האם הייתה עדיפות לאחד משלושת התרכיבים?

חד וחלק כן.

בהתאם לגיל ולמגדר, במידת האפשר, כשיותר מחיסון אחד היו זמינים בישראל, הייתה עדיפות ברורה לחיסון גרדסיל 9.

למעשה אין שום צורך בשני החיסונים האחרים (גרדסיל 4 וסרווריקס) ואכן לא ניתן להשיג אותם יותר בארצנו.

לפיכך אתמקד מעכשיו רק בנתונים על חיסון גרדסיל 9.

האם יש ניסיון בעולם עם החיסון לפפילומה (גרדסיל)?

החיסון אושר בשנת 2006 ונכנס לשימוש אט אט במדינות רבות. בארה"ב החיסון בשימוש מיוני 2006.

החיסון הוכנס לשגרת החיסונים במדינות רבות ביניהן אוסטרליה, ארצות הברית, אנגליה, בלגיה, קנדה, גרמניה, ברזיל, ניו זילנד, נורבגיה, שבדיה, ספרד, שוויץ, בריטניה ועוד.

יש לזכור כי ניתנו בעולם כבר מעל 300 מיליון מנות של חיסוני פפילומה השונים.

מה יעילות החיסון גרדסיל?

במחקרים קליניים שהיו אקראיים ומבוקרים ונמשכו מספר שנים הודגמה יעילות גבוהה של החיסון הן במניעת הדבקה בזנים מפניהם מגן החיסון, הן במניעת יבלות באברי המין והן בהפחתה של התפתחות נגעים טרום סרטניים.

גם יעילותו של החיסון גרדסיל 9 נבדקה על עשרות אלפי בנות ובנים ברחבי העולם.

כיום, למעלה מעשור לאחר תחילת שיווקו של החיסון גרדסיל במדינות שונות ברחבי העולם, ישנם מחקרים רבים המראים את יעילותו של החיסון בעולם האמיתי (הכוונה, לא רק במסגרת מחקרית).  

מחקרים מדגימים יעילות מקסימלית בחיסון בעיקר כאשר מתחסנים טרם החשיפה לווירוס (קיום יחסי מין).

מבחינת יעילות הודגמה:

• הפחתה של כ- 90% בהידבקות בזנים שכנגדם הגן החיסון (6/11/16/18).
• הפחתה של כ- 90% במקרי יבלות באברי המין.
• הפחתה של כ- 85% בנגעים טרום סרטניים בדרגה חמורה בצוואר הרחם.

כיום יש כבר עדויות רבות בעולם המראות פחות מקרי סרטן הנגרם מווירוס הפפילומה בקרב נשים שהתחסנו בהשוואה לנשים שלא התחסנו.

באוכלוסיית הגברים החיסון הדגים יעילות של כ-90% במניעת מקרי יבלות באברי המין וכ-75% ירידה בשכיחות נגעים טרום סרטניים בפי הטבעת הנגרמים על ידי ארבעת הזנים שכנגדם מגן החיסון.

מעניין לציין שיש כבר עבודות קליניות מישראל שמדגימות ירידה בהופעת יבלות באיברי המין בנערות ונשים צעירות בהשוואה לתקופה טרם החיסון.

למי מומלץ החיסון?

החיסון גרדסיל מומלץ לנשים ולגברים בגילאי 9 ועד 26 שנים ולאנשים בקבוצות סיכון עד גיל 45.

מדוע לחסן כנגד פפילומה בגרדסיל 9 בגיל כה צעיר?

כפי שכתבתי, בגלל השכיחות הגבוהה של הדבקה בוירוס זה מייד אחרי התחלת קיום יחסי מין ומאידך יעילות מקסימלית שהוכחה כאשר החיסון ניתן טרם קיום יחסי המין.

בארצות הברית החיסון ניתן בשגרה בגילאים 11-12 שנים (בנות ובנים).

בארץ נקבעה כיתה ח' כגיל שנכון להתחיל חסן בו.

מה לגבי אנשים מעל גיל 27 שנים? ניתן כמובן לחסן גם בגילאים אלה אבל מומלץ להתמקד באותם אנשים/אוכלוסיות בהם יש סיכון מתמשך לחשיפה לווירוס ביניהם – כמות מגעים מיניים גדולה, הדבקה במחלה אחרת המועברת באמצעות יחסי מין בעבר, פגיעה מינית בעבר, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ועוד. מומלץ בגילאים אלה לעיין בתדריך החיסונים ולמצוא באם המועמד עונה על אחת ההגדרות לגביהן יש המלצה לחסן.

ומה אם ידוע שהנערה/נער שבכיתה ח' לא יקיימו יחסי מין בשנה הקרובה? האם ראוי לחכות?

שאלה נכונה שנשאלת הרבה. דעתי האישית היא שבכיתה ח', גם אם ההורים בטוחים שהנער/נערה לא יקיימו יחסי מין בקרוב, יש מקום לחסן.

בשנים הקודמות חיכינו לגרדסיל 9, שהושק במדינות אחרות לפני שהגיע למדינתו. בתקופה זו היה מתסכל להמליץ באוכלוסיות שצריכות להתחסן על חיסון גרדסיל (הישן) ולכן הרבה מההורים שהיו סמוכים ובטוחים שילדם/ילדתם לא יקיים יחסי מין בשנה הקרובה העדיפו לחכות.

כיום אין בקנה חיסון טוב יותר, ואני חושב שיש מקום לחסן (בחינם ובמסגרת תוכנית החיסונים השגרתית) את כל הילדים.

צ'ופר נוסף למתחסנים בכיתה ח' (מתחת לגיל 15 שנים) הוא העובדה שהחיסון מקנה תגובה אימונית טובה יותר ועל כן הנער/ה ידרשו לשתי מנות בלבד, ראו בהמשך.

האם ניתן לחסן מי שכבר קיים יחסי מין או נדבק כבר בווירוס?

התשובה היא כן. לא כל מי שמקיים יחסי מין נדבק, וגם מי שנדבק יתכן ונדבק בזנים השונים מזני החיסון ולכן אין מה להפסיד בחיסון אוכלוסייה זו.

על פי אותו הגיון, ניתן ורצוי גם לחסן אוכלוסייה בגילאים המתאימים שיש כבר להם יבלות באיברי המין או משטחי פאפ פתולוגיים אם כי החיסון כבר לא יגן כנגד אותם זנים שהייתה לגביהם כבר חשיפה בעבר.

היכן ניתן החיסון?

החיסון ניתן תוך שרירית, לאזור הזרוע.

ממתי הוחל לחסן בשגרה במדינת ישראל ואת מי?

שנת הלימודים 2013-2014 – חיסון סרווריקס לבנות בלבד בכיתה ח' בבית הספר או לבנות כיתה ט' בלשכת הבריאות.

שנת הלימודים 2014-2015 – חיסון גרדסיל 4 לבנות בלבד בכיתה ח'.

משנת הלימודים 2015-2016 ועד (כולל) שנת הלימודים 2018-2019– חיסון גרדסיל 4 לבנות ולבנים בכיתה ח'.

משנת הלימודים 2019-2020 ועד היום ניתן התרכיב גרדסיל 9 לבנות ולבנים בכיתה ח'.

תאורטית אמורים היו הילדים להתחסן במספר המנות הנדרש בכיתה ח' בבית הספר (שתי מנות בגיל זה, ראו בהמשך).

כמה מנות צריך לקבל על מנת להתחסן?

תלוי בגיל התחלת החיסון.

נערות ונערים המתחילים את סדרת החיסון בכיתה ז' או ח' (בעבר היה כתוב מתחת לגיל 15) צריכים לקבל שתי מנות בהפרש של לפחות 6 חודשים מהמנה הראשונה לשנייה (אם המנה השנייה ניתנה לפני פחות מחצי שנה מהמנה השנייה, אזי נדרשת מנה שלישית).

ילדים ומבוגרים מעבר לכיתה ח' (בעבר היה כתוב מעל גיל 15), צריכים לקבל שלוש מנות. רווח הזמן המינימלי בין מנה ראשונה לשנייה הינו 4 שבועות, רווח הזמן המינימלי ביו מנה שנייה לשלישית הינו 12 שבועות (ורווח הזמן המינימלי בין מנה ראשונה לשלישית הינו 16 שבועות).

יש לזכור כי אנשים שסובלים ממחלה המדכאת את מערכת החיסון צריכים להתחסן בשלוש מנות, גם באם סדרת החיסונים התחילה לפני גיל 15 שנים.

יש היום דיווחים על מתן פחות מנות והגנה חיסונים טובה, זה נכון?

זה נכון. יש מספר עבודות מדעיות טובות שהראו שבגילאים שונים גם מנה אחת (במקום שתיים) או שתיים (במקום שלוש) מביאים לחיסוניות יפה.

ישנם כבר מספר ארגוני בריאות בעולם שעוברים בהתאם לחסן בפחות מנות.

בארץ בשלב זה מספר המנות לא השתנה, כפי שתראו בהמשך.

מה עושה מי שקיבל מנה אחת (או שתיים) אבל לא השלים את הסדרה במלואה?

כלל אצבע בחיסונים בכלל ובחיסון זה בפרט אומר שאין צורך להתחיל את הסדרה מחדש, אלא להמשיך את מתן החיסון בהקדם תוך התייחסות לרווח הזמן המינימלי בין המנות כפי שתואר מקודם.

לדוגמא, נערה בת 17.5 שקיבלה מנה ראשונה ויחידה לפני גיל 15 אבל לא קיבלה מאז את המנה השנייה ורוצה להתחסן – עליה פשוט להשלים המנה השנייה בהקדם והיא תחשב כמחוסנת.

כיצד הורה יכול לדעת אם ילדו חוסן?

ניתן לדעת רק מעיון בפנקס החיסונים של הילד. 

לאור אחוז היענות לא גבוה לחיסון במסגרת בית הספר, ולאור העובדה שישנם ילדים שקיבלו רק חלק מהמנות, ממליץ להורים לבדוק בפנקס החיסונים באם הילד חוסן כראוי במספר המנות הנדרש.

איך קוראים פנקס חיסונים? העזרו בקישור הבא.

מה קורה עם ילדים שחוסנו בסדרה מלאה בתרכיבים גרדסיל או סרווריקס אבל עכשיו יש תרכיב חדש (גרדסיל 9), האם להתחסן מחדש?

מי שחוסן בעבר בסדרה מלאה, לא צריך להתחסן מחדש, גם לא בחיסון "החדש".

מי שבכל זאת רוצה לזכות בהגנה הנוספת שמעניק גרדסיל 9, יכול לעשות זאת על פי מרווחי הזמן הכתובים באינדיקציה זו בתדריך החיסונים. יש לזכור כי המנה הראשונה של גרדסיל 9 צריכה להינתן כשנה לפחות מהמנה האחרונה של החיסון הקודם.

מה קורה עם ילדים שחוסנו בסדרה שאינה מלאה בתרכיבים גרדסיל או סרווריקס אבל עכשיו יש תרכיב חדש (גרדסיל 9), האם להשלים החיסונים בתרכיב החדש?

ההשלמה שעושים לסדרת החיסונים ראוי שתינתן בתרכיב הטוב ביותר שיש בשוק כרגע והוא גרדסיל 9, גם אם המנות הקודמות ניתנו בתרכיבים אחרים.

מהו משך ההגנה הצפוי אחרי סדרת חיסונים זו?

היות ומחקרים ראשונים החלו סביב שנת 2000 והחיסון הראשון שווק בשנת 2006, אזי נכון להיום (כ-20 שנה אחרי) הוכח כי החיסון מספק הגנה מתמשכת לפחות למשך 20 שנה. דהיינו, לאותם נשים שחוסנו לפני שנים רבות יש עדיין רמת נוגדנים מגינה כנגד הווירוס.

עם זאת, מחקרי מעקב לטווח ארוך נמשכים על מנת להחליט האם תידרש מנת דחף נוספת בהמשך.

מהן תופעות לוואי של החיסון?

תופעות הלוואי השכיחות העלולות להתרחש לאחר מתן חיסון גרדסיל הינן תופעות לוואי במקום ההזרקה (כאב, אודם ונפיחות). תופעות מקומיות שכיחות יותר אחרי חיסון גרדסיל 9 בהשוואה לגרדסיל 4.

מיום קבלת החיסון ועד 15 ימים לאחר קבלתו דווח על כאב ראש, סחרחורת, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים/פרקים וכאבי בטן.

בגלל התעלפויות שדווחו בקרב נערות מתבגרות שקיבלו החיסון מומלץ לחסן את ילדי כיתה ח' בישיבה או בשכיבה.

מזכיר שבכיתה ח' הילדים מתחסנים במסגרת בית ספר בחיסון המשולש (טטנוס, דיפתריה ושעלת). המלצה שלי הינה לחסן באתרים שונים את שני החיסונים ולא ביד אחת. אני מזכיר שאחרי חיסון כנגד טטנוס (בעיקר למי שקיבל בעברו חיסונים קודמים כנגד טטנוס) היד כואבת מעט.

מה לגבי תופעות הלוואי האוטואימוניות שדווחו?

בשנת 2013 פרסם פרופסור יהודה שיינפלד, ראומטולוג מבית החולים שיבא מספר מקרים של התעוררות תופעות אוטואימוניות בסמיכות זמנים לקבלת חיסון הפפילומה. אך קשר זמנים אינו קשר סיבתי וגם המחברים של המאמרים המדוברים סיכמו כי נדרש מעקב ארוך טווח על קבוצה גדולה יותר של מחוסנים.

לשמחתי, מחקרים מקיפים שבוצעו לפני ואחרי שנת 2013 מדגימים שאין הבדל בשכיחות תופעות אוטואימוניות באוכלוסיית המתחסנים בהשוואה ללא מחוסנים.

בנוסף, בשנת 2017 הכריז ארגון הבריאות העולמי על החיסונים נגד וירוס הפפילומה כבטוחים ביותר לשימוש. מסקנה זו הגיעה אחרי בחינה שיטתית של כלל המחקרים שנערכו בנוגע לבטיחות החיסונים ובהתבסס על למעלה מ- 270 מיליון מנות של החיסונים שניתנו עד אז ברחבי העולם.

מי לא יכול להתחסן?

אנשים שיש להם רגישות ידועה לאחד ממרכיבי החיסון או שפיתחו תגובה אלרגית לאחר קבלת מנה קודמת של החיסון.