דיון – זהו מאמר מרשים המוכיח שבאנגליה, שהייתה מדינה אנדמית לזיהום בחיידק זה, החיסון הוריד משמעותית שיעורי תחלואה. הורדת שיעורי התחלואה לא יכולה להיות מוסברת באמצעות שום הסבר אחר.
יש לזכור שגם בתוך זני ה-B ישנם תת סוגים שונים ומחברי המאמר מנסים להסביר למה לדעתם היעילות של החיסון אפילו גבוהה עוד יותר. דהיינו, אם היינו בודקים יעילות החיסון כנגד תתי הזנים שמכוסים על ידו היינו מגיעים ליעילות גבוהה יותר. עם זאת, אותנו כהורים לילדים יעילות מחושבת זו פחות מעניינית. אולי החברה תוכל לשפר גם את החיסון הזה ולהפוך אותו לעוד יותר יעיל. במאמר מוסגר נגיד שהתאמת החיסון לתת הזנים שבארץ מוערכת ב-,74%, דומה לזו שבאנגליה.

מגבלות המחקר – למרות שלא מוזכרות במאמר, נכון להתבונן בכל עבודה מדעית בעיניים ביקורתיות. מה במאמר הזה?
• העדר קבוצת ביקורת ממשית – זוהי אינה עבודה מבוקרת כפולת סמיות שבה חלק קיבלו חיסון וחלק פלצבו. עם זאת, כולנו מבינים שעבודה שכזו לא הייתה אתית במדינה אנדמית כמו אנגליה. כקבוצות ביקורת במחקר זה אפשר להסתכל על קבוצות הגילאים של הילדים הצעירים (שלא הספיקו להתחסן בשתי מנות) או המבוגרים יותר (שלא התחסנו מפאת גילם).
• תופעות לוואי שלא הוזכרו כלל במחקר זה – ברור לי שזו לא הייתה מטרת המחקר, אבל יש לזכור שתופעות הלוואי המקומיות לחיסון זה הינן סוג של עקב אכילס לחיסון. תופעות הלוואי המקומיות מציקות. זו גם הסיבה ובמדינת ישראל, בניגוד לאנגליה, הומלץ על הפרדה של חיסון זה מחיסוני שיגרה אחרים כמו גם על מתן פראצטמול למתחסנים מתחת לגיל שנה. מאידך, נתוני הירידה בשיעור המחלה באנגליה מדברים בעד עצמם.

לסיכום, רפואה מונעת במלוא תפארתה. בקסרו, חיסון חדש וסוג של עידן חדש במדינות מסוימות. למעוניינים להרחיב עוד על הנושא בדגש על מדינת ישראל, ניתן לקרוא בקישור הבא.