פראפרטוסיס – ה"בן דוד" של שעלת (פרטוסיס) על ההבדלים והטיפול

זה הולך להיות פרק קצרצר באופן יחסי, על "קרוב המשפחה" של מחלת השעלת (פרטוסיס).

פרק חשוב על שעלת, תוכלו לקרוא בקישור הבא.

למה בכלל לדבר על פראפרטוסיס? 

שתי סיבות טובות.

1. יש מחלה כזו. אומנם לא בעוצמה של מחלת השעלת (שנקראת "מחלת מאה הימים"), אבל עדיין עלולה לגרום לתחלואה בינונית עד קשה.

2. בחלק מקופות החולים, כששולחים בדיקת PCR לשעלת (פרטוסיס) המטוש נבדק גם לפראפרטוסיס ואז אנשים לא יודעים מה בדיוק לעשות.

קודם כל, מה זה? 

חיידק הנקרא בורדטלה פראפרטוסיס ובאנגלית Bordetella parapertusis.

גם בזיהום בחיידק זה יש נטייה להתפרצויות באוכלוסיות מוגדרות.

למה גורם זיהום בחיידק זה?

בעיקר לשיעול טורדני. לרוב לא בעוצמה של שעלת, אבל תוארה מחלה קשה בעיקר בתינוקות, באנשים מבוגרים ובאנשים עם מחלות רקע.

האם מי שמחוסן כנגד שעלת מחוסן גם כנגד פראפרטוסיס?

אין חיסון נגדו כרגע.

האם מי שמקבל חיסון כנגד שעלת מוגן במידה מסוימת גם כנגד חיידק זה (הגנה צולבת)? השכל אומר שקצת, אבל זה לא משהו שמוצהר בספרי הלימוד.

כך שפרקטית, אין חיסון כנגד חיידק זה.

פראפרטוסיס - "הבן דוד" של השעלת (פרטוסיס)

האם צריך לטפל באנשים שאובחנו עם זיהום בפראפרטוסיס? 

בדומה לטיפול בשעלת, גם כאן טיפול מוקדם יכול לקצר מחלה. בנוסף, ספרי הלימוד מדגישים שיש לשקול טיפול בעיקר לאוכלוסיות בסיכון למחלה ממושכת וקשה לרבות תינוקות קטנים, אנשים מבוגרים ואנשים מדוכאי חיסון.

הטיפול הוא לרוב אנטיביוטיקה בשם אזיטרומיצין הניתנת לחמישה ימים, בדומה לפרוטוקול הטיפול בשעלת עליו אפשר לקרוא בקישור הבא.

האם צריך לטפל במגעים של אנשים שאובחנו עם זיהום זה?

מעניין, שהדעות בעולם חלוקות וחלק מספרי הלימוד המכובדים לא כותבים שיש מקום לטיפול מניעתי.

עם זאת, חוזר משרד הבריאות בנושא משנת 2015, מסכם כי במקרה של תינוק מתחת לגיל חצי שנה שהיה במגע עם חולה פראפרטוסיס ובתנאי שלא עברו יותר משלושה שבועות ממועד החשיפה, יש מקום לשקול טיפול מניעתי.

מניעתי במה? לרוב באותו אזיטרומיצין.

לסיכום, קיבלתם תשובה חיובית לחיידק הזה ולא לשעלת? קפצו לרופא עם הכתבה הזו ודונו יחד איתו בהמשך הצעדים שיש לנקוט.

בהצלחה.