נפרולוגיה ילדים – מה זה?

• סינון הדם ויצירת שתן: הרחקת רעלים מהגוף תוך שמירה על מאזן תקין של נוזלים ומלחים (קריטי במיוחד באקלים הישראלי החם, בו אנו מאבדים נוזלים רבים בהזעה).
• ויסות לחץ הדם: באמצעות הפרשת הורמונים ייעודיים (כגון רנין).
• בקרה על ייצור כדוריות דם אדומות: הכליות מפרישות את ההורמון אריתרופואטין. ירידה בייצורו עלולה להוביל לאנמיה.
• שמירה על מאזן סידן וזרחן: תהליך הכרחי לבניית חוזק העצמות ולמניעת מחלות עצם כגון רככת.
• ויסות רמת החומציות (pH) בדם: תנאי הכרחי לתפקוד תקין של כלל מערכות הגוף, ובעיקר לגדילה והתפתחות תקינה בקרב ילדים.

מחלות כליה בתינוקות וילדים: האם זה נפוץ?

אילו מחלות כליות קיימות אצל ילדים?

1. מחלות כליה מבניות מולדות

• נובעות מהתפתחות אנטומית לא תקינה של הכליות או דרכי השתן עוד בשלב העוברי.
• הקבוצה כוללת מומים כגון: אגני כליה מורחבים, כליה בודדת, כליה בצורת פרסה ועוד.
• אבחון מוקדם: חלק ניכר ממומים אלו מאובחן כיום עוד במהלך סקירת מערכות בהיריון. לעיתים הם באים לידי ביטוי רק בילדות המוקדמת, דרך זיהומים חוזרים או פגיעה בתפקוד הכלייתי.

2. מחלות כליה נרכשות (דלקתיות ואוטואימוניות)

• מחלות בהן מערכת החיסון של הגוף "מתבלבלת" ותוקפת את רקמות הכליה.
• התקיפה גורמת לדלקת בנפרונים, פוגעת ביכולת הסינון, ומובילה לדליפת חלבון או דם לתוך השתן.
• דוגמאות בולטות: מחלת זאבת (לופוס), ותסמונות כמו IGA Nephropathy.

3. יתר לחץ דם בילדים

• תופעה שקיימת גם אצל ילדים ונוער, ולרוב מעידה על בעיה בכלי הדם הכלייתיים או על שיבוש בוויסות ההורמונלי.
• התסמינים בילדים אינם ספציפיים ויכולים לכלול: כאבי ראש, עצבנות, בחילות, הקאות או חולשה.
• פעמים רבות התופעה מתגלית לגמרי במקרה, במהלך בדיקות שגרה אצל רופא הילדים.

4. אבני כליה

• שכיחות התופעה בקרב ילדים נמצאת במגמת עלייה בישראל, בעיקר בשל תזונה מעובדת ושתייה לא מספקת (קריטי במיוחד בחודשי הקיץ החמים).
• מצב זה דורש בירור מטבולי (חילוף חומרים) מעמיק כדי לאתר את הגורם המדויק להיווצרות האבנים.

5. דלקות וזיהומים בדרכי השתן

• זיהום בדרכי השתן התחתונות (שלפוחית): יתבטא לרוב בתכיפות במתן שתן ותחושת צריבה.
• זיהום בכליה (פיילונפריטיס – זיהום דרכי שתן עליונות): מצב מורכב יותר המלווה בחום גבוה, צמרמורות וחולשה כללית חריפה.(מומלץ לקרוא כאן בהרחבה על דלקות בדרכי השתן בילדים).

"דגלים אדומים": מתי קיים חשד למחלת כליות בילדים?

• הופעת דם בשתן (המטוריה) – בין אם נראה לעין ובין אם בבדיקת מעבדה.
• הופעת חלבון בשתן (פרוטאינוריה) – מצב המלווה לעיתים קרובות בהופעת בצקות (נפיחות סביב העיניים או ברגליים).
• מדידות חוזרות של לחץ דם גבוה.
• תלונות מתמשכות על חולשה כללית, בחילות או כאבי ראש ללא הסבר ברור.

מהו תחום העיסוק של נפרולוג ילדים ואיזו הכשרה הוא עובר?

1. ניהול מעקב רפואי אחר מומים מולדים בכליות ובדרכי השתן.
2. טיפול בילדים הסובלים מזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
3. בירור מעמיק של הימצאות דם או חלבון בשתן.
4. טיפול בתסמונת נפרוטית ותסמונת נפריטית.
5. אבחון ואיזון יתר לחץ דם.
6. טיפול במחלות מערכתיות הפוגעות בכליות (כמו לופוס).
7. טיפול ומניעה של אבני כליה בילדים.
8. ייעוץ טרום-לידתי: מתן מענה וייעוץ להורים כאשר מתגלה ממצא כלייתי בעובר במהלך סקירות האולטרסאונד בהיריון.

מה ההבדל בין נפרולוגיה ילדים לאורולוגיה ילדים?

• נפרולוג ילדים: מומחה ב"רפואה הפנימית" של הכלייה. הוא מטפל בבעיות הקשורות לתפקוד הכליה, מחלות כרוניות, בעיות לחץ דם, חילוף חומרים וזיהומים. נפרולוג אינו כירורג ואינו מבצע ניתוחים.
• אורולוג ילדים: רופא כירורג (מנתח). הוא הכתובת לבעיות אנטומיות ומבניות במערכת השתן והמין הדורשות התערבות ניתוחית, כגון: תיקון רפלוקס בדרכי השתן (חזרת שתן לכליות), הרחבת היצרות בדרכי השתן, או ניתוחי אשך טמיר.

לסיכום