- 09/02/2026
האכלה ביתר בתינוקות (Over feeding) – מה חשוב להבין ולדעת
שאלה שמעסיקה הורים לתינוקות צעירים ברמה היומיומית היא "האם הוא אכל מספיק"? זו שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. מאידך, מעטים עוצרים לשאול "האם הוא אכל יותר מידי"?
בעולם בו עליה במשקל נתפסת כמדד מרכזי לבריאות, קל מאוד להחמיץ את הנקודה שבה ההזנה הופכת לנטל על מערכת העיכול הזעירה של התינוק.
עוד סיבה לאבחון נכון היא שפעמים רבות כשנראה האכלה ביתר, האבחון המקורי יהיה לא מדויק מכיוון שתסמיני מערכת העיכול יביאו לאבחנות שגויות כמו רפלוקס (הוא פולט) או חשד לאלרגיה או רגישות לחלב (גזים מרובים או יציאות מרובות).
אז בואו נבין טוב יותר את התופעה המאוד מיוחדת הזו.
ומי שכתבה את הפרק הזה, כמו פרקים רבים אחרים בנושא תזונת תינוקות, היא תזונאית הילדים הבכירה לורן בן יהודה.
מהי בעצם האכלה ביתר?
האכלת יתר מתרחשת כאשר התינוק מקבל כמות קלוריות או נפח מזון הגדולים ממה שגופו צריך ומסוגל לעבד או להכיל.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה כי תופעה זו איננה תופעה נפוצה. רוב התינוקות מווסתים את עצמם יפה תוך כדי שההורה קשוב לסימני הרעב והשובע שלו. עם זאת, זוהי תופעה קיימת שפעמים רבות מאובחנת לא נכון ונראית כמו בעיה או קושי במערכת העיכול או אי שקט ממקור אחר.
אבל מה עם מנגנון ויסות רעב עצמי?
בניגוד למבוגרים, תינוקות נולדים עם מנגנון ויסות עצמי מופלא. הם יודעים בדיוק מתי הם רעבים ומתי הם שבעים. ולכן, כל שצריך לעשות זה להכיר ולהיות קשובים לסימני הרעב והשבוע.
זה לא תמיד פשוט אך זה מה שנחוץ.
האכלה ביתר קורה לרוב כשאנחנו, המבוגרים המאכילים, מנסים 'לעקוף' את המנגנון הזה.
מתי הסיכון להאכלת יתר גבוה יותר – בהנקה או בהאכלה מבקבוק?
חשוב להבין שיש הבדל מהותי בדרך שבה תינוק מווסת את האוכל שלו בהתאם לצורת ההאכלה:
האכלה בהנקה – כמעט בלתי אפשרי להאכיל תינוק יתר על המידה. התינוק חייב לשתף פעולה כדי ליצור ואקום על השד, הוא השולט בקצב הזרימה ואם הוא שבע, הוא פשוט יתנתק או ימשיך למצוץ 'על ריק' לצורך הרגעה ללא העברת חלב משמעותית.
האכלה בבקבוק – כאן טמון הסיכון העיקרי. החלב זורם יותר בקלות מהפטמה והרבה פעמים אנו כהורים שואפים "לסיים את הבקבוק" במטרה שהתינוק יהיה רגוע או ששואפים להגיע לאיזשהו שהוא יעד נפח שאמרו לנו שהתינוק כביכול צריך. לעתים, התינוק עלול להמשיך לבלוע פשוט כי החלב שם, גם אם שבע.
מהם הסימנים לכך שהתינוק בהאכלת יתר?
אז אלו הנורות האדומות שכמובן לא תמיד יופיע כולן יחד:
1. פליטות מרובות – מעבר לפליטות קטנות ו'רגילות', האכלה עודפת יוצאת לחץ בקיבה הקטנה וגורמת לחלב לעלות חזרה. קראו פה עוד על פליטות (רפלוקס) בתינוקות.
2. אי שקט וגזים – עודף מזון (ולעיתים גם כמות גדולה מידי של לקטוז שנמצא בצורה טבעית בחלב האם או בתמ"ל) עלול לגרום לתסיסה במעיים, כאבי בטן וגזים מרובים.
3. עליה חריגה במשקל – עקומות הגדילה הן כלי מצוין. עליה תלולה מידי במדד המשקל או –ה-BMI (כמה התינוק שוקל ביחס לגובה שלו), מצריכה בדיקה. שימו לב לעקומת הגדילה הבאה.
4. יציאות מרובות או רכות מאוד – לעיתים גם בתדירות גבוהה.
למה האכלה ביתר קורה? הטעויות הנפוצות
בלבול בין רעב לבכי – לא כל בכי הוא רעב. תינוקות בוכים בין השאר כי הם עייפים, כי חם/קר להם, כי הם צריכים החלפה או פשוט זקוקים לשינוי מנח או מגע. אם הפתרון המיידי לכל בכי הוא בקבק/שד, אנחנו מלמדים את התינוק להירגע תמיד מאוכל.
חרדה הורית – חשש או מחשבה כי הילד אמור או צריך לאכול יותר ממה שהוא אוכל. ההורה דואג כי הילד בפועל לא מקבל את מה שהוא צריך ומתאמץ להמשיך את הארוחה או לא קשוב לסימני הרעב/שובע שלו. מצב זה כמובן עלול להוביל לסרבנות אכילה.
שימוש באוכל כאמצעי להרדמה – כשהתינוק מתרגל להירדם תמיד באמצעות אוכל, הוא עשוי לצרוך קלוריות מיותרות רק כדי להצליח להירדם. כמובן שלעיתים תינוק יירדם על הבקבוק וזה בסדר גמור אך יש הבדל בין זה שתמיד נציע בקבוק כדי שיירדם. בהנקה כמובן זה קצת אחרת.
השוואות – השוואה של ילד אחד לאחר. 'הבן של השכנה, האח, הבן דוד.. הוא אוכל כבר נפח של 180 מ"ל והילד שלי לא..'. כאמור לכל תינוק יש גודל קיבה שונה, פוטנציאל גדילה שונה וקצב חילוף חומרים שונה. לא כדאי להתייחס לנוסחאות סטנדרטיות.
איך נמנעים מהאכלת יתר?
הקלישאה הכי נכונה בתזונת תינוקות היא "ההורה מחליט מה ומתי, התינוק מחליט כמה". תשננו את המשפט החשוב הזה.
כמו כל דבר מדובר בתהליך ובהדרגה צריך להתחיל לחפש את סימני הרעב והשובע.
האכלה קשובה (Pace feeding) – אם אתם מאכילים מבקבוק, החזיקו אותו במצב אופקי יחסית, תנו לתינוק לעשות הפסקות ואל תתעקשו או תכריחו לסיים את המיליליטרים האחרונים.
זיהוי סימני שובע – התינוק לא רגוע? מפנה את הראש? סוגר שפתיים בחוזקה? מסיט את המבט? אדיש לבקבוק? מנסה להתרחק אחורה? עוצר את היניקה ולא ממשיך? זה הזמן לעצור.
הפרדה בין אוכל ושינה – נסו ליצור טקס שינה שאינו מסתיים תמיד בבקבוק או שד בפה התינוק.
חשוב לזכור, המטרה היא לגדל ילד קשוב לגוף שלו. תינוק שלומד לעצור כשהוא שבע, הוא ילד שיפתח מערכת יחסים בריאה עם אוכל בעתיד.
מה הם סימני רעב ושובע?
חשוב לציין שסימן בודד בסימני הרעב לא תמיד יעיד על רעב, כדאי לחפש יותר מסימן אחד או לחכות מעט שיופיעו אחרים.
איך מתמודדים עם הלחץ הסביבתי שהתינוק צריך לאכול?
לצד הקושי בזיהוי הסימנים, הורים רבים נתקלים בלחץ מהסביבה הקרובה. משפטים כמו "בטח אין לו מספיק חלב" או "הבקבוק נראה ריק כמעט, שיסיים אותו", נאמרים ממקום של אהבה ודאגה אך עלולים לערער אתכם ההורים ולהביא להאכלה ביתר.
הורים זכרו, אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב. למרות שתינוק שמנמן נחשב למדד לבריאות, היום אנו יודעים שבריאות נמדדת בהקשבה למנגנוני רעב ושובע. בטח בעולם שאחד מכל שלושה ילדים בעודף משקל.
לסיכום, האכלת יתר איננה תופעה נפוצה אך בהחלט קיימת. אם הסימנים שמופיעים מעלה מופיעים אצלכם בבית, חשוב לבחון ולאבחן עם תזונאית ילדים וכמובן להתחיל בתהליך זיהוי סימני רעב ושובע.
סמכו על התינוק – זה כל שנדרש.
האם ומאיזו טמפרטורה יש להוריד חום בילדים?
כמה אקמול וכמה נורופן? תכלס מה נותנים וכמה

תכלס כמה לתת איבופרופן (נורופן, אייבו או אדוויל)

נורופן פורטה – דיווח על שני מקרים של מינון ביתר, תהיות ותובנות

אקמול או נורופן – האם כל ילד יכול לקבל כל תרופה?
חום בילדים – האם וכיצד למדוד?

אקמול או נובימול? תכלס כמה לתת פראצטמול
הורדת חום בילדים לא על ידי תרופות
אקמול או נורופן – מה יותר בטוח? מה יותר יעיל?
הורדת חום בילדים על ידי תרופות

כיצד נותנים תרופות להורדת חום בילדים?






