סוג ראשון של חסינות עדר הנוצרת באופן "טבעי"

זוהי הגנה הנוצרת באופן טבעי מכך שרוב האוכלוסייה מתחסנת כנגד מחלה מסוימת – מה שמביא לכך שיש פחות אנשים שחולים ויכולים להדביק אחרים. במקביל, לעתים, יש גם ירידה בשיעורי הנשאות של הפתוגן מחולל המחלה באוכלוסייה מה שמוריד עוד יותר הסיכוי להידבק.
דוגמה? בבקשה.
ישנו חיסון במדינת ישראל שנקרא המחומשת שניתן לכל התינוקות עד גיל שנה בארבעה מועדים שונים.
אחד מהחיידקים שכנגדם החיסון שנקרא המחומשת הוא חיידק סופר אלים ברפואת ילדים שנקרא המופילוס אינפלואנזה מסוג B.
החיידק נמצא כנשאות באף בחלק מהאוכלוסייה אבל כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, יורדים שעורי נשאות ולכן גם אנשים שאינם מחוסנים נהנים מהגנה.
בתקופת הקורונה, כאשר הייתה ירידה, מסיבות שונות, בחיסוני שגרה במדינת ישראל, ירד שעור המחוסנים ובמקביל עלה שעור הנשאות ואז ראיתי מספר מקרים של זיהום פולשני בחיידק.
או בצורה אחרת של הצגת הדברים – ההורים שבחורים, ובצדק, לחסן את הילדים שלהם במועד בשנת החיים הראשונה מרוויחים הגנה בשיעור גבוה ביותר מהמחלה המדוברת. ועל הדרך, בלי לעשות משהו מיוחד, הם גם מגנים על אנשים שלא מתחסנים.

סוג שני של חסינות עדר הנוצרת באופן מכוון "פחות טבעי"

זוהי הגנה הנוצרת מצורך של רשויות הבריאות במקום מסוים לייצר חסינות כנגד מחלה מסוימת.
הדוגמה הטובה ביותר עד כה במדינת ישראל הייתה החיסון החי מוחלש כנגד פוליו שהיה ניתן עד אוקטובר 2024 לכל הילדים במדינת ישראל בגילאים חצי שנה ושנה וחצי.
כל זאת במקביל לחיסון המומת (שוב, בתוך המחומשת) שמגן בצורה מצוינת על מי שמתחסן.
אז המטרה של התוספת של החיסון החי מוחלש הייתה בין השאר גם להגן יותר טוב על מי שמתחסן (למרות שההגנה על מי שמתחסן בחיסון המומת כהלכה היא מלאה) אבל בעיקר על מנת למנוע העברה של ווירוס הפוליו במדינת ישראל ובעקיפין להגן גם על הלא מחוסנים.
זה כמובן לא עזר במאה אחוז ושלושה מקרים של פוליו זוהו בשנים האחרונות בילדים לא מחוסנים, קראו עוד כאן.

אז מה השינוי שקרה ויקרה ומה המשמעות שלו?

החל מאוקטובר 2024 משרד הבריאות הוריד את מנת החיסון החי מוחלש בגיל שנה וחצי והחל ממאי 2025 יופסק לגמרי החיסון החי מוחלש שניתן כרגע כמנה יחידה בגיל חצי שנה.
מדוע משרד הבריאות עורך השינויים הללו? לא רלוונטי לפרק זה ומורכב ביותר. מי שרוצה להרחיב קריאה ולהבין מוזמן לקרוא בקישור הבא.

אוקי, אז מה הקשר לחיסוניות עדר?

מהיכרות אינטימית עם שגרת החיסונים לילדים במדינת ישראל, אני חושב שהפסקת החיסון החי מוחלש לפוליו, מביאה אותנו לעידן מאוד פשוט, עם סייג אחד שאסקור בהמשך.
מי שמתחסן ומחסן את ילדיו בחיסוני השגרה – מוגן בצורה נהדרת. זה לא שלא נראה יותר את המחלות הללו בילדים מחוסנים, אבל אלו יהיו מקרים יוצאי דופן. ברור שמי שמתחסן ימשיך להגן בעקיפין גם על הלא מחוסנים אבל זה יהיה על הדרך ואני מניח שכולנו רואים בהעלמות של מחלות ברכה, במחוסנים ובלא מחוסנים.
מי שלא מקפיד על חיסוניו ואינו מחסן את ילדיו בחיסוני השגרה – חברים, אין יותר הגנה, אפילו לא בפוליו. אנחנו נראה הרבה יותר מקרים בדרגת חומרה משמעותית של שעלת / חצבת / אבעבועות רוח / פוליו / המופילוס ומה לא.

מי תקועים באמצע?

לצערי יש מי שתקוע בין לבין והם האוכלוסייה של הילדים (או המבוגרים) במדינת ישראל שאינם יכולים להתחסן כראוי ואלו הם מדוכאי חיסון.
ישנם חיסונים שאנשים מדוכאי חיסון אינם יכולים לקבל (חיסונים חיים מוחלשים) וגם בחיסונים שהם יכולים לקבל (חיסונים שאינם חיים מוחלשים) לא תמיד התגובה של המערכת החיסונים שלהם הינה הולמת ומספקת.
אבל גם באוכלוסיה זו יש דרכים לחזק ולמקסם את ההגנה (לרבות חיסון בני המשפחה מסביב) ולכן אני מפציר באוכלוסית הילדים הסובלים ממחלה כרונית או מטיפול המדכא את מערכת החיסון לפנות ליעוץ חיסונים אצל מומחה.

לסיכום, היכונו לכיסים של התפרצויות רובן ככולן באוכלוסיות של ילדים שהוריהם בחרו שלא לחסן אותם כלל או מחוסנים חלקית / לא במועד.
מי שמחוסן, שאפו.
מי שלא מחוסן, זוהי החלטה בדיוק כמו להתחסן, קחו אחריות על התוצאות.