בהחלט כן.

הנקה – אחד מיתרונות ההנקה הינם העברה פסיבית של נוגדנים לתינוק היונק (קראו פה עוד). סטטיסטית, תינוקות שינקו יחלו פחות מתינוקות שלא ינקו. גם הנקה חלקית עוזרת לעניין זה, דהיינו גם במקרים שלאם אין מספיק חלב להנקה מלאה, אזי גם הנקה חלקית שומרת ומגינה על התינוק היונק.

הקפדה על חיסוני שיגרה וחיסונים עונתיים – אין מה לעשות, אבל חיסוני שיגרה במועד מקטינים סיכוי למחלות אצל המתחסן. הרבה מחיסוני השגרה מגינים ממחלות קשות יותר או קשות פחות שכנראה לעולם לא נפגוש (אדמת, טטנוס, דיפתריה ועוד) אבל חלקם רלוונטיים ואקטואליים בהחלט לתינוקות קטנים. לדוגמה, שעלת, רוטה וחיסון כנגד חיידק הפנאומוקוק (חיסון פרבנר).

גיל כניסה לגן והקשר למחלות – ישנם כל כך הרבה שיקולים לבחירת גיל הכניסה של הילד לגן, אבל פה אדבר רק על נושא הזיהומים. ברור שכניסה ראשונה לגן בחודשי החורף טומנת בחובה מחלות רבות, מצד שני גם כניסה בקיץ אינה חפה מווירוסים ובסופו של דבר החורף יגיע…
כמובן שכניסה של תינוק בן שבעה חודשים לגן אינה כמו ילד בן שנה וארבעה חודשים, הראשון ככל הנראה יחלה יותר. עם זאת אני לא ממליץ לדחות הכניסה לגן לאחרי גיל שנה וחצי רק בגלל הפחד מזיהומים. כל מקרה לגופו, גיל הילדים, עונת השנה, הסוציאליות שלו, צרכי ההורים ועוד.
ברור שככל שיש יותר מטפלות בגן על פני פחות ילדים, אזי יהיו בגן זה פחות זיהומים.

הקפדה של אנשי הצוות בגן על הגיינת ידיים – הכנסה לגן "מחוסגן" ושמירה של ההורים והצוות על כללי החזרה למוסדות אחרי מחלה של ילדים, יכולים להפוך את התקופה בגן לבטוחה יותר. פה נדרש מאמץ משותף של כלל ההורים בגן.

האם אפשר באופן טבעי לחזק את הילד? – יש שלל מוצרים שמתיימרים "לחזק" הילד. לרוב הילדים שלנו לא צריכים חיזוקים למיניהם. אם לילד יש בעיה ספציפית, כמו חסר ברזל, אז מומלץ לאבחן ולטפל בהתאם (קראו פה עוד על חסר ברזל בילדים). אבל רוב רובם של הילדים אינם צריכים לחזק את מערכת החיסון שלהם ואני לא הייתי משקיע בתוספים אלה. 

אני אהיה אפילו בוטה יותר – כל המוצרים הטבעיים שנמכרים לכם במטרה לחזק את הילד שלכם הם חרטה ברטה בריבוע.

עישון פסיבי – גם הוא מעלה סיכוי לזיהומים בילד… הרבה פעמים אני שומע מהורים מעשנים שהם אינם מעשנים על ידי הילד. זו חצי נחמה אבל אם ההורה מריח מסיגריה, אז זה מה שהילד נושם…