מה בין הסיבות השכיחות לאנפילקסיס בילדים?

הסיבה השכיחה ביותר בילדים, שאינם בבית חולים (שם תרופות כמובן בראש הרשימה) הינה רגישות למזון.

המזונות השכיחים הגורמים לאלרגיה בילדים הינם חלב, ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים. קיראו עוד על רגישות למזון בקישור הבא.

מה במבוגרים? אגוזים, בוטנים, דגים ופירות ים. 

מהם התסמינים והסימנים של אנפילקסיס? 

התופעות האופייניות לתגובה אנפילקטית עלולות להתפתח במהירות תוך דקות עד שעות ולערב את מערכות הגוף השונות:

עור – תפרחת (כדוגמת אורטיקריה, ראו בתמונה וקיראו עוד בקישור הבא), נפיחות ובצקת, גרד.

אף – עיטוש, נזלת מימית.

דרכי עיכול – בחילה, כאב בטן עויתי, הקאה, שלשול.

לוע –  תחושת צריבה או עקצוץ, הפרעה בבליעה, צרידות, שינוי בקול, כחכוח.

מערכת הנשימה – שעול, קוצר נשימה, צפצופים.

לב וכלי דם – דופק חלש, ערפול הכרה, התעלפות, חיוורון או הכחלה.

תסמינים נוספים – תחושת חרדה, כאב ראש, תחושת כאב או לחץ בחזה.

חשוב לציין שתגובת האנפילקסיס לא בהכרח מסתמנת בכל התסמינים שצוינו לעיל.

ב-25% מהמקרים תתכן הישנות התסמינים או חלקם כעבור מספר שעות.

איך מונעים בילדים תגובות אנפילקטיות למזון?

כולנו מבינים שמניעה של מצב מסכן חיים זה משמעותית ביותר, לא פחות מטיפול בו. יש לזכור שכל אדם שעבר תגובה אנפילקטית נמצא בסיכון לתגובה אנפילקטית חוזרת. בנוסף, ילדים הסובלים מאסטמה ורגישות למזון נמצאים בסיכון לתגובה מסכנת חיים. 

לכן, היות ותגובה אנפילקטית היא תגובה קשה ומהירה העלולה להתרחש במקום בו לא ניתן להגיש עזרה מידית ואופטימלית לנפגע ולאור אופיה הבלתי צפוי של התגובה, אנו חייבים להקדיש מאמצים ניכרים למניעתה:

1. יש להימנע לחלוטין מאכילת מזון שקיימת רגישות אנפילקטית כלפיו כולל מוצרים מאותו מזון.

2. יש לבדוק בקפדנות תוויות ורשימות תכולה של כל מרכיבי המזון ולהימנע ממזונות שאינם מסומנים.

3. יש לשאת באופן קבוע מזרק אדרנלין אוטומטי ולדאוג לחדש מרשם כשפגה תפוגתו.

4. מומלץ להדריך ילדים מעל גיל 12 לשימוש עצמי במזרק, בגילאים צעירים יותר ניתן לשקול זאת על פי הכרות ההורים והמלצת הרופא המטפל.

5. יש להדריך צוותים חינוכיים בגנים ובתי הספר לגבי זיהוי סימני התגובה האנפילקטית ושימוש במזרק אדרנלין בשעת חרום.

6. מעקב רופא מומחה לאלרגיה הכולל התאמת תוכנית פעולה אישית לזמן חרום ותרגול שימוש במזרק דמה.

7. רצוי להצטייד בצמיד אזהרה רפואי המציין את החומר אליו רגישים.

מהו הטיפול באנפילקסיס? 

בחשד לחשיפה למזון האלרגני יש לזהות מידית סימני תגובה אנפילקטית, להשתמש במזרק אדרנלין אוטומטי (Epi-pen) ולנהוג על פי תוכנית פעולה למצב חרום (ניתן להשתמש בטופס המצוין שהוכן על ידי עמותת יה"ל, בקישור הבא).

האדרנלין פועל במהירות וגורם לעליית לחץ הדם, להרחבת הסימפונות ולירידת הנפיחויות (הבצקות). 

מהירות הטיפול קריטית במקרים אלה. הזרקה מהירה של אדרנלין עשויה להציל חיים ולמנוע סיבוכים מיותרים. אחרי שהוזרק האפיפן יש להזעיק סיוע רפואי או לפנות את החולה לחדר מיון מכיוון שמשך השפעת האדרנלין בגוף הינו כ-20 דקות.

בבית החולים ינתן טיפול נוסף בהתאם לצורך: עירוי נוזלים, תרופות אנטי-היסטמיניות, סטרואידים, חמצן ומרחיבי סמפונות בשאיפה לריאות.

אם אין התאוששות מיידית תנתן מנה נוספת של אדרנלין ובמצב של שוק אנפילקטי, גם טיפול תומך ללב ולמערכת הנשימה. 

חובה להשגיח על החולה כמה שעות לפחות, גם במקרים הקלים, עד להתאוששותו המוחלטת, וכן לוודא את אי-הישנותן של התופעות. במקרים קשים המטופל יאושפז.

לסיכום, נושא חשוב מאוד ברפואת ילדים שכל הורה לילד אלרגי חייב להכיר ולשנן. חשוב להיות במעקב רופא מומחה בתחום ולנהל את האלרגיה בצורה המיטבית ביותר.

במקרה של אנפליקסיס, הקפדה על עקרונות אלה מצילה חיים!