מהן הפרעות שינה בילדים?

שם כללי לכל סוג של שינה מקוטעת שילדים עלולים לעבור. הסימנים להפרעות אלה משתנים כתלות בגיל ובשלב ההתפתחותי. יש מספר סוגים שונים של הפרעות שינה, ביניהם הפרעות שינה התנהגותיות, חסימתיות (חסימה במערכת הנשימה המקשה על השינה ועלולה לגרום לדום נשימה), והפרעות תנועה בעת שינה. 

אבל בפרק זה ארצה להתמקד בעיקר בהפרעות שינה מסוג פאראסומניות (Parasomnia).

נתחיל עם הא׳-ב׳ של שינה – כמה צריך ילד לישון?

כבוגרי האתר כולכם כבר יודעים כמה חשובה השינה בתינוקות (ואם אינכם בקיאים בנושא, אני מציע לכם לקרוא עוד על שינת תינוקות בקישור כאן). אבל מה קורה לילדים שלנו כשהם גדלים מעבר לגיל הינקות? 

על פי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, אלה הם שעות השינה המומלצות ביממה בילדים ומתבגרים:

0-3 חודשים: 14-17 שעות

4-11 חודשים: 12-15 שעות

1-2 שנים: 11-14 שעות

3-5 שנים: 10-13 שעות

6-13 שנים: 9-12 שעות

14-17 שנים: 8-10 שעות

ולמה חשוב לדעת את מספר השעות המומלצות? נראה בהמשך…

מהן פאראסומניות בילדות?

כפי שציינתי קודם, זוהי אחת הקטגוריות העיקריות בהפרעות שינה. האירועים נמשכים זמן קצר ובמהלכם הילד עלול להתנהג באופן משונה. בדרך כלל, כשההורים שמים לב שילדם סובל מאירועים כאלה, זה גורם להרבה דאגה ואז הם פונים אלינו, רופאי הילדים, עם הרבה שאלות. 

חשוב להבדיל בין פאראסומניות המתרחשות בילדים בריאים ברקע ובין כאלה שמתרחשות בילדים עם מחלות רקע (עיכוב התפתחותי, מחלות פסיכיאטריות ומחלות רקע אחרות). 

איך נדע לזהות שהילד/ה סובל/ת מפאראסומניה? איך נראים התסמינים?

הפרעות אלה בדרך כלל מתרחשות בחלק של הלילה שבו הילד נמצא בין מצב של ערנות למצב של שינה. ולכן התסמינים יהיו משולבים – ייתכן כי הילד ידבר או יזוז במיטה באופן דומה להתנהגות בעת ערנות אבל במקביל הילד יהיה מבולבל ויתקשה להגיב להורים שלו או לזהות אותם (זה בדרך כלל החלק שמדאיג את ההורים). מעבר לכך, במידה והילד מתעורר בסופו של דבר מיד לאחר האירוע, הוא לא יזכור את האירוע וגם לא יזכור אותו ביום למחרת. אירועים אלה נמשכים בדרך כלל כ-30 דקות.  

מהם הסוגים העיקריים של פאראסומניות?

ארבעה סוגים:

1. יקיצה מבולבלת – אירוע שבו הילד מסתובב במיטה באופן אגרסיבי אך לא קם מהמיטה. בדרך כלל קורה בשליש הראשון של הלילה ובילדים יותר צעירים. האירוע נמשך כחצי שעה. כשמכריחים את הילד להתעורר, הוא/היא בדרך כלל מאוד מבולבלים. לעיתים גם כשהם מתעוררים בבוקר הם עדיין מבולבלים. סוג זה של הפרעת שינה עלול להתרחש במקביל עם ביעותי לילה והליכה בשינה כפי שתראו בהמשך.

2. ביעותי לילה – אירועים של צעקות וצרחות שבדרך כלל מתרחשים בשליש הראשון של הלילה ונמשכים מספר דקות. הפרעה זו מאוד נפוצה בין הגילאים 1-5 שנים אבל אנחנו רואים אותה כמעט בכל הגילאים. לפעמים אירועים אלה יהיו מלווים בדופק מהיר, אישונים מורחבים והילד יראה מפוחד ועצבני. כשמנסים להעיר את הילד/ה הם בדרך כלל יהיו מבולבלים ויתקשו לזהות את הוריהם ואת סביבתם. משך אירוע לרוב עד עשר דקות (עלול להתרחש גם מעבר לכך), ובסופו או בבוקר הילד לא יזכור שום דבר שקרה. לכן, גם לא יקרה לילד שום נזק פסיכולוגי ארוך טווח מהאירוע, מה שקשה להגיד על ההורים שלעתים מרגישים מתוסכלים ומפוחדים.

3. סהרוריות – לפעמים מכונה גם ״הליכת ירח״ או הליכה מתוך שינה. בדומה ליקיצה מבולבלת וביעותי לילה גם אירועים אלה מתרחשים בשליש הראשון של הלילה ובילדים יותר צעירים. הפרעה זו היא די שכיחה, כ-13% מהילדים בגיל 10 הלכו מתוך שינה לפחות פעם אחת בחייהם. השכיחות עולה במשפחות עם הורים שחוו אירועים דומים בילדותם. האירועים עלולים להיות מסוכנים לילד/ה מכיוון שהם עלולים להסתובב בתוך הבית וליפול במדרגות או לקבל מכה וגם מחוץ לבית, ואפילו מחוץ לחלון.

4. סיוטי לילה – להבדיל מביעותי לילה, סיוטי לילה מתרחשים בשליש האחרון של הלילה. הם שכיחים בילדים צעירים וגם במתבגרים. 

למה הילד/ה שלי סובל מפאראוסמניה?

הסיבה הביולוגית מאחורי ההפרעה איננה ידועה. יש מספר תאוריות המעלות אפשרות של שילוב בין גורמים גנטיים והפרעה ביכולת המוח להבדיל בין מצב שינה למצב עירנות. שני גורמים נוספים שעלולים לתרום להתפתחות ההפרעה הם תרופות ומחסור בשעות שינה. הפרעה באספקת החמצן בזמן שינה, כתוצאה מחסימת דרכי אוויר, המוכרת כ״דום נשימה בשינה״ יכולה גם היא להחמיר פאראסומניות. 

האם הפרעות שינה הם סימן למחלה יותר חמורה?

שאלה חשובה מאוד. בגדול התשובה היא לא.

עם זאת, מה שעלול להדאיג הורים בהפרעות שינה הם שלפעמים קשה להבדיל ביניהם לבין פרכוסים המתחרשים בלילה. 

איך ניתן לאבחן פאראסומניה?

בדרך כלל, רופא מנוסה יצליח לזהות ולאבחן את ההפרעה לאחר לקיחת אנמנזה מדויקת מההורים ושאלת שאלות רלוונטיות, מבלי צורך בבדיקות נוספות. אם הרופא המטפל אינו בטוח האם מדובר בפאראסומניה או בהפרעה אחרת, ניתן לשלוח את הילד/ה לבדיקה שנקראת פוליסומנוגרפיה – בדיקת שנעשית בזמן שינה במעבדת שינה. במהלך בדיקה זו מחברים את הילד/ה למכשיר שיודע לקרוא גלי מוח, רמת חמצן בדם, דופק, קצב נשימה, תנועות בעיניים ובגפיים. 

על מנת לאבחן פרכוס, שלרוב נראה שונה מפאראסומני, ניתן להשלים בדיקת EEG (אנצפלוגרפיה) – במהלך הבדיקה מחברים את הילד/ה למכשיר לקריאת פעילות חשמלית של רשתות תאי העצב במוח. קיראו עוד על פרכוסים בילדים בקישור הבא.

מה עלי לעשות אם אני לא בטוח אם הילד שלי סובל מהפרעת שינה או פרכוסי לילה?

במצבים של חוסר וודאות ההמלצה תמיד היא לפנות לגורם מקצועי. הצעה שלי: למרות שאתם לחוצים, ולפעמים קשה לזכור בתוך הלחץ של האירוע, נסו מיד לשלוף את הסמארטפון ולהקליט את האירוע בסרטון. כך, כאשר תגיעו להתייעץ עם הרופא המטפל, תוכלו להראות לו איך נראה אירוע. מספר המלצות נוספות שיוכלו לעזור לכם להבדיל בין פאראסומניה לפרכוס:

– הפרעות שינה בדרך כלל מתרחשות בשליש הראשון של הלילה, פרכוסים עלולים להתרחש בכל שלב בלילה.

– צעקות בזמן אירועים של פרכוסים פחות נפוצים מאשר בזמן פאראסומניות.

– פרכוסים בלילה שכיחים יותר בגיל ההתבגרות ופאראסומניות בגיל צעיר יותר.

– מראש הסיכוי של ילד בריא ברקע, שאינו חולה לחוות ארוע אפילפטי בלילה הוא אינו גבוה. זאת לעומת השכיחות הגבוהה יותר של הפרעות שינה.

שימו לב שילדים יותר צעירים, בזמן מחלת חום, עלולים גם לחוות פרכוסי חום במהלך הלילה. קראו בקישור הזה על פרכוסי חום. 

אני חושד שהילד/ה שלי סובלים מהפרעת שינה מסוג פאראסומניה, מה עלי לעשות? איך אני יכולה לעזור להם?

נתחיל עם החדשות הפחות טובות – אין לכם הרבה איך לעזור. החדשות הטובות הם שאירועים אלה בדרך כלל חולפים עם הזמן, ללא כל טיפול. 

המלצה ממני – נסו לא להילחץ. נכון, כשהילד/ה צועקים במיטה ללא כל סיבה או קם להסתובב בלילה בתוך הבית זה קצת מלחיץ, אבל נסו בכל זאת לנשום עמוק. אל תנסו להעיר אותם בכוח, וכמובן לא לשפוך עליהם מים קרים וכו׳. דברו בקול שקט, ונסו להרגיע אותם עד שהם חוזרים לישון. 

עוד כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

– וודאו שהילד/ה שלכם ישנים מספיק שעות ביממה (לפי שעות השינה המומלצות ביממה לגיל כפי שציינתי למעלה).

– אם הילד/ה שלכם שותה קפאין, נסו להפסיק צריכת מוצר זה או לצמצמו עד כמה שניתן.

– אם הילד/ה שלכם סובל/ת מהליכה בשינה – וודאו שהם ישנים בסביבה בטוחה כולל נעילת גישה למדרגות, דלתות וחלונות והתקינו אזעקות בבית לפי הצורך.

– אם הילד/ה שלכם סובל/ת מיקיצה מבולבלת באותה שעה כל לילה, התייעצו עם הרופא/ה. המטפל/ת שלכם. לעתים, למטרה של מניעת האירועים, ניתן להעיר אותם כ-15-30 דקות לפני שעת האירוע. 

אני מקווה שהפרק הזה היה מעניין ומועיל. 

לילה טוב וחלומות פז!