08/10/2024

הכול על HMO בפורמולות לתינוקות

אם לפני זמן לא רחוק כל כך הייתי אומר שיש קשר בין תזונת התינוק בשנת החיים הראשונה, לאוכלוסיית החיידקים במעיים (המיקרוביום) ולבריאות שלו כמבוגר, אנשים היו חושבים שהשתגעתי.

אבל היום תאוריית המיקרוביום, שהיא ביננו כבר הרבה מעבר לתאוריה, עוזרת לנו להבין המון תהליכים הקשורים בבריאות. יש לנו כבר באתר מספר מאמרים שקושרים טיפול אנטיביוטי לשינוי במיקרוביום ומשם לפגיעה בבריאות, אבל הפעם נתמקד באספקט אחר והוא המיקרוביוטה של מעי התינוק.

המיקרוביום של התינוק מתפתח ועובר שינויים החל מהלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. גם בהמשך מתרחשים שינויים עד התייצבות מסוימת וקביעת המיקרוביום של בוגר בתקופת הילדות המאוחרת.

היום מוכח מעל לכל ספק, על סמך עדויות מדעיות שהולכות ומצטברות, שלביסוס המיקרוביום בשלבי החיים המוקדמים ישנן השלכות ארוכות טווח על הבריאות בהמשך החיים.

אז מטרת המאמר הזה, לסקור את נושא המיקרוביום בתינוק, ולראות ההשפעה של גורמי תזונה חשובים, כדוגמת HMO, על המיקרוביום ומשם על בריאות התינוק/הילד.

אני מודה לחברת מטרנה על שיתוף הפעולה, גם במאמר זה.

מה משפיע על המיקרוביום של התינוק?

למעשה הכול.

גורמים כגון אופן הלידה (למשל לידה קיסרית או נרתיקית, קראו עוד במאמר הבא), שימוש באנטיביוטיקה (קראו עוד כאן), אזור גיאוגרפי (כפרי או עירוני) וגידול חיות מחמד. גם דברים זניחים יותר כמו אופן הניקיון של המוצץ, אם אתם מאלה ששוטפים מוצץ שנפל במים רותחים או מנקים קצת באמצעות הרוק שלכם, קראו כאן.

אולם אחד הגורמים המשפיעים ביותר היא התזונה כאשר המטרה העיקרית היא ביסוס מיקרוביום בריא ומאוזן, כזה שיש בו יותר חיידקים פרוביוטיים ופחות פתוגנים (מחוללי מחלה).

כיצד חיידקים פרוביוטיים תורמים לבריאות?

חיידקים פרוביוטיים, נחשבים חיידקים ידידותיים החיים בגופנו, הם מפרישים מטבוליטים כגון חומצות שומן או חלבונים שמגיבים עם תאי הגוף ומשפיעים על מנגנונים שונים בהתפתחות מעי התינוק ובהתאם יש להם תפקיד חיסוני נרחב ותהליכים ביולוגיים שונים.

כיצד משפיעה תזונת התינוק על ביסוס המיקרוביום?

חלב אם הוא יצירת מופת של הטבע ודרך ההאכלה המומלצת לתינוקות שזה עתה נולדו.

חלב האם דינמי במיוחד ובעל הרכב ייחודי שתורם רבות לביסוס והתפתחות מיקרוביום מיטבי ובריא בתינוקות.

לכן, בצורה נורא אינטואיטיבית, אם אנחנו רוצים לדעת מה כל כך טוב בחלב האם, אנחנו צריכים לראות מה מרכיביו השונים.

ואם חברת תמ"ל רוצה לייצר תמ"ל, עליה לנסות "לחקות" במידת האפשר את אותה יצירת מופת של הטבע.

ומפה הדרך ל-HMO קצרה.

מה זה HMO?

כאמור, חלב אם הינו נוזל ביולוגי מופלא המכיל רכיבים ביואקטיביים חשובים.

HMO הם ראשי תיבות של Human milk oligosaccharides שהן שרשראות סוכרים הנמצאים במבנה ייחודי בחלב אם. למעשה אלו סיבים תזונתיים אנושיים המורכבים משרשרת קצרה של פחמימות המורכבות מ-3 עד 9 יחידות של סוכרים (נקראים גם אוליגוסגרידים).

HMO הוא המרכיב השלישי (!) בכמותו (מתוך החומר היבש בחלב אם ללא מים) אחרי לקטוז (סוכר החלב) ושומן.

באופן מפתיע הגוף משקיע המון אנרגיה בייצור אותם HMO, למרות שרובם המכריע אינם מתעכלים ולא משמשים כרכיבי תזונה המשמשים לאנרגיה זמינה עבור התינוק. מאידך, אותם HMO מהווים מצע מזון לאותם חיידקים ידידותיים במעי התינוק (מיקרוביום) ויש להם תפקיד שהוא בעיקרו אימונולוגי (חיסוני).

עוד מעניין לדעת שחלב פרה וחלב של יונקים אחרים בטבע מאד עני באוליגוסכרידים ומכאן ייחודו של חלב האם.

מה משפיע על ה-HMO?

הרכב וריכוז ה-HMO השונים משתנה גם הוא כמו החלב האנושי בהתאם לשבוע שבו נולד התינוק, לשלב בהנקה, לגנטיקה של האימא וכתלות במשתנים כמו מין הילוד, עונת השנה ועוד.

קיימת שונות גנטית בנשים הקובעת ייצור או אי ייצור של אוליגוסכרידים מסוימים בחלב כאשר לרוב האימהות יש מבנה גנטי שמאפשר להן לייצר הרכב עשיר ומגוון של HMOs.

אילו סוגים שונים של HMO?

עד היום זוהו כ-200 תרכובות שונות של HMO אותם ניתן לסווג ל-3 קבוצות עיקריות להם יש מכנה משותף במבנה השרשרת הסוכרית.

לכל אחד מהמבנים השונים יש ככל הנראה תפקוד שונה לחלק מה-HMO ישנה השפעה על קוגניציה והתפתחות המוח, לחלקם השפעה שהיא בעיקרה חיסונית ועוד.

1. קבוצת ה-HMO אליהם קשורה יחידת סוכר פוקוז – למשל 2FL המפורסמת השכיחה ביותר מבין ה-HMO.
2. קבוצת ה-HMO הניטרליים, ללא פוקוז – הקבוצה הגדולה ביותר, מהם נבנים גם HMO נוספים.
3. קבוצת ה-HMO החומציים – אליהם קשורה חומצה סיאלית בקצה כל מבנה.

מה קרה בשנים האחרונות בהקשר למחקר ו-HMO?

HMO הפכו לנקודה מרכזית במחקר בתחום הזנת תינוקות בכ-30 השנים האחרונות עקב הפוטנציאל שלהם לשמש כגורמים פרהביוטיים, בין שאר היתרונות שלהם.
תועדו הבדלים של ממש במיקרוביוטה של המעי בתינוקות יונקים בהשוואה לתינוקות הניזונים מתמ"ל כאשר מרבית המחקרים מראים עליה במספר הביפידובקטריות אצל תינוקות יונקים (משפחה של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים) ובנוסף נוכחות פחותה של חיידקים פתוגנים (חיידקים מחוללי מחלה). הסברה המחקרית היא שהתבססות המיקרוביוטה של מעי התינוק, בעיקר בחודשים הראשונים לחיים, מושפעת רבות מרכיבים בחלב האם, כגון HMOs.

מהן הדרכים בהן HMOs פועלים לחיזוק התכונות החיסוניות בחלב אם?

HMO הם הרבה יותר מ"רק" סיבים פרה-ביוטיים ויש להם מגוון מנגנוני פעולה:

מעודדים התפתחות של חיידקים מועילים עבור המיקרוביוטה של המעי – HMO's פועלים כמצע בעל פעולה עוצמתית וסלקטיבית. הם מסייעים לחיידקים מועילים כגון ביפידובקטריה ולקטובצילים לשגשג, תוך שהם מגבילים את הגידול של זנים בעלי פוטנציאל פתוגני.

מסייעים לתפקוד של מחסום המעי – HMOs, ובייחוד HMOs כגון 2FL, דומים לגליקנים/סוכרים שנמצאים על פני התא שתפקידם להרחיק את הפתוגנים מרירית המעי ומפחיתים את יכולתם לחדור לתאי המעי ולעורר מחלות.

מונעים היצמדות של פתוגנים במעי – בכדי לגרום למחלה זיהומית, גורמים מעוררי מחלה (פתוגנים) צריכים להיצמד לרירית המעי. HMO מסוגלים לקיים אינטראקציה ישירה עם שטח פני תאי המעי באופן המפחית היצמדות של פתוגנים פוטנציאליים לתא וע"י הגברת הפרשתם בצואה.

ויסות מערכת החיסון – תאי מערכת החיסון מסוג תאי T מתחלקים לשני סוגים Th1 או Th2. המערכת החיסונית המולדת של התינוק נוטה במידה רבה לתגובת תאי Th2 המעודדים תגובות אלרגיות. ל-HMOs, יכולת השפעות חיסוניות בקידום שינוי לכיוון של תגובת Th1/Th2 מאוזנת ולהבשלה של מערכת החיסון.

מה לגבי HMO בתמ"ל?

כאמור, HMO נחקרים כבר שנים רבות.
מאידך, הדרך מזיהוי והכרת המבנה של הסוגים שונים של HMO ועד ליכולת להצליח לייצר אוליגוסכרידים במעבדה הייתה ארוכה ונדרשו כמובן, בראש ובראשונה הוכחות בטיחות – שאכן בטוח להוספה לתמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) ומאפשר גדילה והתפתחות נאותה בתינוקות. בנוסף נדרש להוכיח יעילות וכן אישורים של גופים רגולטוריים שונים.
במחקר עוקבה קליני שבדק תוספת HMO מסוג 2FL לתמ"ל (השכיח והדומיננטי ביותר מבין ה-HMO) נמצאה השפעה על מערכת החיסון. המחקר גם בדק תוצאות התפתחותיות (גדילה) ועיכול.

מחקר נוסף שבדק העשרה בשני סוגי HMO בתמ"ל (המייצגים שתי קבוצות שונות של HMO) הצליח להראות תרומה לשגשוג המיקרוביום של התינוק, בנוסף לשיעורי מחלה נמוכים יותר ופחות שימוש בתרופות בקבוצת ה-HMO's.
מחקר נוסף, חדש יותר שהוביל מרכז המחקר של נסטלה ונערך במספר מרכזים רפואיים באירופה, בדק בטיחות והשפעת תמ"ל המועשר ב-5 (!) סוגי HMO שונים, המייצגים את 3 הקבוצות העיקריות. המחקר מצא כי תוספת לתמ"ל של 5 סוגי HMO, הינה בטוחה לשימוש ובעלת השפעה חיובית על המיקרוביום של התינוקות, בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא HMO. למעשה, נצפתה התקרבות של צעד נוסף להרכב המיקרוביום המיטיבי של תינוקות בזמן מהיר יותר בחודשים הראשונים לחיים.

מה לגבי HMO בתמ"ל בישראל?

בשנים האחרונות כבר ניתן למצוא בארץ תמ"ל המכיל HMO מסוג 2FL (ה-HMO בתמ"ל אינו מופק מחלב אם) ומהווה חדשנות בתחום. בימים אלו, ישנה בשורה של ממש וניתן כבר למצוא תמ"ל המכיל 5 סוגי HMO בניסיון לצמצם את הפער.
יש לזכור כי מעבר ל-HMO, שמשפיעים במידה רבה מאד על המיקרוביום, כבר יודעים במשך שנים רבות להוסיף פרוביוטיקה לתינוקות שלא יונקים, כבר מגיל לידה, והשילוב בין פרהביוטיקה (כגון HMO) לפרוביוטיקה מייצר שילוב סינרגטי.

לסיכום, אין עוררין, חלב אם הוא יצירת מופת והסטנדרט שאנחנו שואפים אליו. אבל במקרים שבהם התינוק מקבל תמ"ל, התקדמות המחקר והמדע מנגישים, לשמחתנו, מוצר מתקדם. עוד על כל סוגי הפורמולות במדינת ישראל בקישור הבא.
בהצלחה.