תוצאות – למרות כל ההמלצות שנכתבו בהקדמה, כ-90% מהילדים בגיל שנה היו חשופים למסך. 

שכיחות אוטיזם בילדים בני 3 שנים במחקר זה הייתה 0.4%. נמוכה יותר מהשכיחות בארצות אסייתיות (0.7%) אבל חלק מהאבחנות כמובן מתבצעות בגיל של אחרי 3 שנים. כמצופה, רוב המקרים (76%), היו בבנים לעומת בנות.

לגבי שאלת המחקר – זמן המסך בגיל שנה בבנים בלבד היה בקשר ישיר עם שכיחות אוטיזם בגיל 3 שנים. ככל שזמן המסך היה גבוה יותר, כך גם שכיחות אוטיזם בבנים הייתה גבוהה יותר, ללא קשר לכל המשתנים האחרים שנבדקו.

בבנות לא הודגם קשר זה.

דיון – דיון מעניין על הקשר הפיזיולוגי בין זמן מסך לאוטיזם, באנשים ובמודלים של חיות. אין ספק שיש הסבר פיזיולוגי לקשר שנמצא במחקר זה.

האם תוצאות המחקר מעידות על סיבות שונות לאוטיזם בבנים לעומת בנות? יש מצב.

בכל מקרה, על הורים לילדים קטנים, משני המינים כמובן, להכיר תוצאות מחקר זה ולהוריד בצורה משמעותית את זמן המסך אליו חשופים התינוקות והילדים הקטנים עד גיל שנה וחצי. יש להם את כל החיים לחיות במסך. 

מי שלא השתכנע מוזמן גם להציץ במחקר עם מסקנות דומות שמסוכם באתר, חשיפה למסכים והשפעה על התפתחות ילדים.

ומי שהנושא קרוב לליבו ורוצה לדעת מה זה בכלל אוטיזם ואיך מאבחנים, מוזמן לקרוא בפרק המיתולוגי הבא.

קל להגיד אבל קשה לעשות, אני יודע. אבל הממצאים הללו הינם חד משמעיים.