- 22/06/2025
איך שומרים על הילדים שלנו מטביעה?
יש נושאים שרק מלהזכיר אותם הלב כואב. ולעתים, עצם האי נעימות הזו מביאה הורים לכך שמעדיפים להתרחק, לא לשמוע ולא לקרוא.
אבל בכל זאת, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הוציאה לפני מספר שנים הנחיות למניעת טביעה בילדים ואני חושב שזה שווה קריאה. של כל הורה.
שני דברים חשובים לפני שמתחילים:
קשה לתרגם, קשה לסכם ומאוד קשה לאזרח את ההנחיות האמריקאיות. הן צבועות בצבעים כל כך שונים משלנו. זו הסיבה שלקח לי זמן רב לגעת בטקסט הזה.
עוד הבדל – יש הבדל מהותי בין אנגלית לעברית בים המונחים כמעט טביעה וטביעה.
# כמעט טביעה – אירוע שבו אדם עבר טביעה ונשאר בחיים. בלועזית Near drowning.
# טביעה – מאורע של טביעה שנגמר במוות. בלועזית Drowning.
אז בפרק הזה אני משתמש במונח העברי טביעה על גווניו השונים.
כמה שכיחים אירועי טביעה בילדים בישראל?
בשנים האחרונות, טביעה היא אחד הגורמים המרכזיים למוות מתאונות בקרב ילדים בישראל. בין השנים 2010 ל-2022 נרשמו מעל ל-2,100 אירועי טביעה של ילדים, מתוכם כ-9% הסתיימו במוות.
בשנת 2023 בלבד דווחו 18 מקרי מוות של ילדים כתוצאה מטביעה, שהיוו כ-17% מכלל מקרי התמותה מתאונות בגיל זה.

היכן מתרחשים רוב מקרי הטביעה בילדים בישראל, ומתי?
כאמור, בישראל, טביעות ילדים הן גורם תמותה ופציעה משמעותיים, בעיקר בחודשי הקיץ ובמהלך חופשות, כאשר ילדים מבלים יותר זמן ליד מים: בבריכות פרטיות, בבריכות ציבוריות ובים.
רוב מקרי הטביעה הקטלניים התרחשו בבריכות (כ-41%), אך גם בים, נחלים, בורות מים, אמבטיות ודליים.
על פי דו"חות של ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, בעשור האחרון טבעו למוות בישראל מעל 100 ילדים, וכ-70% מהטביעות התרחשו במהלך החופש הגדול. ילדים בגיל הרך, בעיקר בגילאי 0–4, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, בעיקר בבריכות ביתיות שבהן ההשגחה לעיתים אינה מספקת.
מלבד בריכות, גם גיגיות, דליים ואפילו אמבטיה עלולים להוות סיכון טביעה בגיל הרך. בישראל, רבות מהמשפחות יוצאות לחופשות בבתי אירוח או צימרים עם בריכות לא מגודרות וללא פיקוח מתאים, דבר שמגביר את הסיכון לטביעה.
לכן אקדים את המאוחר ואכתוב כי עמותות וגורמים רפואיים מדגישים כי ההגנה הטובה ביותר היא השגחה צמודה, רציפה ובלתי מוסחת – "עין על הילד, לא על הטלפון".
הבנת הסיכון – מי הם הילדים שנמצאים בסיכון גבוה לטביעה והיכן?
תינוקות ופעוטות (0-4 שנים) – תינוקות טובעים לרוב באמבטיה או בגיגית. פעוטות טובעים בדרך כלל בבריכות, לעיתים קרובות כשאף אחד לא הבחין שהם התקרבו אליהן. מחקרים מצביעים על כך ש-70% מהטביעות התרחשו כשהילד כלל לא היה צפוי להימצא ליד מים.
מתבגרים (15-19 שנים) – טובעים בעיקר בטבע. במקרה שלנו בישראל, הים והכנרת. לרוב הסיבה היא הערכת-חסר של הסיכון, התנהגות מסוכנת ולעיתים גם שתיית אלכוהול.
ילדים עם צרכים מיוחדים – ילדים עם הפרעת תקשורת, אפילפסיה או הפרעות קצב לב, כולם בקבוצת סיכון מוגברת.
אז היכן מתרחשות רוב הטביעות בקרב ילדים?
בבית – אמבטיה, דליים, שירותים.
בסביבה הביתית – בריכות לא מגודרות, גיגיות, חצרות עם שלוליות.
בטבע – ים, אגמים, נהרות ונחלים.
המשמעות היא שכל סביבה מימית יכולה להוות סכנה, גם סביבה של מים רדודים במיוחד.
מה הם עקרונות המניעה לפי גילאים וסביבה?
השגחה – עיקרון יסוד
# השגחת מגע לפעוטות – מבוגר חייב להיות בהישג יד פיזי של הילד במים.
# ללא הסחות דעת – ללא טלפון, שיחות, שתייה או עיסוק באחאים אחרים.
# חפיפה בין משגיחים – חשוב לוודא שיש תיאום ברור מי אחראי בכל רגע.
# גם כשיש מציל, ההורה הוא אחראי הבטיחות הראשי.
חסמים פיזיים – למניעת גישה למים
# גידור בריכה ביתית – ארבעה צדדים, בגובה לפחות 1.2 מטר, עם שערים שננעלים אוטומטית.
# נעילת דלתות – שמובילות לחצר או לבריכה.
# כיסוי בריכה – רק כיסוי תקני הנושא משקל. כיסויי שמש לא מגנים ולעיתים אף מסוכנים.
# ריקון מים – מדליים, גיגיות, בריכות מתנפחות – מיד בתום השימוש.
חינוך וידע
# שיעורי שחייה ומיומנויות מים.
החל מגיל שנה ניתן לשקול חוגי שחייה כאשר ברור שההחלטה ללמד שחייה תלויה בכל ילד לפי מסוגלותו – ברמת הבשלות, בריאות, מסוגלות רגשית וקוגניטיבית.
# אין דבר כזה "ילד חסין מטביעה" – גם אם למד לשחות.
# מיומנויות נדרשות – כניסה למים, שחייה של לפחות 25 מטר, ציפה, היפוך, יציאה עצמאית מהמים, הכרת סכנות והיכולת להזעיק עזרה.
# למידה בסביבות שונות – ביגוד, מים קרים, זרמים – כדי להכין למציאות.
דגשים חשובים של ציוד הצלה בעת שיט (תקנות רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה הישראלי)
# חגורות הצלה – תקניות בלבד. חובה לשימוש בכל סירה או כאשר לא יודעים לשחות היטב.
# אין להסתמך על מצופים מתנפחים ("שרוולים") בעת שיט.
# אמצעים זמינים: טלפון, קרס הצלה, חבל, גלגל הצלה.
סביבות מיוחדות וסכנות ייחודיות (רחצה בים ובמים פתוחים)
# רק בחופים מוכרזים עם מציל.
# יש להכיר המושג של זרם סחף/ זרם נסוג (Rip Current) – זרם סחף (Rip Current) הוא זרם מים חזק וצר שזורם מהחוף החוצה אל הים. הוא נוצר כאשר גלים נושאים מים לעבר החוף, והמים האלה צריכים לחזור לים – לפעמים הם מתנקזים חזרה בצורה מרוכזת דרך פתחים בין שוברי גלים או סוללות חול, ויוצרים את הזרם החוצה. זרם זה יכול להיות מהיר מאד ומסוכן, מכיוון שהוא יכול לסחוף לפנים הים גם את השחיין הטוב ביותר. הוא לא גורם לטביעה מיידית, כי אם להתעייפות ובהלה. כדי לצאת ממנו, אין לשחות כנגדו – יש לקרוא לעזרה ולשחות במקביל לחוף על מנת להיחלץ מהזרם, ואז לחזור לחוף באלכסון.
# כניסה למים – תמיד רגליים תחילה.
# הכרת תנאי השטח: גלים, קרקע, עומק, סחף.
טיולים, חופשות וביקורים אצל חברים
# לפני הביקור – יש לשאול אם יש בריכה או מים פתוחים, ולוודא שיש גדר תקינה.
# במקומות ציבוריים – למנות משגיח קבוע, להימנע מהשענות על אחרים.
# באירועים – לחלק תורנות בין ההורים על השגחה ברורה.
# מצופים מתנפחים אינם תחליף להשגחת מבוגר.
ילדים עם צרכים מיוחדים
# ילדים עם אפילפסיה – רצוי להתקלח ולא להתרחץ באמבטיה.
# ילדים עם הפרעת תקשורת – ניתן לשקול התקנת אזעקות לדלתות. יש לאתר מקורות מים סמוכים לבית וליידע את הקהילה.
מיתוסים חשובים והבהרות
# טביעה מתרחשת בשקט מוחלט. אין צעקות או נפנופי ידיים.
# שחיין טוב עדיין עלול לטבוע.
# גם מים רדודים עלולים לגרום לטביעה, בעיקר לתינוקות.
לסיכום, טביעה היא אסון שניתן למנוע ברוב המקרים. האחריות על שמירה על חיי הילדים שלנו מתחילה בהכרת הסיכון, ממשיכה בלמידה ובאימון, ומתחזקת כשיש סביבת מים בטוחה, מגודרת ומבוקרת. שימו לב כי בישראל תקופת הקיץ והחופש הגדול היא משמעותית מאד לנושא זה.
הקפידו להשגיח תמיד, ליישם שכבות הגנה ולא להניח ש"לנו זה לא יכול לקרות". כל הורה שמכיר את ההמלצות האלו ופועל לפיהן – מגדיל משמעותית את הסיכוי של ילדיו לחיים בטוחים ובריאים.
ילד בטוח הוא ילד שמישהו שומר עליו, תמיד.


הורדת חום בילדים לא על ידי תרופות

אקמול או נורופן – האם כל ילד יכול לקבל כל תרופה?

לילד יש המון מחלות חום – מה עושים?

האם ומאיזו טמפרטורה יש להוריד חום בילדים?

תכלס כמה לתת איבופרופן (נורופן, אייבו או אדוויל)

כמה אקמול וכמה נורופן? תכלס מה נותנים וכמה

חום בילדים – האם וכיצד למדוד?

כיצד נותנים תרופות להורדת חום בילדים?

נורופן פורטה – דיווח על שני מקרים של מינון ביתר, תהיות ותובנות

הורדת חום בילדים על ידי תרופות
