האם אצטאמינופן / פראצטמול (אקמול או דקסמול) בהריון גורם לאוטיזם – מאמר סקירה חשוב

מה נעשה במחקר?

זהו מחקר "מטריה" בו לקחו החוקרים את כל מאמרי הסקירה שפורסמו עד כה בנושא זה, מיפו אותם וניקו כפילויות. 

בסופו של דבר נמצאו 9 מאמרי סקירה טובים, שאספו נתונים סה"כ מ-40 מאמרים, 37 מהם מקוהורטים פרוספקטיביים. כל המאמרים הטובים הללו  פורסמו בעשר השנים האחרונות.

הדבר החשוב ביותר שבוצע במחקר זה היה לפרק כל מאמר לגורמים ולקחת בחשבון גורמי סיכון משפחתיים משמעותיים (בעיקר גורמים גנטיים כגון אחאים עם אוטיזם).

תוצאות עיקריות – האם אקמול גורם לאוטיזם או להפרעת קשב וריכוז?

אחרי לקיחה בחשבון של כל הפקטורים לרבות גורמים מיילדותיים ומשפחתיים לא נמצא קשר בין התרופה לבין אוטיזם או הפרעות קשר וריכוז. הקשר החזק ביותר לאוטיזם נמצא כמובן בגורמי הסיכון המשפחתיים.

עכשיו בנוגע לכל ההצהרות המוזרות של אנשי ממשל אמריקאים (לרבות מזכיר הבריאות האמריקאי), אפשר לסכם את התוצאות של הסקירה הזו בכמה צורות:

א. אפשר להגיד לא נמצא קשר בין לקיחת התרופה בהריון לאוטיזם או להפרעות קשב וריכוז. או במילים אחרות אין קשר, עד שמישהו יעשה עבודה נוספת, טובה יותר מהקודמות וימצא שיש קשר.

ב. אפשר להגיד (לדעתי בשפה אמריקאית) – לא נמצא שאין קשר בין לקיחת התרופה בהריון לאוטיזם או להפרעות קשב וריכוז. או במילים אחרות, לעולם לא ניתן יהיה להגיד בפה מלא שאין קשר כי אי אפשר למצוא באמת שאין קשר, תמיד יהיה ספקות של אנשים שונים.

אז אני מזכיר:

# במצבים מסוימים בהריון לרבות חום, חשוב מאוד להוריד את החום, מכיוון שחום בהריון קשור לתוצאים פחות טובים. אל תימנעו ממתן התרופה בגלל צל של ספק.

# אין תרופות אחרות בטוחות יותר להורדת חום מקבוצת התרופות הזו בהריון.

# לגורמי סיכון משפחתיים יש קשר משמעותי לתוצאים שנבדקו במחקר זה, וזה ברור. קראו מאמר מצוין באתר זה על אוטיזם.

ועד אז, אל תתנו לאף אחד להפחיד אתכם.