טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה

בטח לא נפיל אתכם מהכיסא אם נספר לכם שאת הגנטיקה שלנו אי אפשר לשנות. אנחנו מקבלים את המטען הגנטי שלנו מההורים, בין אם זה צבע עיניים, סוג דם, נטייה למחלות מסוימות, וכן, גם את מבנה הגוף והגובה. לכן, הגובה לרוב ניתן לחיזוי על פי גובה ההורים. במקרה בו הילד הוא באחוזון 10 למשל (העשירון התחתון של הגובה בכיתה), וגם שני הוריו באותו אזור של אחוזון, ברוב מוחלט של המקרים התשובה תהיה שאין צורך בבירור מיוחד – הילד גדל בהתאם לפוטנציאל הגנטי שנתנו לו הוריו ואין דרך הורמונלית להשפיע על גובהו הסופי כאדם מבוגר. 

אבל בגוף האדם כמו בגוף האדם – דברים עלולים להשתבש. תהליך הגדילה הוא מורכב, ומשפיעים עליו גורמים נוספים מלבד הגנים. לכן זוג הורים ממוצעי קומה בהחלט יכולים להיות הורים לילד או ילדה בעלי קומה נמוכה משמעותית מהצפוי. ולכן, הסיבה לבירור קומה נמוכה הוא גם פער מהפוטנציאל הגנטי של הילד או הילדה. בנוסף, סיבה נוספת לבירור יכולה להיות האטה משמעותית בקצב הגדילה, דבר המתבטא בצניחה באחוזוני הגובה לגיל. יתרה מזאת, גם במקרים קיצוניים של נמיכות קומה במשפחה, כשההורים מאוד נמוכים (לרוב סביב אחוזון 3 ומתחתיו), הרי שאם הילד גם הוא באחוזון נמוך לא נסתפק בהנחה שזה מההורים ונעמיק בבירור. ההנחה היא שאולי אם ההורה היה עובר אבחון מסודר בתור ילד, היה מתגלה שהוא צריך הורמון גדילה. במילים אחרות: קומה נמוכה משפחתית אינה פוסלת טיפול בהורמון גדילה. 

אז מה זה בכלל הורמון גדילה, מה ההתוויות הרפואיות שמאפשרות לתת אותו, האם הוא יכול לעזור גם לילדים שלא חסר להם הורמון גדילה? ניסינו לענות על כל השאלות שהורים שואלים אותנו, ואולי על עוד כמה שינסו להסביר קצת מתי יש סיבה מוצדקת לדאגה, ומתי פשוט כדאי לקבל את זה שהילד שלכם קצת יותר נמוך. 

אז אם אתם סופר רציניים, מציע שתקדימו לקריאה של פרק חשוב זה, קריאה בסיסית בפרק אחר באתר שנקרא "גדילה לגובה בילדים – הגדרות בסיסיות ומה שעלול להשתבש", בכדי להבין מעט יותר לעומק את מנגנון הגדילה שלנו, איך הוא עובד, מה משפיע עליו או משבש אותו, מהי בכלל קומה נמוכה ומה נחשב לגובה תקין.

 את הפרק הזה כתב אנדוקרינולוג ילדים מעולה, בשם דר' שי פוקס, שאת פרטיו תוכלו למצוא בקישור הבא

מהי ההגדרה הקלינית של קומה נמוכה?

ההגדרה הקלינית של קומה נמוכה היא חד משמעית ומדידה – כל ילד או ילדה שנמצאים בתחת לאחוזון 3 בעקומת הגדילה נחשבים לבעלי קומה נמוכה. כל הילדים הללו, וכפי שכבר קראתם, לא משנה אם ההורים גם הם הינם נמוכי קומה, זקוקים לבירור אצל מומחה באנדוקרינולוגיה ילדים. 

מהו הורמון גדילה?

הורמון גדילה (Human Growth Hormone  ובקיצור HGH), הוא אחד ההורמונים בגוף המופרשים מבלוטת ההיפופיזה, היא בלוטת יותרת המוח. מעבר להשפעתו כמעודד צמיחה וגדילה של רקמות הגוף, יש לו גם תפקידים חשובים נוספים כמו השפעה על חילוף החומרים בגוף, סיוע בבניית עצמות והגנה משברים, סיוע בבניית שרירים וחיזוקם ועוד. חסר בהורמון גדילה בגוף עלול להשפיע לרעה על חוזק השרירים, כמות רקמת השומן בגוף, ואף לגרום לרמות נמוכות בדם של גלוקוז, זרחן ועוד, וכמובן לגרום לקומה נמוכה. 

טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה

מתי צריך לשקול טיפול בהורמון גדילה?

לא כל מקרה של קומה נמוכה מצריך טיפול בהורמון גדילה. כפי שציינו בכתבה על מנגנון הגדילה אצל ילדים, יש מצבים רפואיים הגורמים להפרעה בגדילה שאינם נובעים מחוסר בהורמון גדילה. אחד מהם הוא צליאק. אבחנה של צליאק מחייבת טיפול לצליאק, שהוא תזונה נטולת גלוטן, ולא טיפול באמצעות הורמון גדילה.
בעיה נוספת שעלולה לייצר הפרעה בגדילה היא חוסר תזונתי. במקרה של ילדים רזים ונמוכים במיוחד (שלפי טבלאות אחוזוני הגדילה שוקלים מתחת לאחוזון 3), כדאי קודם כל לוודא שאין להם הפרעת ספיגה, ולאחר אבחון יסודי הכולל בדיקת רופא ובדיקות מעבדה, כדאי לשקול להתייעץ גם עם מומחה או מומחית לתזונה, לאור זה ששיפור במצב התזונתי עשוי לשפר גם את קצב הגדילה.

אבל אם לא מצאנו סיבה להפרעה בגדילה, עולה השאלה אם, מתי ובמי לטפל, כאשר האופציה הטיפולית העיקרית שיש בידינו היא הורמון גדילה.

טיפול בקומה נמוכה באמצעות הורמון גדילה

בהנחה שלא נמצאה סיבה אחרת להפרעה בגדילה, והאופציה הטיפולית העיקרית שיש בידינו היא הורמון גדילה – נדרש לשאול אם, מתי ובמי לטפל באמצעות הורמון הגדילה.

מי יכול לקבל טיפול בהורמון גדילה?

לא כל ילד או ילדה בעלי קומה נמוכה יכולים או צריכים לקבל טיפול הורמון גדילה. ההורמון ניתן בכמה התוויות רפואיות ספציפיות, עם תנאי סף ברורים וחד משמעיים. ברור לי שאף אחד לא היה מתנגד לעוד חמישה ס"מ בגובה, אבל חשוב להבין שאם לא קיימת התוויה רפואית ברורה, הטיפול בהורמון גדילה אינו רלוונטי. הוא אינו צפוי לשנות את גובהו הסופי של הילד ולכן לא יינתן. 

 

במי מטפלים בהורמון גדילה?


אלו התוויות לטיפול בהורמון גדילה במדינת ישראל:

  1. חסר הורמון גדילה (יכול להיות מבודד או כחלק מחסר משולב של מספר הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח).
  2. תסמונת טרנר.
  3. אי ספיקת כלייתית כרונית.
  4. תסמונת פרדר־וילי.
  5. תינוקות שנולדו קטנים לשבוע ההיריון (SGA), שלא עשו Catch-up בגובה עד גיל 4 שנים.
  6. קומה נמוכה אידיופטית (ISS) – זוכרים שבפרק הקודם דיברנו על כך שבחלק גדול מהמקרים אנו לא מוצאים סיבה לקומה הנמוכה? לקבוצה זו אנו קוראים כאמור קומה נמוכה אידיופטית (ISS). ISS אמנם אינה התוויה רשומה בסל בישראל (בניגוד לחמשת הקודמות שפורטו), אך ניתן לטפל בהורמון גדילה לפי שיקול דעת קליני של אנדוקרינולוג כאשר הגובה הוא לכל היותר באחוזון 3. במקרה זה הטיפול יינתן באמצעות אישור חריג עם טופס 29ג' לצורך טיפול שלא לפי ההתוויה הרשומה בסל.

בעוד שבסיבות הראשונות ברור לכול שיש אינדיקציה ברורה לטיפול, רוב רובם של ההורים המתחבטים בנושא טיפול בילדם בהורמון גדילה מתלבטים בשל האינדיקציה של הסעיף השישי. יתרה מזאת, ישנן הרבה משפחות אחרות שבהם הילד לא נמצא מתחת לאחוזון שלוש, אבל גם הן מתחבטות בשאלה דומה זו. 

קומה נמוכה אידיופטית (ISS) – האם לטפל בהורמון גדילה ובמי?

טיפול במקרי ISS הוא נושא מעט שנוי במחלוקת המעלה גם נקודות אתיות – האם כדאי לטפל בכל מקרה של קומה נמוכה הנמצא לפחות 2 סטיות תקן מתחת לממוצע? אולי הגובה השונה בין כולנו הינו ווריאנט תקין של הנורמה ואין מקום לשנות אותו? האם מדובר בטיפול קוסמטי הניתן לילדים, בדומה לניתוח פלסטי לדוגמה? הרי זה הגיוני שיש אנשים נמוכים יותר וגבוהים יותר, כפי שיש משקל שונה, צבעי עור ושיער שונים וכן הלאה. בכל זאת מדובר בטיפול הניתן בזריקות יומיות ובעל תופעות לוואי אפשריות.

אז ברו שהנושא מורכב… 

קודם כל, אנו יודעים שלגובה השפעות רבות, לא רק אסתטיות אלא גם כאלו הקשורות לביטחון עצמי, דימוי גוף ועוד. אנו גם יודעים שבתוך קבוצת ה- ISS מתחבאות אבחנות גנטיות רבות ובחלקן טיפול בהורמון גדילה יועיל מאוד.

יש הרבה שיגידו שחלק גדול מהילדים הנמוכים נולדו להורים נמוכים וזה פשוט גנטי. אבל העובדה שההורים נמוכים לא מצביעה בהכרח על מצב תקין. אולי אם ההורה היה נולד בימינו, הוא היה עובר תהליך אבחוני מסודר יותר ואולי אף מטופל בהורמון גדילה. כלומר קומה נמוכה משפחתית אינה פוסלת כלל וכלל טיפול בהורמון גדילה.

בשורה התחתונה, בילדים נמוכים, יותר מ- 2 סטיות תקן מתחת לממוצע, ובמקרים בהם הצפי לגובה בוגר הינו פחות מ- 150 ס"מ בבנות ו- 160 ס"מ בבנים, כאשר לא נמצאה סיבה לקומתם בבירור שבוצע, מקובל לשקול טיפול בהורמון גדילה. מומלץ לשבת בנחת לדיון מסודר עם האנדוקרינולוג המטפל על מנת לדון ביתרונות ובחסרונות, הצפי לתוספת בגובה (כי הורמון גדילה הוא לא קסם והתוספת הצפויה היא לרוב סנטימטרים בודדים), תופעות הלוואי האפשריות וכמובן גם רצון הילד והמשפחה.    

השאלה מתחדדת הרבה יותר באותן ילדים נמוכים שלא עונים להגדרה של מתחת לאחוזון שלוש. 

מתי מתחילים טיפול בהורמון גדילה בילדים?

גיל ההתחלה תלוי בעיקר בסיבה לטיפול. לדוגמה, בחסר אמיתי של הורמון גדילה ובפרט בחסר משולב עם הורמונים נוספים (אז נראה רמות אפסיות של הורמון גדילה במבחן תגר ולרוב הדמיה לא תקינה של ההיפופיזה), מתחילים בדרך כלל טיפול מייד עם האבחנה. בילדים המטופלים בהתוויה של SGA, מתחילים טיפול מגיל 4 שנים.

ב- ISS גיל ההתחלה משתנה, לרוב סביב גיל 6 שנים, אבל תלוי גם בגיל הפנייה לבירור, שיקולים רפואיים של הרופא המטפל, שיקולים אישיים של המשפחה ועוד.

כמובן שה"רווח" בגובה מושפע מאוד מגיל תחילת הטיפול וגם מגיל תחילת ההתבגרות המינית.

 

מהי התגובה הצפויה לטיפול בהורמון גדילה?

הורמון גדילה הוא לא תמיד פתרון קסם והתגובה לטיפול והגובה הבוגר, תלויים בהרבה מרכיבים שונים, לדוגמה:

  • ככל שקצב הגדילה ורמת הורמון הגדילה לפני הטיפול היו נמוכים יותר – כנראה שהתגובה תהיה טובה יותר.
  • הסיבה לטיפול משפיעה מאוד – למשל, ילדים עם חסר אמיתי של הורמון גדילה לרוב מגיבים מצוין. לעומתם, בקבוצת הילדים עם ISS, התגובה אינה תמיד שחור או לבן ומדובר בטווח אפשרי של תגובות, מילדים שיגיבו מצוין ועד כאלה שלא יגיבו כמעט בכלל. ילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון (משקל או אורך נמוכים בלידה) לרוב מגיבים פחות טוב מכאלו שנולדו במשקל ואורך תקינים.
  • גיל הילד – יש כמובן הבדל בין תחילת טיפול בגיל 5 שנים לתחילת טיפול בגיל 10 שנים.
  • המצב התזונתי – לתזונה השפעה משמעותית על הגדילה כפי שפורט בפרק הקודם, אך גם על התגובה לטיפול בהורמון גדילה. תזונה לא מאוזנת ושאינה מתאימה לצרכים המטבוליים של הילד/ה, תגרום לתגובה פחות טובה מהמצופה.
  • היענות והקפדה – עוד מרכיב חשוב בתגובה. פספוסים פוגעים ביעילות הטיפול.

כיצד בפועל מטפלים בהורמון גדילה?

הטיפול כיום ניתן בזריקה תת עורית מדי יום. החברות עובדות במרץ על פתרונות טובים יותר, כמו זריקה שתינתן רק פעם בשבוע, אך פתרונות אלה עדיין בתהליכי פיתוח (בארצות הברית כבר אושרה זריקה של פעם בשבוע, בישראל ניתן רק במסגרת מחקרית).

איזה מעקב צריכים ילדים המטופלים בהורמון גדילה?

מעקב במהלך הטיפול הוא חיוני ונעשה הן במרפאת האם על ידי רופא הילדים, והן כל 3-4 חודשים בביקורת אנדוקרינית. בביקורות נעשה מעקב אחר הופעת תופעות לוואי אפשריות, בדיקת התגובה לטיפול, התאמת המינון המיטבי של הורמון הגדילה וכן בדיקות דם המבוצעות לפחות פעם בשנה או לפי הצורך/ שיקול דעתו של האנדוקרינולוג המטפל.

מהן תופעות לוואי של הטיפול בהורמון גדילה?

תופעות הלוואי אמנם נדירות יחסית אך עדיין חשוב מאוד להכיר אותן ובטח להיות ערים אליהן בילדים מטופלים בהורמון. פירטנו כאן חלק מתופעות הלוואי האפשריות. לפני טיפול חשוב כמובן לדון בתופעות הלוואי האפשריות ודרכי המעקב והפעולה עם הרופא המטפל.

  • כאבי ראש/ הקאות/ טשטוש ראייה – עשויים להעיד על יתר לחץ תוך גולגולתי שייתכן ונובע מייצור יתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון יכולה לפתור את הבעיה אם כי לפעמים יש צורך בטיפול יותר רציני. בכל מקרה יש להיוועץ מייד ברופא בהופעת סימנים כאלו ולא להמשיך כרגיל את הטיפול ללא ייעוץ רפואי.
  • כאב בפרק הירך או הברך וצליעה – עשויים להעיד על החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (במילים רפואיות SCFE שאלה ראשי תיבות של Slipped capital femoral epiphysis) או על נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (Perthes). גם במקרה זה שלרוב יתחיל בצליעה של הילד יש לפנות מייד לבדיקת רופא.
  • הפרעה במשק הסוכר – הטיפול גורם ככל הנראה לירידה ברגישות לאינסולין ולכן לעלייה ברמות האינסולין. ברוב המטופלים לא נראה השפעה על רמות הסוכר אך חשוב לעקוב לפחות פעם בשנה/ לפי הצורך והחלטת הרופא המטפל אחר רמת סוכר בצום ורמת המוגלובין A1C. תופעת לוואי זו קורה בצורה יותר שכיחה במטופלים עם סוכרת אצלם ניתן לפעמים לראות עלייה בצריכת התרופות לטיפול בסוכרת ובמטופלים עם יותר נטייה לפתח אי סבילות לסוכר כמו בילדים עם תסמונת פרדר־ווילי וטרנר וילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון.
  • גניקומסטיה – בעברית הכוונה להגדלת רקמת השד בבנים. מופיעה יותר בתחילת הטיפול ולרוב חולפת. קיראו עוד בקישור הבא.
  • כאבי שרירים או מפרקים.
  • תגובה אלרגית – קיימת גם אפשרות כזו כמו במתן של כל תרופה אחרת. במקרים כאלה ניתן לנסות תכשירי הורמון גדילה מסוג אחר.

האם טיפול בהורמון גדילה מעלה שכיחות גידולים סרטניים בילדים?

התשובה היא לא.

קיימים כל מיני מיתוסים לגבי הטיפול ובעיקר בנוגע לסיכון להופעת גידולים – על פי הספרות הידועה לנו היום, אין הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות. עם זאת, במקרים בהם נטייה ידועה לממאירות (בגלל למשל מצבים גנטיים מאובחנים), לא מקובל לטפל מאחר ואין מספיק מידע על הסיכון.

מתי מסיימים טיפול בהורמון גדילה?

הטיפול ניתן בעיקרון עד סיום הגדילה המתרחש לרוב בגיל עצמות 14 בבנות ובגיל עצמות 16 בבנים. גם כאשר קצב הגדילה נמוך מ- 2 ס"מ בשנה, מומלץ כבר להפסיק את הטיפול.

כמובן שהטיפול מופסק גם במקרה של תופעת לוואי משמעותית או במקרים של חוסר תגובה לטיפול.

חשוב לציין שבמקרה של הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה, עשויה להיות לאחר מכן האטה בגדילה ואיבוד היתרון שהושג בטיפול קודם לכן.

במקרים של חסר הורמונלי משולב של הורמוני ההיפופיזה, לעיתים ממשיכים בטיפול אך במינון נמוך יותר גם לאחר סיום הגדילה, בהתאם להמלצת האנדוקרינולוג המטפל.

לסיכום, תהליך הבירור והאבחון של הסיבה לקומה נמוכה, חיוני ומשפיע גם על בחירת הטיפול. ניתן לטפל בהורמון גדילה הניתן בזריקה תת-עורית פעם ביום, בהתאם להתוויות הרפואיות שפורטו. ילדים המטופלים בהורמון גדילה חייבים להיות במעקב רפואי וההורים חייבים גם להקפיד מאוד על הטיפול, לא לפספס זריקות, לגוון את מקומות הזרקה, להגיע לביקורות הנדרשות ולהיות ערים להופעת תופעות לוואי. 

בהצלחה.