שיטות המחקר

תיאור רטרוספקטיבי של מאפייני 26 אנשים, רובם ילדים, שחזרו לבית החולים שניידר, במסגרת עסקאות חילופי השבויים בנובמבר ודצמבר 2023.

המחברים מזכירים את ההכנות העצומות שבוצעו, על ידי אין ספור דיסיפלינות בבית החולים (רפואה, סיעוד, רוקחות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תזונה ועוד) ואת ההיכרות שבוצעה מראש עם הגיליון הרפואי הרלוונטי של כל שב. כל זה במקביל לשמירה על פרטיות וחשאיות ובשיתוף משרד הבריאות וגורמי הביטחון.

כל השבים עברו בקבלתם תשאול רפואי ובדיקה גופנית, ובדיקות נוספות (דם / שתן / צואה / אחר) לפי הצורך. במקביל בוצעה הערה פסיכולוגית וסוציאלית.

תוצאות המחקר

כאמור, 26 שבים, מתוכם 19 ילדים בגיל חציוני של 12.1 שנים ו-7 נשים בגילאים 34 ועד 78. בקבוצת השבים היו 6 משפחות גרעיניות ו-7 (!) ילדים שנחטפו והוחזקו לבדם.

לכ-80% מהשבים היה לפחות בן משפחה אחד שנחטף ולכ-57% בן משפחה שנרצח.

מספר הימים החציוני שהיו בשבי היה 51 (טווח 49 ועד 53).

מספר הימים לאשפוז היה 4 (טווח של 1-9 ימים).

כ-30% חזרו לביתם והשאר למגורים אחרים. 

"…as some of the houses were burned during the attack while others were located in declared war zones."

במאמר מסופר בהמשך על אבחנות הרקע שהיו לחטופים, לדוגמה שלושה ילדים עם אסתמה, ועל העובדה שתרופות או טיפולים לא ניתנו בצורה עקבית לאף חטוף.

בהמשך המאמר מתוארים בעיות רפואיות ספציפיות מהן סבלו חלק מהשבים וביניהם עצירות עד אנקופרזיס (מה זה אנקופרזיס? קראו בקישור הבא), שלשולים (חלקם ממושכים) וירידה משמעותית במשקל במרבית החטופים.

לגבי הירידה במשקל, ילדים שהיו מוחזקים עם מבוגר ירדו במשקל בצורה קלה יותר, לעומת כל האחרים. אתם מבינים המשמעות? המבוגרים נתנו ממעט האוכל שלהם לילדים שהיו איתם.

עוד? כינים ב-6/26, עקיצות מרובות, החמרה במחלת עור אטופית, כאבי שרירים ועדות סרולוגית למספר מחלות המועברות באמצעות קרציות / פשפשים / פרעושים.

טראומה גופנית? עדות לרסיסים בגופם של 8 שבים.

פסיכולוגיה? 24 מתוך ה-26 היו עדים בשביעי לאוקטובר לחטיפה או רצח של קרוב משפחה. על כולם הופעל טרור פסיכולוגי בשבי בצורות שונות. אצל השבים הייתה שכיחות גבוהה של סיוטים. המחברות מתארות שהילדים דיברו בלחישה, לאור העובדה שאולצו בשבי לא לדבר בקול. בימים הראשונים לאשפוזם במחלקת השבים, הם חזרו לקולם הטבעי.

ועוד ועוד.

דיון

שוב, זהו התיאור המדעי הראשון של סיטואציה שכל מי ששומע עליה צריך להזדעזע ממנה. החשיבות העצומה במחקר הזה הוא התיאור הראשון בעולם של סיטואציה זו, שהיא אינה ניתנת להשוואה לחיילים שבויים שחזרו משבי אחרי מלחמה לדוגמה.

מסקנות המחקר יכולים לשמש אנשי צוות רפואי בעולם כולו אם אי פעם תקרה סיטואציה דומה. במקביל, ממצאי המחקר ומסקנותיו צריכים להדיר שינה אצל כל אדם הגון בעולם הזה. 

המחברות מדגישות את העובדה שאותם ארבעה ימי אשפוז הם טיפה בים השיקום שאותם אנשים יצטרכו עוד לעבור. במקביל יש לזכור שישנם חטופים נוספים ששבו לשני בתי חולים אחרים ופרטיהם לא מסוכמים במאמר זה. 

אז איך נסכם?

מכולנו, תודה לצוות בית החולים על הטיפול בשבים, ולצוות הרפואי שאמון על המאמר הזה.

לנו כישראלים, רק נותר לקוות לחזרת כל החטופים האחרים. במהרה בימינו. 

נסיים במשפט הסיום של המאמר הנפלא והחשוב הזה:

"As paediatricians, we are hopeful that the insights gained from our experience and detailed in this article will never again be clinically relevant in the future as children and their mothers should be spared from these atrocious situations."

ונאמר אמן.