. כך גם עושים במדינות רבות אחרות.

עם זאת וכפי שכתנו קודם, שכיחות תופעות לוואי קלות נצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן עם חיסונים השגרה האחרים. על כן המליץ משרד הבריאות על הפרדה של 3 ימים לפחות בין חיסוני השגרה האחרים לחיסון זה בתינוקות המחסנים בבקסרו מתחת לגיל שנה. 

האם ראוי להמליץ להוסיף חיסון בקסרו למפגשים הרגילים ולא להפריד?

זה כמובן רעיון שעולה כל הזמן בניסיון להעלות את ההיענות לחיסון, וכבר כתבתי כבר שבאנגליה החיסון ניתן במקביל לחיסוני השגרה.

ברור שאם זה יקרה בישראל, ההיענות לחיסון לכאורה תגדל.

אבל לטעמי זו תהיה טעות מרה. אם אני אחסן ילדון בגיל חודשיים לרוטה (דרך הפה), זריקה מחומשת לשריר, זריקה נוספת של פרבנר 20 לשריר ואז גם זריקה לאותה רגל של בקסרו – לטעמי אחוז ניכר מההורים לא יחזור לפגישה הבאה של טיפת החלב.

אנגליה זה אנגליה. וישראל זה ישראל.

מהי המלצתי להורים הרוצים לחסן בבקסרו מבחינת מועדי המפגשים בטיפת חלב:

היות והחיסון גורם לאי שקט וחום בשכיחות גבוהה כאשר ניתן במקביל לחיסוני השגרה, אזי אני ממליץ לתת אותו בנפרד, בפגישה אחרת המוקדשת רק לחיסון זה בגילאים, לדוגמה בגילאים 3 חודשים, 5 חודשים ו-13 חודש.

זה בהנחה וחיסוני השגרה ומועדי הביקורים בטיפת החלב בוצעו באופן מסודר בגילאים חודשיים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה. מזכיר שיש לנו אזור מצוין באתר על כל מה שצריך לדעת על טיפת חלב.

ניתן כמובן לתת החיסון מוקדם יותר מההצעה הכתובה מעלה, כ-3 ימים לפני או אחרי מתן חיסוני השגרה האחרים.

איך בפועל אפשר לקבל חיסון בקסרו?

כאמור, משרד הבריאות המליץ על קבלת החיסון לילדים בריאים מתחת לגיל שנתיים אך לא תיקצב אותו. זה אומר שהחיסון אינו בסל הבריאות ולכן לא ניתן בצורה רוטינית בתחנות טיפת החלב.

רוב קופות החולים הבינו החשיבות שבחיסון זה והגיעו להסכמים עם חברת GSK.

זאת אומרת שניתן לרכוש את החיסון בכל אחת מקופות החולים במחיר מסובסד (כתלות בגיל ובביטוח המשלים של המבוטח).

כמה עולה החיסון?

מחירה המלא של כל מנת חיסון הוא כ-360 ₪. 

עם זאת כל קופות החולים משתתפות בעלות חיסון זה כאשר המחירים נעים בין 90 ל-240 ש"ח למנת חיסון יחידה לפי סוג הביטוח באותה קופת חולים.

אז איך נסכם?

אחרי מיליונים רבים של ילדים שחוסנו בהצלחה באנגליה, ואחרי עשרות מיליוני מנות שניתנו ברחבי העולם, הרושם שלי הוא שזמינות החיסון בישראל היא נדבך נוסף בהגנה על בריאותם של ילדינו הצעירים, בעיקר אלו הגרים באזורים מסוימים, צפופים יותר. 

כפי שקראתם לחיסון יש יתרונות ברורים – הוא מגן ממחלה קשה.

מאידך יש לו גם חסרונות – הוא מגן ממחלה שהינה פחות שכיחה בישראל מאשר באנגליה לדוגמה. בנוסף, הוא בעל פרופיל תופעות לוואי מעצבן במקצת, הוא לא ניתן בחינם ולא ומחייב הגעה נוספת לטיפת חלב מעבר לשגרה.

לטעמי אם משרד הבריאות יחשוב על הנתונים החדשים שנאספו, יתכן ויוכל להיות מדויק יותר בהמלצותיו להורים, ויתכן ובאמת נוכל להוריד שכיחות התחלואה מהחיידק מנינגוקוק B שיש באזורים מסויימים במדינה.

עם כל הנתונים הללו, אני תקוה שהפרק הזה יעזור להורים להגיע להחלטה הנכונה ביחס לחיסון זה בילדם הצעיר.