12/08/2025

הכול על טונוס השרירים בתינוקות – היפוטוניה והיפרטוניה

מאת: בר מנגל

טונוס שרירים הוא המתח הטבעי והקבוע שיש בשרירי הגוף בזמן מנוחה. זה הבסיס ליציבה ולשליטה מוטורית הכוללת תנועה חופשית ותקינה, התמודדות עם כוח הכובד ותגובה מותאמת לגירויים מהסביבה.

היות וטונוס השרירים הוא חלק מהאחראיים על ההתפתחות של הבייבי שלנו, ביקשתי מבר מנגל, שהיא פיזיותרפיסטית ילדים מוערכת, להסביר לנו הכול על הנושא. ובעיקר להתמקד בשני מצבי קצוות חשובים והם היפוטוניה והיפרטוניה.

מה המאפיינים וממה מושפע טונוס תקין בתינוקות?

מערכת העצבים המרכזית היא האחראית על ויסות הטונוס.

מאידך, מידת הטונוס בגופנו משתנה בהתאם למצביי העוררות שלנו כאשר הדוגמה הפשוטה ביותר היא מצב פעילות לעומת מצב שינה. הטונוס מושפע גם מכאב, מצחוק, ממגע וממצב רגשי.

לכל תינוק שבא לעולם יש את מידת הטונוס האופיינית לו המושפעת מגורמים גנטיים וסביבתיים (לדוגמה מהלך ואופן הלידה). אני מזכירה שכבר בתחילת חייו מקבל התינוק ״ניקוד״ על הטונוס שמציג בציון אפגר בלידה.

תינוקות שנולדים במועד, במצב תקין, צריכים להציג את הטונוס הפלקסורי, הכיפוף הפיזיולוגי, המאפיין את גיל הינקות, 0-3 חודשים. עם הזמן, כשמתפתחים, בהדרגה טונוס זה אמור להתנרמל והתינוק מתחיל לגלות את העולם עם תנועות רצוניות שבבסיסן קיים הטונוס האופייני לאותו התינוק.

גם במצב תקין לטונוס מנעד רחב של טווח נורמה. בתוך טווח זה, קיימים מצבים של טונוס גבוה וטונוס נמוך.

טונוס גבוה (היפרטוניה)

טונוס גבוה זה מצב בו השרירים מורגשים נוקשים מהרגיל.

תינוק עם טונוס גבוה עלול להיראות מוחזק, נוקשה וכן תורגש התנגדות כשמניעים את גפיו. התנגדות זו עלולה להקשות על התנועה החופשית במפרק.

לרוב, במידה והטונוס הוא גבוה אבל בטווח התקין של הנורמה, יהיה לתינוק קל יותר להתמודד עם כוח הכובד וברוב המקרים השגת אבני הדרך המוטוריות יהיו זריזות מהממוצע. אם כי לעיתים התנועתיות תראה פחות מעודנת ומאורגנת.
כאשר יש חשד לטונוס שרירים גבוה אצל התינוק, חשוב לבצע הערכה מקיפה כדי להבין כמה הטונוס מוגבר, איך והאם משפיע על תפקוד התינוק ובהתאם לכך, לקבוע מטרות טיפול מתאימות.
לעיתים אני גם מזהה באותם מקרים של טונוס גבוה, תגובתיות או רגישות יתר למגע, קול, תנועה או קלט סנסורי אחר.

טונוס נמוך (היפוטוניה)

טונוס נמוך זה מצב בו מידת המתח הקיימת בשרירים היא נמוכה מהרגיל.

תינוק עם טונוס נמוך יורגש "נשפך" בידיים, רפוי ולרוב תתלווה גמישות יתר לרבות תנועתיות מפרקית מוגברת. במצב זה, כמעט ולא תורגש התנגדות של השרירים בגוף התינוק בעת הנעתו ובמצב מנוחה יהיה בעל מראה ״פרוס״ אופייני.
לתינוקות בעלי טונוס נמוך קיים קושי בהתמודדות עם כוח הכבידה שמתבטא בתחילת החיים בקושי בהרמת הראש וממשיך לקשיים עד עיכובים בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות בטווח הזמן המצופה מגילו.
מניסיוני, לאותם תינוקות עלולה להתלוות תגובתיות מופחתת למצבים של קלט סנסורי מהסביבה (מגע/ קול/ תנועה).

מי יכול להעריך טונוס בתינוקות?

קודם כל נזכור שאצל רוב התינוקות הטונוס נמצא בטווח התקין של הנורמה, גם אם הם נמצאים בטיפולי פיזיותרפיה בשל קושי התפתחותי כזה או אחר.

לדעתי באותם מצבים בהם בבדיקה מתקבל הרושם שהטונוס נמצא מחוץ לטווח התקין, בין אם מוגבר או נמוך מדי, חשוב שאיש מקצוע מנוסה ומוסמך יבדוק את התינוק ויידע להפנות לגורמים הרלוונטיים להמשך בירור.

ניתן לגשת להערכה ראשונית ולחשיבה משותפת אצל אחות טיפת חלב מנוסה, רופא ילדים, נוירולוג, רופא התפתחותי או פיזיותרפיסטית התפתחותית מומחית בתינוקות.

כיצד ניתן להעריך טונוס בילדים?

אלו הכלים בהם נעשה שימוש בעת הערכת טונוס אצל תינוקות:

הסתכלות – תצפית במנוחה ובמצב ערנות. כוללת הסתכלות על מנח הגוף, סימטריה ותנועתיות ספונטנית של התינוק. עין מנוסה תשים לב למגוון תנועתי דל ו/או לתנועה שאינה איכותית.
בדיקה פאסיבית של הבודק על גוף התינוק – בודקת את מידת ההתנגדות הקיימת בשרירים בגפיים ובגוו.
בדיקות לתגובות הזדקפות וכן התמודדות עם כוח הכובד.
בדיקת רפלקסים פרימאריים (שאיתם התינוק נולד או שמתפתחים קצת אחרי) ורפלקסים נוספים.

האם נדרש בירור נוסף במקרים של טונוס שאינו תקין?

בהחלט, על פי הממצאים בבדיקה.

במידת הצורך יישלח התינוק על ידי הרופא המטפל להערכה של בדיקות נוספות – מבדיקות דם ראשוניות ועד בדיקות גנטיות, מטבוליות, בדיקות הדמייה כמו US/MRI וכו׳.

בנוסף, אבחון ממקור מוסמך ומקצועי במקרים של קשיים התפתחותיים, יכול להוביל להפניה מדויקת לגורמים הרלוונטיים ואף להיות הראשון שהבחין שמשהו אינו כשורה.

תחום הטיפול העיקרי ברמת הטונוס הוא פיזיותרפיה התפתחותית

הטיפול בפיזיותרפיה ההתפתחותית יכלול מתן תרגילים המותאמים לקושי הספציפי של אותו תינוק, עידוד ליצירת סביבה מעודדת התפתחות שתשתלב הרמונית עם סקרנותו הטבעית והדרכת הורים לניהול שגרה תואמת לעוררות תינוקם.

במצבים של קושי משמעותי, ניתן לשקול טיפול רב צוותי שיכול להיות מיטיב עבור התינוק ולתת כלים פרקטיים להתנהלות יומיומית וליצירת סביבה מיטיבה אליו ולצרכיו.

לדעתי ומניסיוני, חשיבות הטיפול וההתערבות המוקדמת היא קריטית והיא המפתח להשגת התפקוד האידיאלי של אותו התינוק.

דוגמה להתערבות לתינוק עם טונוס מוגבר

לתינוקות בעלי טונוס מוגבר אתמקד בטיפול בתנועתיות יפה והרמונית בגופו, המשלבת שימוש ברוטציות (תנועה סיבובית שעוברת דרך הגוו), הפרדה בין הצדדים של גופו (ימין ושמאל ועליון ותחתון). בנוסף, במצבים של טונוס מוגבר מעבר לנורמה, כנראה אבחין בצד אחד שמתפקד פחות טוב מהצד השני ועיקר הטיפול יתמקד בלשפר את תפקוד אותו הצד.

לדוגמה – תינוק בן 4 חודשים שמתקשה להושיט יד אחת לעבר צעצוע. את הטיפול אתחיל בגרייה תחושתית ותנועתית לגפה ומיד לאחר מכן אארגן סביבה מתאימה עם גירויים מוטוריים ותחושתיים שיוזם התינוק בתיווך שלי לתפקוד אידיאלי עם הגפה. לרוב השיפור בתפקוד היד נראה כבר ממש בזמן הטיפול.

דוגמה להתערבות לתינוק עם טונוס נמוך

לתינוקות בעלי טונוס נמוך הטיפול יתמקד בהתאמת תרגילים בעלי דרגת קושי משתנה. חשוב לי לתת תחושת הצלחה לתינוק ולהוריו ולכן הגישה היא לאפשר תמיכות ועזרות ככל הניתן לפי הצורך להשגת אבני הדרך. בבייבי סטפס, עם סבלנות והבנה מניין הקושי, ישיג התינוק את אבני הדרך ההתפתחותיות.

לדוגמה – תינוק בן שנה שזוחל גחון בצורה אסימטרית. אתחיל ואומר שזחילת גחון אסימטרית לאו דווקא מעידה על בעיה. אבל מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסטית התפתחותית בנושא.
אצל תינוקות היפוטוניים נצפה לרוב לקיבועים, משמע יעבדו עם צד אחד בגופם באופן שיותר "מייצב" אותם ופחות פנוי לתנועתיות. דבר זה יכול להתבטא גם בזחילה. בנוסף, בגיל שנה כשתינוק בוחר עדיין לזחול על הגחון ומתקשה לעלות לזחילת שש הטיפול הפיזיותרפי והתרגול המדויק לקשייו יוביל לשיפור בכוח ובאופן הגיוס של השרירים ויעזרו להתקדמות בהשגת אבני הדרך המוטוריות.

לסיכום, כמו שאין שני תינוקות זהים לחלוטין בעולם, אין שני מקרים בשטח שלי שהם ממש זהים אחד לשני. לדעתי, אבחון מדויק ופרטני על ידי בעל מקצוע עם ניסיון יוביל להתערבות נכונה, שיכולה, לעתים אחרי מספר מפגשים מועט להביא לתוצאות עם השלכות חיוביות שיהדהדו שנים רבות קדימה לאותו תינוקות, דאך הילדות ועד הבגרות.

בהצלחה.