- 24/11/2025
תסמונת התעלה הקרפלית – איך לאבחן ואיך לטפל
אחת הבעיות השכיחות ביותר בכף היד (כ-10% מהאוכלוסיה) ולכן, למרות שלא שכיחה בילדים, מגיע לה מקום באתר.
מי שיסביר לנו על אותו מצב רפואי שכיח הנקרא תסמונת התעלה הקרפלית, הוא ד"ר עומר סלוין, אורטופד כף יד מומחה בילדים ובמבוגרים.
מהי אותה תעלה קרפלית?
התעלה הקרפלית הינה איזור בשורש כף היד, שבו עוברים מספר מבנים חשובים מאוד לתפקוד היד והאצבעות. מבנים אלו כוללים את כל הגידים המכופפים את האצבעות (9 סה״כ) ואת העצב המדיאני (Median nerve).
אזור זה מתואר כ״תעלה״ מכיוון שזהו מרחב צר וסגור הדומה לתעלה, מוגבל מצד אחד ע״י עצמות שורש כף היד (העצמות ה״קרפליות״ / Carpal bones) ומצד שני ע״י רצועה קשיחה ולכן עלייה בנפח בלחץ בחלל סגור זה מובילים ל״דחיסה״ של העצב.
מהי תסמונת התעלה הקרפלית ומה שכיחותה?
תסמונת התעלה הקרפלית הינה אחת הבעיות השכיחות ביותר בכף היד, כאשר בממוצע קיים לכל אדם סיכוי של כ-10% לסבול ממצב זה במהלך חייו.
בתסמונת זו קיים לחץ על עצב אחד (העצב המדיאני) העובר בתוך אותה תעלה צרה.
תפקידו של עצב זה הינו לספק את התחושה באגודל, אצבע, אמה וחצי מהקמיצה ובנוסף להפעיל את מרבית השרירים המפעילים את האגודל.
לכן לחץ על העצב המדיאני יתבטא בתחילה בתסמינים ״עיצביים״ – נימול, הירדמות, דקירות והפרעות תחושה באצבעות בדיוק באזור שעצב זה אחראי לספק את התחושה.
במידה וקיימת הפרעה קשה וממושכת יותר, עלולה להיות גם חולשה בתנועת האגודל.
למה זה קורה ומהם גורמי הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית?
למרות שבמרבית המקרים תסמונת התעלה הקרפלית הינה תסמונת אידיופתית (כלומר שלא ניתן להצביע על גורם ברור להתפתחות התופעה), ישנם כמה גורמי סיכון ידועים.
לדוגמה התסמונת מופיעה יותר בנשים, בגיל מבוגר וקיים קשר לעודף משקל וסוכרת. בנוסף השכיחות עולה במצבים שבהם קיימת עלייה בנפח בתוך התעלה, לדוגמה – במהלך ההריון או בשל תת פעילות של בלוטת התריס או במצבים שבהם קיים שינוי במבנה התעלה, לדוגמה לאחר שבר ברדיוס המרוחק.
האם תסמונת התעלה הקרפלית קורה בילדים?
בניגוד לשכיחות הגבוהה מאוד אצל מבוגרים, בילדים ונוער מדובר בתסמונת נדירה ביותר שלרוב קשורה למחלות רקע, לדוגמה מחלות אגירה (כגון Mucopolysaccharidosis) או מחלות עצבים תורשתיות שבהן קיים רגישות מוגברת ללחץ של עצבים רבים בגוף.
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית
האבחון של תסמונת התעלה הקרפלית מתבסס על שילוב של ממצאים מתשאול המטופל, מהבדיקה הגופנית, שימוש בשאלונים ייעודים ובדיקות עזר כגון מבחני הולכה עצבית או לעיתים במקרים שבהם האבחנה איננה ברורה באופן ברור שימוש באולטרסאונד או בדיקת MRI.
התלונות האופייניות כוללות: נימול באצבעות, בעיקר בלילה, לעיתים מלווה בכאב ובמקרים קשים גם דלדול שרירים סביב בסיס האגודל וחולשה.
בבדיקה הגופנית ישנם מבחנים ממוקדים שמעלים את הסבירות לאבחון התסמונת כגון החמרה בתסמינים בלחץ ידני ממושך מעל אזור התעלה הקרפלית (מבחן דורקאן – Durkan), בכיפוף ממושך של שורש כף היד (מבחן פאלן – Phalen) ובניקוש מעל לעצב (סימן טינל – Tinel).
לדוגמה, אם ניקוש / טפיחה קלה ישירות על האיזור שבו העצב המדיאני נמצא בשורש כף היד (בדיוק במרכז שורש כף היד בחלק ה״כפי״) מוביל לזרמים או נימול באגודל, באצבע, באמה או בקמיצה אז ניתן לומר שסימן ״טינל״ חיובי וקיים סיכוי גבוה שיש לחץ מוגבר על העצב ומדובר בתסמונת תעלה קרפלית. ראו בתמונה בהמשך.
בכדי לאשש את האבחנה מבוצעים במרבית המקרים מבחני הולכה עצבית כדוגמת NCS/EMG, בבדיקות אלו נבחנת מהירות ההולכה, חביון (הזמן שלוקח לקבלת תגובה) והעוצמה של האות החשמלי בעצב המדיאני, כאשר לחץ ממושך על העצב יתבטא בתחילה בחביון מאורך (Latency מוגבר) ובהמשך בעוצמה נמוכה (ירידה באמפליטודה).
לעיתים גם לאחר בירור מקיף זה הסיבה לתלונות איננה ברורה לחלוטין או שקיים חשד שהלחץ על העצב המדיאני אינו הבעיה העצבית היחידה. במצב זה, המוכר כ-Double crush syndrome, קיים לחץ על העצב באזור נוסף מלבד שורש כף היד, לדוגמא בעמוד השדרה הצווארי ועל כן יש לקחת בחשבון שטיפול ממוקד בשורש כף היד עלול שלא להוביל להקלה מלאה בתסמינים.
במצבים אלו, ובמקרים נוספים שנדרש מידע נוסף לצורך האבחנה המדויקת ניתן להדגים את העצב ואת אזור התעלה הקרפלית בבדיקת אולטרסאונד (בתסמונת התעלה הקרפלית ניתן יהיה לראות הרחבה של שטח העצב לפני הכניסה לתעלה) או ב-MRI שיכול, בנוסף להדגמת העצב, לשלול בצורה מיטבית בעיות נוספות בשורש כף היד.
טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
האפשרויות הטיפוליות בתסמונת תעלה קרפלית כוללות טיפולים שמרניים וטיפולים ניתוחיים, וההחלטה על הטיפול המתאים ביותר תלויה במשך וחומרת התסמינים.
מהם הטיפולים השמרניים?
טיפולים שמרניים מתאימים למקרים קלים וכוללים שינה עם סד המקבע את שורש כף היד בעמדה ניטרלית (מונע כיפוף ויישור מלא של שורש כף היד במהלך השינה המחמיר את הלחץ על העצב) וטיפול בריפוי בעיסוק או בפיזיותרפיה (בעיקר תרגילי מתיחה ו-Gliding – הנעה עדינה של העצב והגידים בתוך התעלה). טיפולים אלו הוכחו כטיפולים המובילים לשיפור בתסמינים בשלבים הראשונים.
מהו הטיפול הניתוחי בתסמונת התעלה הקרפלית ומתי הוא נדרש?
כאשר הכאב או הנימול נמשכים למרות הטיפול השמרני, או שקיימים סימנים נוספים לדרגת חומרה קשה של התסמונת לרבות דלדול שרירים, חולשה או ערכים חריגים במיוחד בבדיקת ההולכה העצבית מומלץ לשקול ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית.
ההליך כולל חתך באורך מספר סנטימטרים באזור שורש כף היד בכדי לשחרר את הרצועה המהווה את ״גג״ התעלה הקרפלית. שחרור מלא של רצועה זו (ה-Transverse carpal ligament) מוביל לכך שהתעלה מפסיקה להוות ״חלל סגור״ וכתוצאה מכך משתחרר הלחץ על מהעצב המדיאני.
הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה מקומית או אזורית והוא נחשב הליך קצר ובטוח עם אחוז הצלחה גבוה מאוד. ברוב המקרים, במיוחד כאשר האבחון והטיפול מבוצעים בזמן הנכון, המטופלים חווים שיפור משמעותי בתסמינים לאחר הניתוח ויכולים לשוב לפעילויות רגילות לאחר תקופת החלמה קצרה.
חשוב לציין כי במקרים שבהם העצב היה פגוע קשות לפני הניתוח, חלק מהתסמינים עלולים שלא לחלוף לחלוטין.
האם מדובר בתהליך חד או דו צדדי?
במרבית המקרים כאשר מאבחנים תסמונת תעלה קרפלית, קיימת תופעה דומה גם בצד השני (כשאר מבוצעים מבחנים הולכה עיצבית במעל ל-80% נמצא לחץ מוגבר על העצב המדיאני בשני הצדדים), אך דרגות החומרה יכולות להיות שונות. כלומר, בדרך כלל ישנו צד אחד שמפריע יותר.
גם כאשר ישנה בעיה ברורה בשני הצדדים מקובל בדרך כלל לבצע את הניתוח בצד אחד, להמתין מספר שבועות להחלמה מלאה וחזרה לתפקוד של היד ולאחר מכן לבצע שחרור התעלה הקרפלית בצד השני.
אז מתי לפנות לרופא בגלל נימול או כאב ביד?
מכיוון שתסמונת התעלה הקרפלית הינה תופעה שכיחה, ואבחון וטיפול מוקדם צפוי גם להקל בצורה טובה מאוד על התסמינים וגם למנוע הידרדרות למצב שבו התאוששות המלאה קשה יותר, מומלץ לפנות להתחלת הבירור כאשר מופעים הירדמות או נימול בכף היד, בעיקר באצבעות או כאב ממושך בשורש כף היד בעיקר בלילה או בקימה משינה.
מה ניתן לבצע בשלבים הראשונים להקלה על התסמינים במקביל להתחלת הבירור?
שינה עם סד שמייצב את שורש כף היד יכול לתת פתרון טוב בשלב הראשון, גם אם ברוב המקרים זמני, בזמן שממתינים להשלמת הבירור המלא והחלטה על טיפולים נוספים.
לסיכום, תסמונת התעלה הקרפלית היא בעיה שכיחה אך לרוב ניתנת לטיפול מצוין, במיוחד כשהיא מזוהה בזמן. שילוב של אבחון מדויק וטיפול מותאם מאפשר לרוב הקלה מהירה וחזרה לתפקוד מלא. אם מופיעים נימול, הירדמות או כאב מפריע – כדאי לפנות לבדיקה מקצועית.
רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים – איך מטפלים?
מתן ויטמין די (ויטמין D) לתינוק – כל מה שחשוב לדעת

הריון בסיכון – כל מה שרציתם לדעת

האכלה נכונה של תינוקות מבקבוק – המדריך המלא
שיער שלא ניתן לסירוק (תסמונת קיפי בן קיפוד)
אקו לב עובר – התשובות לכל השאלות
איך עושים אמבטיה לתינוק?
כמעט 100 שאלות חשובות על תינוקות – הפרק שכל הורה חייב לשנן!
מרפס – כל מה שרציתם לדעת

הפרעות נפשיות בהריון – ליווי וטיפול

כל מה שרצית לדעת על דיכאון בהריון

רפלקס מורו (רפלקס הבהלה) בתינוקות – מה זה ומתי זה נעלם?
סקירה מכוונת למוח העובר – מתי ולמה?

הכול על טונוס השרירים בתינוקות – היפוטוניה והיפרטוניה
רגישות לחלב – רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה


