כל מה שרצית לדעת על דיכאון בהריון

המושג דיכאון לאחר לידה מוכר בציבור הרחב ויש לנו אפילו פרק באתר המוקדש לנושא זה.

אך מה שפחות ידוע הוא כי מחצית מהנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה חוו תסמינים דיכאוניים וחרדתיים עוד במהלך ההריון. אצל חלק גדול מהן מדובר במשבר דיכאוני ראשון בחייהן – עובדה המקשה על זיהוי המצב כבעיה החורגת מהשינויים הרגילים של ההריון, ומעכבת פנייה לאבחון ולטיפול.

דיכאון במהלך ההריון הוא מצב שכיח ובעל השלכות משמעותיות על האם והעובר. זיהוי מוקדם והתאמת טיפול יכולים לשפר באופן משמעותי את בריאות האם והילוד.

ולכן, מי שתסביר לנו הכול על דיכאון בהריון היא פסיכיאטרית המבוגרים הבכירה, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האישה ההרה, ד"ר איריס יפעת.

מה השכיחות של דיכאון בכלל ומה הקשר להריון?

נתחיל מהעובדה שבנשים, הסיכון לחוות דיכאון גבוה פי שניים מאשר בגברים.
זמנים של שינויים הורמונליים דרמטיים, כמו הריון, לידה או גיל המעבר, מתגלים כתקופות רגישות במיוחד להופעת תסמיני דיכאון.

הכניסה להורות וההריון עצמו טומנים בחובם שינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים רבים: שינויים הורמונליים, גופניים, ומחלות נלוות להריון. השפעה על הקרירה, מתח לקראת הלידה והמעבר לאימהות.

מכלול זה עלול להוביל להתפרצות משברים נפשיים, ובתוכם דיכאון וחרדה.

כל מה שרצית לדעת על דיכאון בהריון

מדוע קיים תת אבחון ותת טיפול של דיכאון בהריון?

למרות שכיחותו, דיכאון בהריון מאובחן בתדירות נמוכה יחסית. אחת הסיבות לכך היא הדמיון בין תסמיני הדיכאון לבין תסמינים פיזיולוגיים רגילים של ההריון, כגון שינויים בשינה, בתיאבון, ברמות האנרגיה ובחשק המיני. תופעות אלה נוטות להיחשב כחלק טבעי מהתהליך. נוסף על כך, מעקב ההריון מתמקד ברובו במדדים גופניים ופיזיולוגיים, בעוד שהמרכיב הנפשי נותר לעיתים ברקע.
אל החסמים הללו מתווספים גם סטיגמה ובושה, הגורמים לנשים רבות להימנע מלשתף אנשי מקצוע בתחושות של ירידה במצב הרוח או חרדה.
במקרים אחרים מתבטא הדיכאון בעיקר בתלונות גופניות חוזרות, שכן פעמים רבות "הנפש מדברת דרך הגוף", וכך מתבצע בירור רפואי נרחב בעוד שהמקור האמיתי – נפשי – נותר סמוי מן העין.

מה הם גורמי הסיכון לפתח דיכאון בהריון?

• היסטוריה של דיכאון או הפרעה נפשית אחרת בהריון קודם או בשלב מוקדם יותר בחיים.
• היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעות נפשיות.
• הפסקת טיפול תרופתי נוגד דיכאון.
• מצבים רפואיים נלווים להריון (סוכרת הריונית, השמנת יתר, סיבוכי הריון נוספים).
• מערכת תמיכה מצומצמת או בידוד חברתי.
• קשיים כלכליים ותעסוקתיים.
• אלימות במשפחה או היסטוריה של פגיעה.
• הריון לא מתוכנן.
• חוויות טראומטיות קודמות.
• היסטוריה של PMS קשה או PMDD.
• גיל צעיר.

איך מאבחנים דיכאון בהריון?

לפי ה־DSM-5 (סיווג האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי), דיכאון מאובחן כאשר חמישה תסמינים או יותר מופיעים במשך שבועיים לפחות ומהווים שינוי משמעותי ממצב הבסיס. אחד התסמינים חייב להיות מצב רוח ירוד או אובדן עניין והנאה.
התסמינים כוללים:
1. מצב רוח ירוד רוב היום (על פי דיווח עצמי או כפי שנצפה על ידי אחרים).
2. אובדן עניין או הנאה ברוב הפעילויות.
3. שינוי משמעותי במשקל (עלייה/ירידה של מעל 5%) או בתיאבון.
4. הפרעות שינה – אינסומניה או היפרסומניה.
5. האטה או אי־שקט פסיכו־מוטורי.
6. עייפות וחוסר אנרגיה.
7. תחושת חוסר ערך או אשמה מופרזת.
8. ירידה ביכולת החשיבה והריכוז.
9. מחשבות חוזרות על מוות.
על הסימפטומים לגרום למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד.

מהי מורכבות אבחון דכאון בהריון על פי הקריטריונים המקובלים?

לא פעם קשה להבחין בין תסמינים נורמליים של ההיריון לבין תסמינים המעידים על דיכאון, כגון שינויים בהרגלי השינה, שינויי משקל ועייפות. לכן, כאשר מופיעה ירידה ניכרת במצב הרוח או חרדה מציפה, העלולות לגרום לסבל נפשי ולפגיעה בתפקוד, מומלץ לפנות להערכה מקצועית.
בנוסף, חשוב להכיר מאפיינים ייחודיים לדיכאון בהריון, בהם:
• חרדה מוגברת בנוגע לעובר או לתינוק.
• דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון ביכולת ההורית.
• תחושות בושה ואשמה סביב דימוי האם.
• חוסר עניין בהריון.
• היעדר תגובה לתמיכה מהסביבה.
• הימנעות ממעקב היריון סדיר.
• שימוש בחומרים כגון עישון, אלכוהול או סמים.
• הצפה של תכנים רגשיים מן הילדות והעמקת קונפליקטים משפחתיים.
חשוב לציין כי לעיתים קרובות מופיעה אפיזודה משולבת של דיכאון וחרדה. 

מהם מאפייני חרדה בהריון?

חרדה במהלך ההיריון שכיחה מאוד, ומוערכת בכ־20% מהנשים, עם עלייה בשכיחות בשליש האחרון של ההיריון. תסמיני החרדה עשויים להתבטא בחרדה כללית מתמשכת לאורך היום, בהתקפי חרדה, בקשיי שינה או יקיצה מוקדמת, בדאגה מוגברת לבריאות העובר ולמהלך הלידה, בתחושת דריכות מתמדת ובקושי להרפות. במקרים רבים החרדה גורמת לסבל נפשי משמעותי ואף לפגיעה בתפקוד היומיומי.

האם יש כלי עזר לאיתור מוקדם כמו סקר לדיכאון בהריון?

בהחלט. ארגונים מקצועיים ממליצים על ביצוע סקר לדיכאון במהלך ההריון.
בישראל, לפי נוהל משרד הבריאות, הצוותים הרפואיים מבצעים הערכה נפשית בשני מועדים: בשבוע ה־26 להריון ובין 4–9 שבועות אחרי הלידה. כמובן שהערכה נפשית תתבצע גם בכל מקרה בו מופיעים תסמינים מחשידים.

הכלי המרכזי המשמש כסקר לאיתור דיכאון בהריון בישראל הוא שאלון אדינבורו.

מהו שאלון אדינבורו?

שאלון אדינבורור (EPDS) הוא שאלון למילוי עצמי הכולל 10 פריטים, מתורגם לעברית, ערבית ורוסית ומאומת לשימוש בארץ.
ציון מעל 10 מעלה חשד למשבר דיכאוני ומצריך המשך הערכה, שיחה עם המשפחה והפניה לגורמי טיפול מתאימים.

קראו פה עוד על שאלון אדינבורו (בקרוב).

מהן ההשלכות של דיכאון בהריון

נשים עם תסמינים דיכאוניים וחרדתיים בהריון סובלות יותר מבעיות רפואיות, נזקקות ליותר ימי מחלה ומרבות לבקר אצל רופאת הנשים. הן מתמודדות עם חרדה מוגברת סביב הלידה, ושיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים גבוה יותר בקבוצה זו.
בנוסף, דיכאון בהריון מעלה סיכון ללידה מוקדמת, למשקל לידה נמוך, לשימוש בחומרים ממכרים ולתחלואה גופנית כללית. כמו כן דכאון בהריון מעלה את הסיכון לדכאון לאחר לידה ולסיכון אובדני בתקופה זו.
מחקרים מצביעים על כך שילדים לאמהות שסבלו מדיכאון בהריון מצויים בסיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות בהמשך החיים.

למה חשוב לזהות ולטפל בדיכאון בהריון?

אי טיפול בדיכאון בהריון עלול לפגוע במעקב רפואי, בתזונה ובבריאות הכללית של האם והעובר, ולהשליך על יצירת הקשר עם התינוק. מאידך, קיים טיפול יעיל מאוד המונע סיבוכים ומפחית את הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה.

מה כולל הטיפול בדיכאון בהריון?

הטיפול בדיכאון בהריון מותאם לחומרת המצב ויכול לכלול פסיכותרפיה, פרטנית או קבוצתית, טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון המותרים לשימוש בהריון, או שילוב של השניים.

האם הטיפול יעיל?

בהחלט.

הטיפולים יעילים מאוד ומביאים לשיפור ניכר במצב האם, העובר וחשובים מאוד במניעת סיבוכים אפשריים כגון התפתחות דכאון לאחר לידה וסיכון.

מה לגבי טיפול תרופתי בדיכאון בהריון?

רוב נוגדי הדיכאון מקבוצת ה SSRIs נחשבים בטוחים בהריון ובהנקה .
הטיפול ניתן תמיד במינון הנמוך ביותר המביא תועלת לאם, תוך מזעור החשיפה של העובר ומעקב תכוף אחר מצבה הנפשי של המטופלת. חשוב לזכור כי בהריון, שינויים פיזיולוגיים משמעותיים משפיעים באופן ניכר על תהליכים פרמקוקינטיים כגון ספיגה, פיזור, מטבוליזם ופינוי תרופתי. שינויים אלו רלוונטיים במיוחד לניהול תרופתי פסיכיאטרי בהריון .
בהחלטה לגבי טיפול תרופתי אנו שוקלים כל מקרה לגופו, כולל חומרת המחלה, ורצון המטופלת. אנו מסתמכים על מאגרי מידע בינלאומיים המתעדכנים על ידי הארגונים לטרטולוגיה.
לסיכום, דיכאון בהריון הוא מצב שכיח אך לעיתים קרובות אינו מזוהה. אבחון מוקדם, הפחתת סטיגמה והתאמת טיפול, פסיכולוגי ו/או תרופתי, עשויים לשנות מהותית את מהלך ההריון, לשפר את בריאות האם, להגן על התינוק ולמנוע סיבוכים בטווח הקצר והארוך.
בהצלחה.