אילו בעלי חיים בדרך כלל נגועים בכלבת?

בעיקר עטלפים אבל גם בואשים, דביבונים, שועלים, דורבן, כלבים, חתולים ובקר.
במילים אחרות, תאורטית כל חיות הבר מקבוצת היונקים, פרט למכרסמים קטנים.

האם חייבת להיות נשיכה על מנת להידבק בכלבת?

לא. גם שריטה מבעל חיים נגוע עלולה להעביר כלבת.
מגע עם רקמה או הפרשה לא מדבקת של בעל החיים (פרווה, שתן, צואה, דם) או ליקוק עור שלם לא נחשב כמעביר כלבת.
רק נזק שטחי או חודר לרבות ליקוק של עור פצוע נחשב.
שימו לב לגבי מגע עם עטלף – בכל מגע יש מקום לשקול לפנות לבדיקה ולשקילת טיפול, מכיוון שלעתים נשיכות של עטלפים אינן מורגשות.

איך נשמרים מכלבת?

עוד לפני שנתחיל לדבר על חיסונים, חייבים לזכור שאפשר להישמר על ידי התנהלות זהירה לרבות:
# יש להזהיר מטיילים מפני חשיפה לעטלפים – עטלפים הם הווקטור שמעביר הכי הרבה כלבת. לכן יש להזהיר מטיילים מפני כניסה למערות שעלולים להיות בהן עטלפים. בכל מקרה של מגע עם עטלף, גם במדינות בהן אין המלצה לחיסון כנגד כלבת, יש לפנות למרפאה לשם קבלת יעוץ מתאים וחיסון בעת צורך.
# יש לכלול בהדרכה למטייל, ובמיוחד בפני הנוסעים לאזורים היפראנדמיים כגון הודו וסין, את הסכנה, דרכי ההדבקה והנחיות להתנהגות נכונה למניעת הידבקות במחלה.
# אין להתגרות בחיות – ההגדרה של התגרות כוללת כל פעולה שבעל חיים עלול להגיב עליה בנשיכה או בשריטה, לרבות משחק, הגשת מזון לבעל החיים ולקיחתו מבעל החיים, חדירה לתחום המחייה, נסיעה או ריצה בצמוד לבעל החיים, מגע בצאצא ועוד.
# חיסונים לפני ואחרי חשיפה.

איזה חיסונים יש כנגד כלבת?

זה חלק חשוב. ריכוז.
חיסון פעיל הניתן לפני חשיפה, אבל גם אחרי חשיפה.
חיסון סביל הניתן רק אחרי חשיפה.

מה ההבדל בין חיסון פעיל לסביל?

חיסון פעיל – מתן אנטיגן שמשרה תגובה חיסונים של הגוף. במילים אחרות אנחנו מזריקים לגוף חלבון והגוף מייצר נוגדנים כנגד פתוגן מסוים על מנת להגן מחשיפה עתידית.
חיסון סביל – מתן נוגדנים שמטרתם להגן על הגוף. במילים אחרות אנחנו אוספים נוגדנים מדם של אנשים שיש להם נוגדנים כנגד כלבת (כלבנים שחוסנו בחיסון הפעיל) ונותנים את הנוגדנים לאדם שנחשף לכלבת.

אז למה צריך להחסן לפני חשיפה אם אפשר להתחסן אחרי חשיפה?

שאלה טובה, תשובה קלה. יש מספר מטרות עיקריות למתן חיסון לפני חשיפה לכלבת.
1. לייתר את הצורך במתן חיסון סביל אחרי חשיפה במקומות בעולם שבהם החיסון לא זמין.
2. לצמצם מספר המנות של חיסון פעיל שניתן אחרי חשיפה.
3. להגן מפני חשיפה לכלבת שלא זוהתה בזמן.
אקדים את המאוחר ואגיד בנוסף שאיכות החיסונים שיש במקומות שונים בעולם, בעיקר במדינות מתפתחות, אינה זהה לאיכות החיסונים במדינות מפותחות. וזו עוד סיבה להתחסן מראש, בחיסון "נקי יותר" שהוא גם יותר מגן וגם יש לו פחות תופעות לוואי.

איזה אוכלוסיות בישראל צריכים חיסון כלבת למרות שלא מטיילים בחו"ל?

אנשים שעובדים עם חיות או חשופים לווירוס. לדוגמה:
# וטרינרים.
# עובדי מעבדה החשופים לווירוס.
# עובדים הבאים במגע עם בעלי חיים שעלולים להיות נגועים בכלבת.

מי עוד צריך חיסון כלבת לפני חשיפה?

מספר אוכלוסיות:
1. נוסעים השוהים בארצות אנדמיות לכלבת יותר משנה.
2. מטיילי תרמיל לאסיה, אפריקה ודרום אמריקה למשך יותר מחודש.
3. נוסעים לתקופות בכל משך זמן למדינות אנדמיות לכלבת שעקב עיסוקם וסוג טיולם ועלולים להיות חשופים במיוחד למגע עם בעלי חיים, כגון וטרינרים, מטיילי אופניים, ומטיילי תרמיל היוצאים לאזורים מרוחקים כמו כניסה לג'ונגל או טרקים.
4. נוסעים לתקופות בכל משך זמן למדינות אנדמיות כאשר הנסיעה כוללת מקומות נידחים שקשה להגיע מהם בהקדם האפשרי לקבלת טיפול מונע כלבת במרפאה מוכרת.

כמה מנות חיסון כלבת מטיילים צריכים לקבל לפני חשיפה?

באנשים עם מערכת חיסונית תקינה – שתי מנות חיסון בימים 0 ו-7 (לפחות אחרי שבוע)
באם מדובר באדם שיש צפי לסיכון מתמשך גם בעתיד בגלל אופי הנסיעות ליעדים שבסיכון אזי נכון לתת מנה שלישית עדיף עד 3 שנים מיום קבלת המנה הראשונה (ולא פחות מ-21 יום מקבלת המנה הראשונה). ניתן לתת את המנה השלישית גם מעל שלוש שנים מקבלת הסדרה הראשונה.
שלוש מנות חיסון מקנות הגנה לכל החיים.
באנשים עם מערכת חיסונית שאינה תקינה – יש לתת שלוש מנות חיסון בימים 0,7 ו-21. מאידך, אחרי חשיפה ידרש חיסון סביל ופעיל גם אחרי החשיפה.

מה הכוונה בזמנים 0,7 ו-21?

זו שאלה חשובה.
הכוונה היא לזמני המינימום בין המנות.
במקרה הזה מנה ראשונה בזמן 0 ואז במרחק של לפחות 7 ימים (שימו לב לא חייבים בדיוק ביום השביעי, הכוונה היא שזה הזמן המינימלי בין המנות) ואז במרחק של לפחות 21 יום מהמנה הראשונה (ו-14 מהמנה השנייה).

כמה מנות צריך לקבל אחרי חשיפה לכלבת?

יש לזכור שטיפול אחרי חשיפה כולל חיסון פעיל וחיסון סביל. כמות המנות של חיסון פעיל תלויה בכמה מנות קיבלתם לפני החשיפה.
מי שחוסן לפני והוא בעל מערכת חיסונית תקינה צריך לקבל שתי מנות של חיסון פעיל בימים 0 ו-3.
בגדול, למי שלא חוסן לפני מדובר בארבע מנות של חיסון פעיל בימים 0,3,7 ו-14. מדוכאי חיסון יקבלו מנה נוספת אחרי 28 יום.
במקביל למי שלא חוסן לפני יקבל חיסון סביל שיוזרק לאזור פצע הנשיכה מוקדם ככל האפשר.

מאיזה סוג החיסון הפעיל לכלבת והיכן ניתן?

במדינות מערביות ניתן חיסון Cell derived המכיל וירוס שהומת בעברה בתרבית תאים או בביצה מופרית.
החיסון הזה ניתן תוך שרירית, לא לשריר העכוז.
במדינות לא מפותחות ניתנים גם חיסונים אחרים שנחשבים פחות אימונוגנים ובעלי פרופיל תופעות לוואי רחב יותר.

מה תופעות הלוואי של החיסון?

המבוגרים ביננו זוכרים לא נכון את כל נושא החיסונים לכלבת. ממחטים ארוכות, דרך הזרקה לבטן ועד תופעות לוואי אימתניות.
שום דבר מזה לא נכון היום.
תופעות הלוואי השכיחות היום הם עליית חום קלה ורגישות במקום ההזרקה.

היכן ניתן החיסון במדינת ישראל?

בלשכות משרד הבריאות ובמרפאות המטיילים.

ננשכתי על ידי בעל חיים באזור אנדמי לכלבת – מה עלי לעשות?

טפלו מקומית בפצע לרבות שטיפה באופן יסודי על ידי מים זורמים וסבון למשך 15 דקות ומעלה. בהמשך, חטאו האזור על ידי אלכוהול בריכוז 70% או יוד.
שימו לב, בעיקר אם אתם באזור ללא נגישות לרפואה מודרנית, אל תחסכו בשטיפת הפצע במים וסבון מכיוון שלפעולה זו יש חשיבות רבה, במקביל לטיפול שאחרי חשיפה. תעשו את זה מוקדם ככל האפשר אבל גם אם לא ביצעתם בהקדם, עשו זאת.
מדובר במצב חירום רפואי. גשו למרפאה הקרובה למקום שבו אתם נמצאים וצרו קשר עם המבטח הרפואי שלכם בארץ.

עוד דגשים אחרי נשיכה מבעל חיים?

כן. קראו הפרק המדובר באתר על נשיכות בעלי חיים לרבות שקילת חיסון טטנוס וטיפול אנטיביוטי מניעתי.

מה לגבי תפירת הפצע?

ככלל אין לתפור פצע של בעל חיים החשוד לכלבת אלא אחרי שנתקבלה החלטה על חיסון סביל (שניתן כאמור לתוך אזור הנשיכה).

לסיכום, בעבר כשעבדתי במרפאת מטיילים החיסון הזה לא היה ניתן בשגרה והיה ניתן אך ורק במרפאות משרד הבריאות לאוכלוסית מטיילים שמאוד בסיכון (חוקרי מערות וכו'). היום ההוראות השתנו והרבה מהמטיילים שטסים לטיול ממושך אחרי צבא הם באינדקיציה לחסן ולהתמגן.
אז אני מקווה שהפרק הזה יקל עבורכם את קבלת ההחלטות, בשאיפה לפני חשיפה.