מאיפה מופיע החיידק הזה? האם זה חיידק שמופיע רק בהיריון? 

אנחנו זוכרים שהאדם הוא בעצם מיליארדי חיידקים וקצת בן אדם באמצע שלהם. גם החיידק הזה יכול להיות חלק מהפלורה הטבעית בעיקר של המעי בכ-20% מהאוכלוסייה, כלומר אחד מיני חיידקים רבים שחיים בגוף ולרוב אינם גורמים לנזק. 

לכן, התשובה היא שהחיידק לא נמצא רק בהריוניות אלא בחלק ניכר מהאוכלוסיה.

איך נדבקים בחיידק?

החיידק נמצא במערכת העיכול באופן טבעי אצל חלק מהאנשים ומהווה חלק מהאיזון העדין התקין של החיידקים במערכת העיכול.

הנשאות של החיידק בגופנו יכולה להיות ממושכת או לסירוגין.

מה החיידק עושה? 

החיידק יודע לעשות זיהומים פולשניים מסוגים שונים, בכל גיל וללא קשר להריון, מינקות ועד בגרות. חלק מהזיהומים קלים יותר (דלקת בדרכי השתן) וחלק קשים ופולשניים (אלח דם ודלקת קרום המוח).

אבל עיקר התחלואה הקשה בחיידק היא בתינוקות בני עד שבוע שאמא שלהן הייתה נשאית של החיידק.

האם החיידק מסוכן בהריון?

נקודה שחשוב להבין. החיידק למעשה לא מסוכן להריון עצמו אלא בלידה שמא הוא יעבור לתינוק שנולד. החשש הוא מהדבקה של הילוד בעת מעבר בתעלת הלידה, מה שמעלה הסיכוי אלח דם (זיהום בדם) מוקדם אצל הילוד בשבוע הראשון לחייו.

זיהום אחרי הלידה בחיידק זה קשור בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך לילודים.

אז יש מקום לאיתור החיידק בהריון ולטיפול בנשים החיוביות?

טוב ששאלתם, מכיוון שב-27 לדצמבר 2023, מדינת ישראל ישרה קו עם מדינות מערביות אחרות, והוציאה הנחיות ברורות למניעת GBS בילוד.

ההנחיות מדברות על בדיקת סקר לנשאות לחיידק בכל אישה הרה בישראל, וטיפול בחיוביות עוד לפני שהיא שהן מגיעות לחדר הלידה.

המשך הפרק הזה הוא כמובן נגזרת של אותן הנחיות ישראליות חדשות.

אז איך אפשר לדעת אם אישה נשאית ל-GBS?

על פי ההנחיות החדשות כל אישה הרה צריכה לבצע סקר לנשאות בשבועות 35-37 להריון.

כיצד מתבצע הסקר? 

היות ואמרנו שהנשאות היא במעיים, על האישה ההרה לקחת מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום.

האם צריך לגשת לקופת חולים על מנת לבצע הבדיקה?

לא. צריך לגשת לקופת החולים לקחת המטושים אבל בפועל, הבדיקה קלה מאוד ולא כואבת ויכולה להיעשות באופן עצמאי על ידי האישה ההרה. מחדירים מטוש דק (כמו של תרבית גרון), לחלק התחתון של הנרתיק ולאחר מכן לקצה פי הטבעת.

ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים אבל יש להעביר את המטוש/ים למעבדות קופת החולים תוך 24 שעות, כאשר עד אז ניתן לשמור המטוש בטמפרטורת החדר.

תוך כמה זמן מקבלים את התוצאה?

לרוב עוברים יומיים-שלושה עד קבלת התוצאה. התשובות יופיעו לרוב כתשובת חיובי או שלילי ליד שם החיידק במחשב. 

האם יש נשים שלא צריכות לעשות את הבדיקה במהלך ההריון?

כן.

נשים שעשו בדיקת שתן במהלך ההריון והתרבית הייתה חיובית לחיידק זה ונשים אשר להן ילוד קודם שסבל מזיהום פולשני בחיידק זה בשבוע הראשון לחייו בהריון קודם, אינן צריכות לבצע הבדיקה ויש לצאת מנקודת הנחה שהן חיוביות.

למה? המחשבה היא שדלקת בדרכי השתן שנגרמה מחיידק זה בהריון הנוכחי מעידה על כמות חיידקים גבוהה אותה האישה נושאת, ועל כן אין טעם בסקר חדש. לגבי הילוד הקודם, המחשבה היא דומה, במקרה שהיה ילוד קודם שסבל מזיהום קשה בשבוע הראשון לחייו מחיידק זה.

אם אני אכן נשאית של GBS, האם עלי לקחת מיד טיפול אנטיביוטי?

לא, אין צורך בטיפול אנטיביוטי מידי. אין לכך יעילות.

יש צורך בטיפול אנטיביוטי תוך ורידי במהלך הלידה כאשר יש יתרון בקבלת מנה אחת לפחות 4 שעות לפני הלידה ממש ולכן עלייך להקדים ולבוא לחדר לידה במקרה של צירים, ובכל אופן מיד עם ירידת המים במידה ומתרחשת.

מה עושים במקרה שאישה פספסה את בדיקת הסקר?

יש שתי אפשרויות כתלות במקום בו אתן מתכננות ללדת.

בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה, ניתן, בחלק מחדרי הלידה לבצע בדיקה מולקולרית מהירה לחיידק. תשובה מהימנת יכולה להתקבל תוך שעה.

במקביל, אופציה שנייה היא לטפל באנטיביוטיקה באותן נשים שלא ידוע אם הן נשאיות של החיידק אבל שיש להן גורמי סיכון נוספים ביניהם:

• כניסה ללידה לפני שבוע 37

• ירידת מים ממושכת מעל 18 שעות

• נשים עם חום 38 מעלות ומעלה במהלך הלידה 

האם צריך אנטיביוטיקה גם במקרה של ניתוח קיסרי?

כאמור, החשש הוא מהדבקת הילוד בעת מעבר בתעלת הלידה. במהלך ניתוח קיסרי עם קרומי מי שפיר שלמים (ללא ירידת מים) היילוד לא עובר בתעלת הלידה ולכן אין צורך בטיפול מניעתי זה גם במי שהיא חיובית ל-GBS בסקר. 

אז אני מתוכננת לקיסרי, אז כדאי להיסקר או שלא?

על פי הנחיות משרד הבריאות ובצדק, כדאי לקחת תרבית גם בנשים שמתכננות ללדת בניתוח קיסרי כיוון שלעיתים יש הפתעות ולידה ספונטנית מתפתחת לפני מועד הניתוח המתוכנן

מהי האנטיביוטיקה שהיולדת תקבל במידה והיא חיובית ל-GBS לפני הלידה?

הטיפול המקובל הוא ממשפחת הפניצילין ולרוב מסוג "אמפיצילין". הטיפול ניתן תמיד דרך הוריד. כמובן שיש טיפול מתאים גם לנשים לאלרגיות לתרופות ממשפחת הפניצילין. ניתן לקרוא פה עוד על אלרגיה לפניצילין.

שימו לב לנקודה חשובה זו. טיפול כנגד הדבקה של העובר ב-GBS חייב להינתן דרך הווריד, וכל טיפול שהאם ההריונית לקחה דרך הפה לפני הלידה אינו רלוונטי.

אם הייתי חיובית בהריון קודם וכעת התרבית שלי שלילית, האם עדיין צריכה לקבל טיפול?

אם אישה הייתה חיובית בסקר בהריון הקודם, אבל שלילית עכשיו, אין צורך בטיפול.

יוצאות מהכלל כמובן, מקרים שציינו בהם בהריון הנוכחי זוהה החיידק בתרבית שתן או ילוד קודם עם זיהום פולשני בחיידק זה.

ואם הייתי צריכה ולא קיבלתי את הטיפול האנטיביוטי בזמן?

זה אכן קורה לפעמים. אבל יש לזכור שמראש הסיכוי להדבקת הילוד מאוד נמוך גם ללא טיפול אנטיביוטי אך במקרה שכזה צוות רופאי הילדים במחלקת תינוקות יעקבו צמוד אחר הילוד ויטפלו בו במקרה הצורך. 

לסיכום, נושא סופר חשוב שהתעורר מחדש לאחרונה בעקבות פרסום ההנחיות החדשות. אנחנו מניחים שתהיה תקופת מעבר שבה קופות החולים, שלמעשה קיבלו אחריות חדשה, יסתגלו להנחיות החדשות וייצרו מנגנון בו כל הנשים ההרות נסקרות במועד ומספיקות לקבל תשובה עוד לפני הלידה.

בהצלחה לכולם!