בעקבות מספר עבודות שהדגימו יעילות נמוכה, אם בכלל, לטיפול אנטיביוטי בדלקות אוזניים בילדים, התפתחה בעולם גישה שגורסת שבמצבים מסוימים ניתן לחכות עם טיפול אנטיביוטי.

היתרון בשיטת הטיפול המושהה הוא החיסכון של הקורס האנטיביוטי. אני מזכיר שטיפול אנטיביוטי לא יכול להיות מכוון אך ורק לחיידק הפושע שעושה הדלקת באוזן אלא הורג גם חיידקים אחרים, חלקם ידידותיים (בעיקר במעיים). בנוסף, טיפולים אנטיביוטיים רבים חוזרים תורמים להגברת יצירת חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה.

שיטת הטיפול המושהה תוצע להורים לילדים שהינם בריאים ברקע ובגילאים מעל חצי שנה, ללא בלט ניכר של עור התוף, ללא חום מעל 39 מעלות, ללא אי שקט ניכר ושיש להם דלקת חד צדדית.

על הרופא המטפל להבטיח מעקב הולם, קליני או טלפוני יום יומי במהלך הימים הראשונים שלאחר ההחלטה על השהיית הטיפול.

בנוסף, יש צורך בקבלת הסכמת ההורים לטיפול המושהה.

פרקטית שיטת הטיפול המושהה כוללת טיפול בכאב (פראצטמול או איבופרופן), טיפות אוזניים המשככות את הכאב מקומית (אוטידין או אנסתטיק) והמתנה ל24-48 שעות.

מניסיון, שיטת הטיפול המושהה היא שיטה מוצלחת מאוד באם הרופא בוחר בחוכמה את הילדים (ואת ההורים) המתאימים לגישה זו. בילדים קטנים, עם חום וממצאים מרשימים בבדיקת האוזן, שיטת הטיפול המושהה תיכשל.

בנוסף, באם נבחרה שיטה זו יש לזכור להגיד להורים לטפל היטב בכאב מכיוון שהימשכות הכאב היא הסיבה העיקרית של כישלון שיטה זו.

להערכתי בבחירה נכונה של קנדידטים ניתן להוריד מעל 50% מהטיפולים האנטיביוטיים בדלקת אוזניים.