טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה – כל מה שחשוב לדעת

בטח לא נפיל אתכם מהכיסא אם נספר לכם שאת הגנטיקה שלנו אי אפשר לשנות. אנחנו מקבלים את המטען הגנטי שלנו מההורים, בין אם זה צבע עיניים, סוג דם, נטייה למחלות מסוימות, וכן, גם את מבנה הגוף והגובה. לכן, הגובה לרוב ניתן לחיזוי על פי גובה ההורים. במקרה בו הילד הוא באחוזון 10 למשל (העשירון התחתון של הגובה בכיתה), וגם שני הוריו באותו אזור של אחוזון, ברוב מוחלט של המקרים התשובה תהיה שאין צורך בבירור מיוחד – הילד גדל בהתאם לפוטנציאל הגנטי שנתנו לו הוריו ואין דרך הורמונלית להשפיע על גובהו הסופי כאדם מבוגר. 

אבל בגוף האדם כמו בגוף האדם – דברים עלולים להשתבש. תהליך הגדילה הוא מורכב, ומשפיעים עליו גורמים נוספים מלבד הגנים. לכן זוג הורים ממוצעי קומה בהחלט יכולים להיות הורים לילד או ילדה בעלי קומה נמוכה משמעותית מהצפוי. ולכן, הסיבה לבירור קומה נמוכה הוא גם פער מהפוטנציאל הגנטי של הילד או הילדה. בנוסף, סיבה נוספת לבירור יכולה להיות האטה משמעותית בקצב הגדילה, דבר המתבטא בצניחה באחוזוני הגובה לגיל. יתרה מזאת, גם במקרים קיצוניים של נמיכות קומה במשפחה, כשההורים מאוד נמוכים (לרוב סביב אחוזון 3 ומתחתיו), הרי שאם הילד גם הוא באחוזון נמוך לא נסתפק בהנחה שזה מההורים ונעמיק בבירור. ההנחה היא שאולי אם ההורה היה עובר אבחון מסודר בתור ילד, היה מתגלה שהוא צריך הורמון גדילה. במילים אחרות: קומה נמוכה משפחתית אינה פוסלת טיפול בהורמון גדילה. 

אז מה זה בכלל הורמון גדילה, מה ההתוויות הרפואיות שמאפשרות לתת אותו, האם הוא יכול לעזור גם לילדים שלא חסר להם הורמון גדילה? ניסינו לענות על כל השאלות שהורים שואלים אותנו, ואולי על עוד כמה שינסו להסביר קצת מתי יש סיבה מוצדקת לדאגה, ומתי פשוט כדאי לקבל את זה שהילד שלכם קצת יותר נמוך. 

אז אם אתם סופר רציניים, מציע שתקדימו לקריאה של פרק חשוב זה, קריאה בסיסית בפרק אחר באתר שנקרא "גדילה לגובה בילדים – הגדרות בסיסיות ומה שעלול להשתבש", בכדי להבין מעט יותר לעומק את מנגנון הגדילה שלנו, איך הוא עובד, מה משפיע עליו או משבש אותו, מהי בכלל קומה נמוכה ומה נחשב לגובה תקין.

 את הפרק הזה כתב אנדוקרינולוג ילדים מעולה, בשם דר' שי פוקס, שאת פרטיו תוכלו למצוא בקישור הבא

מהי ההגדרה הקלינית של קומה נמוכה?

ההגדרה הקלינית של קומה נמוכה היא חד משמעית ומדידה – כל ילד או ילדה שנמצאים בתחת לאחוזון 3 בעקומת הגדילה נחשבים לבעלי קומה נמוכה. כל הילדים הללו, וכפי שכבר קראתם, לא משנה אם ההורים גם הם הינם נמוכי קומה, זקוקים לבירור אצל מומחה באנדוקרינולוגיה ילדים. 

מהו הורמון גדילה?

הורמון גדילה (Human Growth Hormone  ובקיצור HGH), הוא אחד ההורמונים בגוף המופרשים מבלוטת ההיפופיזה, היא בלוטת יותרת המוח. מעבר להשפעתו כמעודד צמיחה וגדילה של רקמות הגוף, יש לו גם תפקידים חשובים נוספים כמו השפעה על חילוף החומרים בגוף, סיוע בבניית עצמות והגנה משברים, סיוע בבניית שרירים וחיזוקם ועוד. חסר בהורמון גדילה בגוף עלול להשפיע לרעה על חוזק השרירים, כמות רקמת השומן בגוף, ואף לגרום לרמות נמוכות בדם של גלוקוז, זרחן ועוד, וכמובן לגרום לקומה נמוכה. 

טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה

מתי צריך לשקול טיפול בהורמון גדילה?

לא כל מקרה של קומה נמוכה מצריך טיפול בהורמון גדילה. כפי שציינו בכתבה על מנגנון הגדילה אצל ילדים, יש מצבים רפואיים הגורמים להפרעה בגדילה שאינם נובעים מחוסר בהורמון גדילה. אחד מהם הוא צליאק. אבחנה של צליאק מחייבת טיפול לצליאק, שהוא תזונה נטולת גלוטן, ולא טיפול באמצעות הורמון גדילה.
בעיה נוספת שעלולה לייצר הפרעה בגדילה היא חוסר תזונתי. במקרה של ילדים רזים ונמוכים במיוחד (שלפי טבלאות אחוזוני הגדילה שוקלים מתחת לאחוזון 3), כדאי קודם כל לוודא שאין להם הפרעת ספיגה, ולאחר אבחון יסודי הכולל בדיקת רופא ובדיקות מעבדה, כדאי לשקול להתייעץ גם עם מומחה או מומחית לתזונה, לאור זה ששיפור במצב התזונתי עשוי לשפר גם את קצב הגדילה.

אבל אם לא מצאנו סיבה להפרעה בגדילה, עולה השאלה אם, מתי ובמי לטפל, כאשר האופציה הטיפולית העיקרית שיש בידינו היא הורמון גדילה.

טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה

בהנחה שלא נמצאה סיבה אחרת להפרעה בגדילה, והאופציה הטיפולית העיקרית שיש בידינו היא הורמון גדילה – נדרש לשאול אם, מתי ובמי לטפל באמצעות הורמון הגדילה.

מי יכול לקבל טיפול בהורמון גדילה?

לא כל ילד או ילדה בעלי קומה נמוכה יכולים או צריכים לקבל טיפול הורמון גדילה. ההורמון ניתן בכמה התוויות רפואיות ספציפיות, עם תנאי סף ברורים וחד משמעיים. ברור לי שאף אחד לא היה מתנגד לעוד חמישה ס"מ בגובה, אבל חשוב להבין שאם לא קיימת התוויה רפואית ברורה, הטיפול בהורמון גדילה אינו רלוונטי. הוא אינו צפוי לשנות את גובהו הסופי של הילד ולכן לא יינתן. 

מהן ההתוויות לטיפול בהורמון גדילה בישראל?

אלה המצבים הרפואיים שיכולים להיות מטופלים בהורמון גדילה:
– חסר בהורמון גדילה, בין אם מבודד, או כחלק מחסר של מספר הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח.
– תסמונת טרנר.
– אי ספיקה כלייתית כרונית.
– תסמונת פרדר־וילי.
– תינוקות שנולדו קטנים לשבוע ההיריון (Small for gestational age או בקיצור SGA) שלא הדביקו את הפער בגובה עד גיל 4 שנים.
– קומה נמוכה אידיופטית (ISS) – בחלק גדול מהמקרים לא נמצאת סיבה מובהקת לקומה נמוכה. מצב כזה מכונה קומה נמוכה אידיופטית. אמנם אין בסל התרופות בישראל התוויה ל-ISS (בניגוד לחמשת המצבים שלעיל), אבל יש מקרים שבהם כן יהיה אפשר לטפל בהורמון גדילה, וזאת לפי שיקול דעת קליני של מומחה או מומחית באנדוקרינולוגיה, וכאשר גובה המטופל או המטופלת הוא לכל היותר באחוזון 3. במקרה זה הטיפול יינתן באמצעות אישור חריג לצורך טיפול שלא לפי ההתוויה הרשומה בסל.

בעוד שבסיבות הראשונות ברור לכול שיש אינדיקציה ברורה לטיפול, רוב רובם של ההורים המתחבטים בנושא טיפול בילדם בהורמון גדילה מתלבטים בשל האינדיקציה של הסעיף השישי. יתרה מזאת, ישנן הרבה משפחות אחרות שבהם הילד לא נמצא מתחת לאחוזון שלוש, אבל גם הן מתחבטות בשאלה דומה זו. 

האם נכון לטפל בהורמון גדילה במקרה של קומה נמוכה אידיופטית (ISS)?

טיפול במקרים של קומה נמוכה ללא אבחנה מובהקת הוא נושא שנוי במחלוקת.

אמנם בתוך קבוצת הילדים המאובחנים כבעלי קומה נמוכה אידיופטית מתחבאות אבחנות גנטיות רבות, ובחלקן טיפול בהורמון גדילה יועיל מאוד, אבל זה לא נכון לכל מקרה. מעבר להתלבטות הקלינית, הטיפול מעלה גם התלבטות אתית: אולי הגובה השונה בין כולנו הוא ווריאנט תקין ואין מקום להתערב בו? האם מדובר בטיפול קוסמטי לילדים? ומה בעצם אנחנו משדרים להם? מצד אחד, יש בני אדם נמוכים יותר, כמו שיש גבוהים יותר, או בעלי משקל שונה. מצד שני, לגובה יש גם משמעות חברתית והוא עלול להשפיע על דימוי הגוף והביטחון העצמי. יש גם שאלות בנוגע למשמעות ארוכת הטווח של מתן הורמון גדילה, תופעות הלוואי והשפעה של נטילת זריקה כרונית. ומי מבטיח שהיתרונות עולים על החסרונות? מורכב, כבר אמרנו.
בשורה התחתונה, בילדים שגובהם נמוך משתי סטיות תקן מתחת לממוצע, ובמקרים בהם הצפי לגובה בבגרות הוא פחות מ-150 ס"מ בבנות ו-160 ס"מ בבנים, וכאשר לא נמצאה סיבה לקומה הנמוכה, מקובל לשקול טיפול בהורמון גדילה. השאלה מתחדדת הרבה יותר בילדים נמוכים שגובהם מעל לאחוזון שלוש.

מתי מתחילים טיפול בהורמון גדילה בילדים?

הגיל שבו מומלץ להתחיל לטפל קשור בסיבה שבגינה הומלץ על מתן טיפול.

אצל ילדים בעלי חוסר בהורמון גדילה, אולי ההתוויה המובהקת מכולן (ובפרט בחסר משולב עם הורמונים נוספים), מתחילים בדרך כלל טיפול מיד עם האבחנה. בילדים המטופלים בהתוויה של SGA, כלומר תינוקות שנולדו קטנים, הטיפול מתחיל מגיל 4. עבור ילדים עם קומה נמוכה אידיופטית גיל ההתחלה משתנה, והוא לרוב סביב גיל 6, כמובן תלוי בגיל הפנייה לבירור, בשיקולים של הרופא המטפל, שיקולים אישיים של המשפחה ועוד. 

כמובן שהצלחת הטיפול יכולה להיות מושפעת מאוד מגיל תחילת הטיפול ומגיל תחילת ההתבגרות המינית.

מה התגובה הצפויה לטיפול בהורמון גדילה?

הורמון גדילה הוא לא פתרון קסם, והתגובה לטיפול והגובה הסופי כתוצאה ממנו תלויים במרכיבים שונים. 

יש מספר משתנים שיכולים להשפיע על הצלחת הטיפול וביניהם:

# קצב הגדילה ורמת הורמון הגדילה בגוף לפני הטיפול – ככל שאלה היו נמוכים יותר, כנראה שהתגובה לטיפול תהיה טובה יותר.

# הסיבה לטיפול – ילדים עם חסר אמיתי של הורמון גדילה לרוב מגיבים לטיפול מצוין. מאידך, בילדים שהסיבה לטיפול בהם אידיופטית, טווח התגובות האפשריות רחב – החל מכאלה שיגיבו מצוין ועד כאלה שלא יגיבו כמעט בכלל. ילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון לרוב מגיבים פחות טוב מכאלו שנולדו במשקל ואורך תקינים.
# גיל תחילת הטיפול – כאמור, ילד בן עשר לא יגיב באותו אופן כמו ילד בן חמש.

# תזונה – בעלת השפעה משמעותית על הגדילה ועל התגובה לטיפול בהורמון גדילה. תזונה לא מאוזנת, ושאינה מתאימה לצרכים המטבוליים של הילד או הילדה, תביא לתגובה פחות טובה מהמצופה.
# הקפדה על הטיפול – טיפול לא רציף ופספוסים במתן התרופה עלולים לפגוע ביעילות.

מה האופן שבו נוטלים הורמון גדילה?

עד לאחרונה, הטיפול ניתן בזריקה תת עורית מדי יום, באמצעות מזרק עט.

החל מ-2024, הורמון גדילה זמין גם טיפול בזריקה חד-שבועית שעבר אישורי FDA לאחר שהודגמו בטיחות ויעילות דומות לאלה של הורמון גדילה יומי. 

יש לזכור שהורמון הגדילה היומי איתנו כבר כמעט 40 שנה, ויש מידע ארוך טווח על השלכות עתידיות של הטיפול בו. מאידך, צריך הרבה שנים כדי לצבור את אותו עומק של מידע ארוך טווח על זריקה חד-שבועית.

לכן, השיקול לגבי סוג הטיפול המתאים לילד הוא נושא לדיון עם הרופא המטפל.
קראו עוד על הסוגים השונים של הורמוני הגדילה בקישור הבא

איזה מעקב צריכים ילדים המטופלים בהורמון גדילה?

מעקב אנדוקריני במהלך הטיפול הוא חיוני ונעשה גם במרפאת האם על ידי רופא הילדים, וגם אצל אנדוקרינולוג.ית כל 3-4 חודשים. הביקורת היא לצורך מעקב אחר תופעות לוואי, בדיקת התגובה לטיפול, התאמת המינון המיטבי של ההורמון, בדיקות מעבדה ועוד, לפי שיקול דעתו של האנדוקרינולוג המטפל.

מהן תופעות לוואי של הטיפול בהורמון גדילה?

תופעות הלוואי אמנם נדירות יחסית, אך עדיין חשוב מאוד להכיר אותן ובטח להיות ערים אליהן. פירטנו כאן חלק מתופעות הלוואי האפשריות אבל חשוב לשאול את הרופא או הרופאה המטפלים לגבי תופעות הלוואי האפשריות ואיך מבחינים בהן.
כאבי ראש/ הקאות/ טשטוש ראייה – עשויים להעיד על יתר לחץ תוך גולגולתי שייתכן שנובע מייצור יתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון יכולה לפתור את הבעיה, אם כי לעיתים צריך התערבות נוספת. יש להיוועץ מיד עם הרופא בהופעת סימנים כאלה, ולא להמשיך את הטיפול ללא ייעוץ רפואי.
כאב בפרק הירך או הברך וצליעה – עשויים להעיד על החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך או על נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך. זה לרוב יתחיל בצליעה של הילד, ויש לפנות מיד לבדיקת רופא.
הפרעה במשק הסוכר – הטיפול גורם ככל הנראה לירידה ברגישות לאינסולין ולכן לעלייה ברמות האינסולין. ברוב המטופלים לא נראה השפעה על רמות הסוכר, אך חשוב לעקוב לפחות פעם בשנה או לפי הצורך והחלטת הרופא המטפל אחר רמת סוכר בצום ורמת המוגלובין A1C. במטופלים עם סוכרת, תופעת הלוואי הזו יותר שכיחה, והם נאלצים לעיתים להעלות את מינוני התרופות, וכן במטופלים שנוטים לפתח אי סבילות לסוכר, כמו ילדים עם תסמונת פרדר־ווילי וטרנר או כאלה שנולדו קטנים לגיל ההיריון.
גניקומסטיה – הגדלת רקמת השד בבנים. תופעת לוואי שמופיעה יותר בתחילת הטיפול ולרוב חולפת. לקריאה נוספת על גניקומסטיה במתבגרים העזרו בקישור הבא.
כאבי שרירים או מפרקים.
תגובה אלרגית – אפשרות קיימת כמו עם כל תרופה אחרת. במקרים כאלה ניתן לנסות תכשירי הורמון גדילה מסוג אחר.

האם טיפול בהורמון גדילה מעלה שכיחות גידולים סרטניים בילדים?

הורמון גדילה אינו מעלה סיכוי לסרטן. 

אני מודע לעובדה שיש לא מעט דיסאינפורמציה לגבי הטיפול, ובעיקר בנוגע לסיכון להופעת גידולים. על פי כל הידע שיש לנו היום, אין הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות. עם זאת, במקרים בהם נטייה ידועה לממאירות (בגלל למשל מצבים גנטיים מאובחנים), לא מקובל לטפל בו מאחר שאין מספיק מידע על הסיכון.

מתי מסיימים טיפול בהורמון גדילה?

הטיפול ניתן עד סיום הגדילה, וזה מתרחש לרוב בבנות כאשר גיל העצמות שלהן תואם לגיל 14, ובבנים כאשר גיל העצמות שלהם תואם לגיל 16. גם כשקצב הגדילה נמוך משני ס"מ בשנה, מומלץ כבר להפסיק את הטיפול. כמובן שהטיפול מופסק גם במקרה של תופעת לוואי משמעותית או במקרים של חוסר תגובה לטיפול.חשוב לציין שבמקרה של הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה, עשויה להיות לאחר מכן האטה בגדילה ואיבוד היתרון שהושג בטיפול. במקרים של חסר הורמונלי משולב של הורמוני ההיפופיזה, לעיתים ממשיכים בטיפול במינון נמוך יותר גם לאחר סיום הגדילה, בהתאם להמלצת האנדוקרינולוג או האנדוקרינולוגית.

לסיכום, תהליך הבירור והאבחון של הסיבה לקומה נמוכה הוא חיוני, ומשפיע בהכרח על בחירת הטיפול. מומלץ לשבת בנחת עם האנדוקרינולוג או האנדוקרינולוגית המומחים בילדים על מנת להבין את היתרונות והחסרונות, הצפי לתוספת בגובה (כי הורמון גדילה הוא לא קסם כאמור, והתוספת הצפויה היא לרוב סנטימטרים בודדים), תופעות הלוואי האפשריות וכמובן גם רצון הילד והמשפחה.

במקביל, ילדים המטופלים בהורמון גדילה חייבים להיות במעקב רפואי, וההורים נדרשים גם להקפיד מאוד על הטיפול, לא לפספס זריקות, לגוון את מקומות הזרקה, להגיע לביקורות הנקבעות ולהיות ערים להופעת תופעות לוואי. 

מאחל לכם בהצלחה.