טוב ד"ר אפי – זה באמת עושה הבדל 12 או 48 שעות?

כן. בחיי תינוק זה הבדל של שמיים וארץ.

או במילים אחרות, ראיתי המון סיבוכים שנמנעו בגלל שהתינוק היה עדיין מאושפז ביממה הראשונה או השנייה לחייו.

ויש לי חשש ממשי שחלק מהדברים יפוספסו בבית.

בנוסף, היומיים הללו של השהייה הבטוחה בבית החולים נתנה להורים, בעיקר הצעירים שבהם, כלים ובטחון להמשך. 

מהם התנאים שחייבים להתקיים אצל היולדת על מנת שיתבצע שחרור מוקדם?

מספר תנאים:

# יולדת בריאה בדרך כלל – הכוונה יולדת שאין לה מחלות רקע משמעותיות.

# לאחר הריון תקין – הכוונה ללא סיבוכים.

# לאחר לידה רגילה – הכוונה לידה וגינלית ללא סיבוכים.

# ללא חום מעל 37.5.

# יציבה המודינמית לפחות 6 שעות – הכוונה למדידות של לחץ דם ודופק.

# היולדת לא נמצאת בקבוצת סיכון לדיכאון סביב לידה – אני הייתי שמח לקבל ממשרד הבריאות באותו מסמך את קבוצת הסיכון לדיכאון סביב לידה. קראו פה עוד על איך לזהות ואיך לטפל בדיכאון אחרי לידה.

# בדיקה גופנית כללית וממוקדת תקינה על ידי רופא נשים.

# היולדת אינה נשאית ל-GBS וללא היסטוריה של אלח דם מחיידק זה בהריונות קודמים. קראו פה עוד על GBS בהריון.

# האם קיבלה הדרכה על הנקה באם רוצה להניק או על הכנה בטוחה של תמ"ל אם לא. על יתרונות ואתגרי ההנקה קראו פה.

# יש לוודא שנלקחה מהיולדת בדיקת גם להמוגלובין ושבמידת הצורך הודרכה לטפל בתוספת ברזל.

# יש לוודא שנלקחה מהיולדת בדיקת דם לסוג ולסקר נוגדנים ושקיבלה טיפול במידת הצורך.

# יש לוודא שליולדת יש מספר טלפון בבית החולים לצורך מענה טלפוני וכן טלפון של המוקד הרפואי בקופת החולים.

מהם התנאים שחייבים להתקיים אצל התינוק על מנת שיתבצע שחרור מוקדם?

מספר תנאים:

# התינוק נולד במועד (גיל הריון של 37 לפחות).

# משקל לידה של מעל 2500 גרם.

# התינוק יציב המודינמית 12 שעות מהלידה.

# התינוק הראה יכולת לאכול שתי ארוחות.

# התינוק נתן שתן.

# התינוק עבר בדיקה גופנית מלאה על ידי רופא.

# התינוק לא בקבוצת סיכון לפתח צהבת ילודים. בסעיף הזה יש מספר סייגים שמפרט משרד הבריאות, אבל הגורף והיוצא דופן שאני חייב להזכיר פה הוא שכאשר תינוק לאם בקבוצת סיכון ל-G6PD לרבות מוצא מכורדיסטן, עיראק, איראן, סוריה, לבנון, טורקיה וצפון אפריקה (כתוב על צפון אפריקה במידה פחותה, מה זה אומר?), לא ניתן לשחררו לפני שחזרה בדיקת G6PD תקינה. קראו עוד על רגישות לפול ו-G6PD.

מהם התנאים שחייבים להתקיים בסביבת התינוק על מנת שיתבצע שחרור מוקדם?

מספר תנאים:

# שחרור הילוד באישור נאונטולוג לאחר בדיקת הילוד. במקביל כמובן באישור גניקולוג שיבדוק את היולדת.

# חובה לבצע למחרת יום השחרור בדיקה רפואית פרונטלית לילוד על ידי רופא ילדים. אם תנאי זה לא יכול להתקיים, אין לשחרר ילודים.

# רישום לקופה מבטחת – שימו לב שתנאי מספר 2 לא יכול להתבצע בלי תנאי מספר 3. אז לפי המסמך חובה להירשם באותן 12 שעות ראשונות לקופת חולים מבטחת, ובמקביל להבטיח תור למחרת אצל הרופא המטפל.

# אין לשכוח את בדיקת הסקירה לילודים שמתבצעים אחרי 36 שעות – על פי המסמך רופא הילדים צריך לשלוח את התינוק לטיפת חלב הקרובה. אני מזכיר לכולם שאת בדיקת הסקירה החשובה המתבצעת לכלל התינוקות במדינת ישראל לא ניתן לקחת לפני 36 שעות (מכיוון שצריך שהתינוק יתחיל לאכול).

# השלמת סקר שמיעה – תוך 30 יום מהלידה, באחריות בית החולים.

# כל בדיקות השגרה באם לא בוצעו לרבות חיסון (בשלב הזה החיסון היחיד שניתן אחרי הלידה הוא החיסון כנגד הפטיטיס B, בהמשך השנה ינתן גם חיסון חדש הנקרא בייפורטוס לכלל הילודים במדינת ישראל).

# ליולדת ולתינוק יש תנאים הולמים לחזור אליהם לרבות מרחב מוגן.

מהם הדגשים לפי מכתב משרד הבריאות שצריכים להיבדק למחרת על ידי רופא הילדים?

על פי מכתב משרד הבריאות:

1. בדיקה גופנית מלאה בדגש על צבע העור – ככל הנראה לאיתור צהבת.

2. וידוי יציאות של הילוד כמצופה בגיל יום עד יומיים.

3. העדר מצוקה נשימתית.

4. חיוניות.

5. היעדר סימני דלקת מסביב לטבור.

6. ככל האפשר תבוצע חזרה על בדיקת הסטורציה שנעשתה בבית החולים.

7. בדיקת משקל בבדיקה זו או במסגרת טיפת חלב הראשונה. 

מהם הדגשים שרופא הילדים צריך לדעת לגבי האם שילדה?

גם אצל יולדות ישנן מצבים רפואיים שחשוב לתת עליהם את הדעת והם צצים בתקופה הקצרה שלאחר הלידה. לכן על פי מסמך משרד הבריאות על רופא הילדים לתשאל את האם היולדת ולהפנות אותה לבדיקת רופא נשים במקרים הבאים:

1. דימום נרתיקי בכמות גדולה מהרגיל.

2. חום מעל 38.

3. חשש מזיהום באזור החתך.

4. תחושה כללית רעה או חולשה קיצונית.

5. כאבים שאינם מגיבים למשככי כאבים מקובלים.

6. חשש של הבודק למצוקה גופנית או נפשית חריגה של היולדת.

מה דעתי לגבי שחרור מוקדם של תינוקות? מה אסור שיקרה גם לכם?

תראו. אם זה הילד הרביעי להורים בלבוסטות, אני פחות מודאג. אני בעיקר חושש לאלו אשר זוהי הלידה הראשונה שלהם. אני גם חושש ממצבים שאותם לא ניתן לצפות, בכל לידה שהיא.

אני חושש שלא יהיה ניתן להתקבל בצורה מוקדמת כל כך לבדיקה אצל רופא הילדים ואז הבדיקה לרבות השקילה תתפספס.

אני חושש שנראה תינוקות מיובשים שלא עולים יפה במשקל, בעיקר כאלה שניזונים מהנקה. אני קורא להורים לדאוג לאותה בדיקה גופנית ולאותה שקילה על מנת לראות שהתינוק, שיורד במשקל כמקובל אחרי הלידה, מתחיל בעלייה וחוזר למשקל לידה בגיל 7-10 ימים.

אני חושש שבדיקות הסקירה לא תבוצענה. הורים שיצטרכו לכתת רגליהם לטיפת חלב רק בשביל זה, לא יגיעו והבדיקה לא תילקח. לאחרונה סיפרתי לכם על יולדת שסירבה לבדיקה הסקירה והתינוק שלה הגיע במצב קטסטרופלי ואולי לא הפיך עם תת תפקוד של בלוטת התריס.

אז איך זה לא קורה לנו?

למרות שהמלצות משרד הבריאות חשובות, ולמרות שהסיבה ברורה, אני קורא לכם להיות ערים וקשובים לסימנים של התינוק ובכל אינדיקציה שהיא לבקש להישאר עוד יום בבית החולים ולא למהר להשתחרר.

בכל ספק או בכל חשש, הביעו את דעתכם בפני הצוות המטפל, אני בטוח שאיש לא "יגרש" יולדת ותינוק בן 12 שעות הביתה.

תדאגו לבדיקה מוקדמת אצל רופא הילדים. אמרתי כבר בעבר, בהקשר לבדיקה רפואית ראשונה, שרופא ילדים טוב הוא זה אשר משאיר לתינוקות שרק נולדו זמן מיוחד במרפאה, ולא מכניס אותם בין ילד מנוזל ראשון לשני. אני קצת חושש שלא יהיה זמן להרבה רופאי ילדים להתגייס לבדיקת תינוקות רבים שישוחררו, מהיום למחר. מאידך, מרפאות הילדים לא מלאות בתקופה המאתגרת הזו אז נקווה לטוב.

שימו לב לצבע ולמשקל של התינוק כפי שכתבתי.

רישום בקופה המבטחת – על פי מסמך משרד הבריאות, עדיף להירשם לקופת החולים המבטחת עוד לפני השחרור מבית החולים. במקרים שבהם לא ניתן להירשם לא יתבצע שחרור מוקדם לפני 36 שעות לפחות.

במקביל לבדיקת הרופא, קבעו תור גיבוי מוקדם לטיפת חלב מכיוון שעין של אחות מנוסה חשובה ביותר. על פי מסמך משרד הבריאות עדיף לקבוע גם תור לטיפת החלב עוד טרם השחרור מבית החולים.

בכל מקרה של חשש לחום או מצוקה כלשהי, אצל היולדת או התינוק, פנו מיד להערכה רפואית.

מה יקרה בפועל לדעתי עם ההנחיות לשחרור מוקדם?

אני חושב שאחוז מאוד מאוד נמוך של תינוקות ישתחררו תוך 12 שעות מבית החולים. מאידך, יהיה מספר רב יותר של ילדים שישתחררו מוקדם, קצת לפני או קצת אחרי ה-48 שעות המסורתיות.

ושוב, אם אתם הורים מנוסים מאוד, ויש לכם מעטפת בקהילה לרבות רופא ילדים או טיפת חלב זמינה, אני פחות חושש.

אם אתם כל דבר אחר, קחו את הזמן. לשעות הנוספות הללו בתינוקיה, כאשר מסביבכם צוות תומך יש חשיבות רבה.

אני לא רוצה להתחיל לראות תינוקות מיובשים בגיל שבוע, עם צהבת משמעותית או עם זיהומים קשים, בגלל צורך השעה, החשוב כשלעצמו, בשחרור מוקדם.

מאידך, זו גם הזדמנות לקופות חולים זריזות להתאפס על הנושא במהירות ולתת למבוטחים שלהם תנאים טובים יותר לשחרור מוקדם יותר בכלל ולמעטפת טובה יותר לילוד בשבוע הראשון לחיים בפרט.

תמיד נזכור שעם ישראל חי.