אילו טיפולים חדשים יש בילדים עם אלרגיה למזון? 

דהסנסיטיזציה (הפחתת רגישות) פומית למזון בילדים מעל גיל 4 שנים

בעשר השנים האחרונות פורסמו עבודות רבות על תהליך של דהסנסיטיזציה (הפחתת רגישות) פומית למזון. רוב העבודות נעשו על ילדים מעל גיל 4-5 שנים עם אלרגיה לחלב פרה, בוטנים, אגוזים ושומשום ומבוססות על חשיפה לכמויות מזעריות של המזון האלרגני וקביעת הסף לתגובה. לאחר מכן נעשית חשיפה מבוקרת למנות הולכות וגדלות.

בטיפול זה, רוב הילדים משיגים בהחלט עליה בסף התגובה אבל לא ריפוי ולכן חשוב להמשיך את החשיפה למנה המשמרת שנקבעה על ידי הרופאים כדי למנוע הישנות של תגובות אנפילקטיות.

בשל הסיכונים הכרוכים בחשיפה למזון האלרגני יש לעשות את החשיפות הראשונות והעליה במינון רק בהשגחה רפואית צמודה בבית חולים וכמובן להדריך את ההורים מה לעשות במקרה של תגובה אלרגית. 

טיפול עם נוגדן אנטי IgE 

סוג טיפול זה, לילדים עם תגובה אנפילקטית קשה לאחר חשיפה לכמות מזערית של בוטנים העלה בצורה משמעותית את סף התגובה שלהם, כך שחשיפה בטעות, שהיא הגורם מספר אחת לתגובות פטאליות, לא גרמה להופעה של תגובה אנפילקטית.

הטיפול ניתן בזריקה פעם ב 2-4 שבועות ויעיל במיוחד בילדים עם רקע של אסטמה קשה.

חשיפה למזונות אפויים המכילים את האלרגן

גישה נוספת המתאימה לרוב (כ-80%) הילדים עם אלרגיה לחלב או ביצים, היא חשיפה קבועה למזונות אפויים המכילים את האלרגן. האפייה ב-180מעלות מפרקת את החלבונים האלרגנים ומאפשרת אכילת המזונות הנ"ל. חשיפה זאת משפרת את איכות החיים של הילד האלרגי ומשפחתו, מגדילה את היצע המזון שניתן לתת לילד ואולי גם עוזרת בתהליך ההחלמה הספונטני. 

חשוב לציין שגישה זאת לא מתאימה למרבית הילדים הגדולים (מעל גיל ~ 5 שנים) עם אלרגיה לחלב או ביצים, לילדים עם תגובות קשות למזונות אלה או ילדים עם אסטמה ברקע. בכל מקרה, תחילת החשיפה חייבת להיעשות בהשגחה והדרכת רופא אלרגיה מומחה. 

חשוב לציין שתהליך האפייה לא מפרק את החלבון במקרים של אלרגיה לשומשום, בוטנים ואגוזים, ולכן גישה זאת לא מתאימה לילדים עם אלרגיה למזונות אלה.

טיפולי חשיפה בגיל שנה – שנתיים 

בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות שהראו תוצאות מצוינות בטיפולי חשיפה בילדים עם אלרגיה למזונות כמו בוטנים, אגוזים וטחינה אפילו בילדים מתחת לגיל לשנה. הרציונל העומד מאחורי חשיבה זאת הוא שהמערכת האלרגית בגיל הצעיר עדיין מאוד "גמישה" וניתן להשפיע עליה בצורה טובה יותר בהשוואה לילדים מעבר לגיל 4-5 שנים (זה היה הגיל המקובל עד לאחרונה). בנוסף, בגיל הצעיר יש הרבה פחות תגובות אלרגיות ואלמנט חשוב נוסף הוא הפן הרגשי/פסיכולוגי. מאוד קשה לשכנע ילדים מעבר לגיל 4-5 שנים להתחיל לצרוך את המזון שהם יודעים שהם אלרגיים אליו. כמובן שאספקט זה לא קיים בתינוקות קטנים. 

טיפול החשיפה חייב להיעשות בהשגחת רופא מומחה לאלרגיה וההחלטה היכן לבצע את התגר נקבעת על סמך מכלול הנתונים של הילד/ה והחלטה משותפת עם ההורים. חשוב לוודא שהמרפאה בה מתבצע הטיפול מצוידת בכל האמצעים לטפל בכל תגובה אלרגית כולל פניסטיל ואדרנלין (אפיפן) למקרים של תגובות משמעותיות, כך שהחשיפה נעשית בצורה זהירה ובטוחה.

בשל העובדה שהטיפול מתחיל בחשיפה לכמות מזערית עם עליה הדרגתית עד הגעה לכמות הרצויה, התהליך נמשך בדרך כלל 2-3 שעות ולכן מחייב התארגנות מוקדמת של ההורים. אחרי החשיפה המוצלחת הראשונה חייבים להמשיך חשיפות חוזרות ונשנות על בסיס יומי כדי "להרגיל" את הגוף ולהעלות בצורה הדרגתית את הכמות אליה נחשף הילד. התהליך משפר מאוד את איכות החיים של הילד ומשפחתו וישנן עדויות רבות שגם מעלה בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה מהאלרגיה!

טיפולים חדשניים נוספים

ישנם טיפולים נוספים חדשניים שעדיין לא הגיעו להבשלה מלאה וטיפול שוטף וביניהם:

1. מדבקה עורית שמכילה את המזון האלרגני וגורמת לירידה ברמת האלרגיה על ידי חשיפה חוזרת.

2. חברות שעוסקות בשינוי המזון האלרגני כך שהאלרגניות שלו תפחת בצורה משמעותית תוך שמירה על המרקם, טעם וערך תזונתי.

3. טיפולים ביולוגים שימנעו בצורה יעילה את התגובה האלרגית ועוד.

לסיכום, הטיפולים באלרגיה למזון תופסים תאוצה וחלפו הימים שהסתפקנו רק בגישה השמרנית (שעדיין מקובלת במספר רב של מקרים) של הימנעות וציפייה שהאלרגיה למזון תחלוף באופן ספונטני. 

בהצלחה.