כיצד מתקינים קיבוע גבס?

את הגבס מניחים מעל ריפוד שנועד להגן על העור. נהוג להניח תחילה גרב כותנה (סטוקינט) על העור ומעליה מניחים צמר גפן סינטטי כשכבת הגנה ולמניעת פצעי לחץ. בהמשך מגלגלים מעל את הגבס מספר פעמים עד שמתקבל עובי גבס מספק ויציב דיו.
שכבות הגנה אלו בעלות משמעות גם בעת הורדת הגבס.

האם התקנת קיבוע גבס זו פעולה כואבת?

תהליך הנחת הגבס עצמו בדרך כלל אינו כואב אך עלול להיות לא נוח מכיוון שיש להחזיק את הגפה באוויר באופן מסוים בזמן התקנת הגבס. מיד לאחר הנחת הגבס, לרוב חשים חום מקומי (לא כאב) שנוצר מתגובה כימית של התקשות הגבס.
גבס שהותקן באופן הדוק מדי עלול לגרום לכאב ניכר ויש לציין זאת באופן מידי בפני מי שהתקין את הגבס או הרופא המטפל.

מה לגבי תהליך שנקרא רדוקציה?

במקרים מורכבים יותר, בהם יש צורך להחזיר שבר לעמדה הנכונה שלו (תהליך הנקרא רדוקציה) לפני שניתן יהיה לגבס, נהוג להשתמש כבר מהרגע הראשון בטשטוש (סדציה) על מנת להפחית את הכאב במהלך התהליך).
טשטוש הוא תהליך שבו נותנים תרופות שמפחיתות את רמת העוררות והכאב של המטופל, על מנת להקל על תחושת כאב, אי נוחות או פחד. בניגוד להרדמה כללית, בטשטוש המטופל נושם בזכות עצמות ויכול להגיב ברמה מסוימת לגירויים.
מדובר בפעולה שאינה נחשבת מסוכנת. ההתעוררות מטשטוש לרוב טובה יותר ומהירה יותר מהרדמה כללית.

מה זה סד גבס ומתי משתמשים בו בילדים?

בניגוד לגבס היקפי (צירקולרי) שמקיף את הגפה מכל הכוונים, סד מוגדר כקיבוע אשר בחלקו האחד מהווה רצועה של גבס קשיח ותומך, ובחלקו הנותר הינו חבישה מרופדת עטופה בחבישה אלסטית. הסד מאפשר לרקמה הרכה להתנפח מבלי להעלות את לחץ של הגפה בתוך הגבס הגלילי.
משתמשים בסד במקרים של שברים הנחשבים יציבים או שיש בהם מעט תזוזה. בנוסף סד יכול להיות קיבוע זמני במקרים שזקוקים לניתוח ויש סיכוי ממשי לנפיחות רבה של הגפה לאחר החבלה.

איזה סוגי גבס יש?

קיימים כמה סוגים של גבסים אורתופדים, כל אחד מהם מותאם למצב הרפואי ולטיפול הנדרש.

גבס קלאסי (לבן) מסוג Plaster of Paris

הגבס עשוי מגלילים של תחבושות הספוגות בחומר גבס.
לאחר מפגש של הגבס עם מים, הגבס מתרכך באופן שניתן לעצבו ואז הוא מתקשה באמצעות תגובה כימית. לגבס זה לוקח מספר שעות עד שמתייבש לחלוטין. היתרון האדיר של גבס זה הוא שקל יותר ובטוח יותר לעצבו עם קימורים הנדרשים לעיתים כמו טיפול בשברים.

גבס פלסטי או גבס קל

קיבוע זה עשוי מחומרים סינטטיים, כמו פיברגלס או פוליאסטר. הוא משמעותית קל יותר ומגיע בצבעים שונים. גבס זה נחשב קשיח וגס יותר ולכן מאתגר יותר לעצב אותו בצורה בטוחה לעור.
על אף שיכול להיות עמיד למים (במידה ומשתמשים בשכבה בידוד עמדה למים מתחת לגבס), בישראל לרוב מבוצע בו שימוש כגבס קל שאינו רחיץ (שכבת בידוד רגילה) או כשכבת חיזוק חיצונית לגבס קלאסי לבן (על ידי עיטוף של גבס קיים).

גבס קל ורחיץ

ראו דוגמה בתמונה. גבסים רחיצים נרטבים במים, אך מתייבשים במהירות רבה ללא הפרעה למבנה וצורת הגבס.
ישנם מספר סוגים שונים של קיבועים רחיצים, והם לרוב קלי משקל ואווריריים. ישנם גבסים רחיצים המגיעים עם שכבת הגנה (שרוול נדיף שעמיד במים ומתייבש במהירות) שמבודדת את הגבס מהעור, וישנם כאלו ללא שכבת הגנה כזו.
סוג נוסף של גבסים רחיצים וקלים הם גבסים תרמופלסטים שדורשים חימום לצורך עיצוב הגבס על הגפה. גבסים רחיצים לרוב יקרים יותר, אך מתירים רחצה עם הגבס במקלחת ובבריכה. לא נהוג להשתמש בהם בטווח זמן מידי לאחר שחזור שברים (רדוקציה).

גבס D3 בהתאמה אישית

מדובר בפתרון חדש יחסית שבו הגפה עוברת סריקת תלת-ממד, בתוכנת מחשב אוטומטית או ידנית, ובה מתבצעת סגמנטציה למרחב דיגיטלי שבו מתבצע עיצוב מותאם אישית של קיבוע. לאחר העיצוב מדפסת תלת-ממד יכולה להדפיס דגם של הקיבוע שמוכן לשימוש מידי. תהליך זה, נכון להיום דורש תהליך הספקה מורכב יותר שלוקח מספר ימים ולכן קיבוע זה עדיין אינו שכיח ברוב נקודות הטיפול השונות (בתי חולים, מוקדי קופ"ח, מרפאות).

כיצד מתקבלת החלטה על סוג הגבס הנדרש בילדים?

ישנם שברים עם פוטנציאל תזוזה נמוך וסיכויי התנפחות רקמה רכה נמוכים שמאפשרים שימוש בגבסים קלים או רחיצים. במצבים של שברים טריים או שברים שעברו שחזור ויש להם סיכוי גבוה לזוז בגבס או בזמן ההחלפה של גבס (תזוזה משנית), לא מומלץ להשתמש בגבס קל או לבצע המרה לגבס שכזה.
הניסיון של הרופא המטפל הוא הנדבך הכי משמעותי בהחלטה על סוג הקיבוע הנדרש. לפני כל המרה של גבס – יש לפנות לאורתופד ילדים מומחה לצורך הערכת סיכונים (תזוזה משנית, רמת נפיחות וכו׳).
במידה ויש הפרעה עורית כלשהי לרבות פצעים בתהליכי החלמה שונים, לא מומלץ להשתמש בגבס רחיץ.

כיצד מתקבלת החלטה על אורך הגבס?

כלל אצבע בהנחת קיבוע גבס הוא לקבע ולבטל תנועה במפרק שמעל ומתחת לאזור השבר. קיבוע מפרקים שכנים מבטל משיכה של שרירים ובכך מוריד את הסיכון לתזוזה משנית של השבר בתוך הגבס.

איך מתקלחים עם גבס?

לאחר הנחת הגבס הרופא המטפל יגדיר האם הגבס שהותקן רחיץ או לא. במידה והותקן גבס לבן קלאסי או גבס קל לא רחיץ יש להימנע מהרטבתו במים. במצבים אלו ניתן להתקלח עם הגנה מעל הגבס תוך מניעת התזה ישירה על האזור המקובע. ישנן טכניקות לעיטוף גבס בשקיות ניילון או במוצרי מדף שונים שאוטמים את הגפה כדי להגן על הגבס.
במצבים של גבס שנרטב יש לפנות לבדיקה לוודא שהגבס תקין וממשיך לעשות עבודתו. ניתן לנגבו במגבת מבחוץ אבל בכל מקרה אין לנסות לייבש את הגבס עם חימום מול תנור או פן לשיער.

מה עושים אם מגרד לילד באזור של הגבס?

גרד בתוך הגבס הוא בעיה נפוצה ומאוד לא נוחה. חשוב לדעת איך להתמודד איתה בצורה בטוחה. יש להימנע מהכנסת אובייקטים (מסרגות, עטים, או כל חפץ אחר) לתוך הגבס כי זה עלול לגרום לפציעות בעור או לזיהום. יש להימנע משימוש במייבש שיער המפזר אוויר חם העלול לגרום לכוויה.
אם הגירוד נמשך או מלווה באדמומיות, כאב או תחושת אי נוחות, כדאי לפנות לרופא. יכול להיות שהעור של המטופל מגיב בצורה לא תקינה לגבס או שיש משהו שדורש תשומת לב, כמו זיהום בעור. לפעמים רופא יכול לתת תרופה פומית (דרך הפה) כנגד גירוד. אם הגירוד הופך להיות בלתי נסבל, יש לפנות לרופא כדי לוודא שאין בעיה נוספת מתחת לגבס.

מתי צריך לפנות לבדיקה דחופה עם גבס?

במידה והמטופל סובל מכאב חזק או מתמשך באזור הגבס, תחושת לחץ מתגברת, נפיחות רבה באצבעות, ירידה בתחושה, נמלול, קושי בהנעת אצבעות או שינוי בצבע האצבעות, יש לפנות לבדיקה דחופה.

מה עושים אם גבס נרטב, נסדק או נשבר?

למרות ההשתדלות לשמור על גבס נקי ובחתיכה אחת, לעיתים קורה שגבס נרטב או נשבר. במקרים אלו אין לנסות לתקן את הגבס לבד. יש לפנות לבדיקה דחופה לצורך הערכה מחדש וקיבוע חוזר.

האם מותר לטוס עם גבס?

במרבית חברות התעופה ישנם חוקים פרטניים לגביי עלייה לטיסה עם גבס היקפי.
שברים חדשים בעצמות ארוכות וגבס של רגל שלמה מצריכים אישור רפואי לנסיעה. בפציעות טריות (48 שעות או פחות) על קיבוע הגבס להיות שסוע (SPIT), כיוון שבטיסה הגפה עלולה להתנפח בגבס. אנו ממליצים לבדוק עם חברת התעופה הספציפית את הנהלים טרום הגעה לשדה התעופה.

האם מותר לצייר על הגבס?

כן, בדרך כלל מותר לצייר על הגבס, וזה אפילו די נפוץ בקרב ילדים, שכן זה עוזר להקל על חוויית ההחלמה. חשוב לשים לב שלא להשתמש בצבעי מים מחשש שהגבס יהרס. מותר להשתמש בעטים וטושים סטנדרטים ללא חומרים מזיקים שעלולים לגרום לתגובות אלרגיות או בעיות עור.

האם צריך מתלה לגבס?

מתלה רלוונטי בעיקר לשברים בגפיים עליונות. מתלה לגבס אינו תמיד הכרחי, אך הוא עשוי להיות מאוד מועיל במקרים מסוימים. מתלה יכול לעזור לשמור על הגפה העליונה מפני תנועות לא טובות או חבלות ישירות. הוא מסייע בפיזור משקל הגבס. במידה ומשתמשים במתלה יש לוודא שאינו מגביל לאורך זמן מפרקים שכנים שלא מקובעים.

כיצד ישנים עם גבס?

שינה עם גבס יכולה להיות אתגר, במיוחד אם הגבס מעט כבד או ארוך. בזמן השינה יש להקפיד להניח את הגבס מעל כרית. המטרה היא מצד אחד להגביהה את הגפה מעל גובה הלב ולייצר תנאים הנוחים לניקוז בגפה ומניעת נפיחות באמצעות כוח המשיכה. מצד שני, מטרה נוספת היא מניעה של פצעי לחץ שיכולים להיווצר מלחץ ממושך של אזור מגובס שאינו נמצא בתנועה רציפה.

מה משך הטיפול בגבס?

את הגבס מסירים לאחר שהרופא קובע שהעצם התאחה מספיק ושהפציעה לא זקוקה עוד לקיבוע. החלטה זו מתקבלת ברוב המקרים לאחר בחינת צילום הרנטגן. לרוב גבס יוסר לאחר 3-6 שבועות בהתאם לגיל המטופל, סוג השבר והאזור בו התרחש.

כיצד מסירים גבס?

בדרך כלל, הסרת הגבס נעשית באמצעות מסור חיתוך מיוחד שעובד בשיטה של רטט מהיר. המסור מעוצב כך שבשימוש נכון, הוא מסיר גבס בצורה מבוקרת ומבלי לפגוע בעור. במידה ומבוצע שימוש לא נכון במסור או טכניקת הסרה שגוייה תיתכן כווייה של העור מהחום שהמסור מפזר. ישנם סוגי גבס שהם גמישים יותר ונכנסים להסרה בקלות יחסית גם עם מספריים, אך אף פעם לא באופן עצמאי אלא על ידי הרופא המטפל.

מה עושים אחרי הסרת הגבס?

אחרי הסרת הגבס, לעיתים הגפה נראית קטנה יותר והעור עלול להיות יבש ועם שיעור יתר. מקלחות עם מים וסבון ומריחת קרם לחות סטנדרטי ישפר מצב זה במהירות. בנוסף עשוי להיות צורך בהפעלה עצמונית או בפיזיותרפיה כדי לחזק את השרירים באזור ולהחזיר את הטווחים למפרקים שהיו מקובעים בגבס. חשוב לדעת שייתכן וייווצר קושי בהליכה או בתנועה מיד לאחר ההסרה. יש להימנע ממאמץ כבד או פעילות גופנית מוגזמת. חשוב לעקוב אחרי המלצות הרופא לגבי המשך טיפול ושיקום לאחר ההסרה. במידת הצורך יש להעביר הוראות אלו למסגרות החינוכיות.
לסיכום, פרק עמוס בנתונים חשובים לכל ילד ששבר משהו. גם פה אלוהים נמצא בפרטים הקטנים אז גשו למומחה בכל שאלה.