מהן הסיבות לנזלת אלרגית?

הסיבה לנזלת האלרגית, הוא ריגוש של המערכת החיסונית כנגד חלקיקים הנישאים באוויר. כאשר חלקיקים אלה, הנקראים אלרגנים, ועשויים להיות אבקן של פריחת עץ הזית, או חלבונים המצויים על עורו של חתול, פוגעים ברירית האף, מופעלת מערכת החיסון ומיוצרים כנגדם נוגדנים. הנוגדן החשוב לענייננו הינו נוגדן מסוג IgE המביא לתגובת שרשרת המובילה להפרשת הנזלת ולתסמינים הנוספים שלה.

ישנן סיבות נוספות לנזלת כרונית שאינן אלרגיה, ולכן אסור לפספס, וכדאי להיבדק אצל רופא מומחה בנושא, שיעזור להגיע לאבחנה ולטיפול הנכונים. הרופא היסודי גם יסקור נוכחותן של מחלות נלוות לנזלת אלרגית כגון אסתמה, סינוסיטיס או דרמטיטיס אטופית. 

כיצד מאבחנים נזלת אלרגית?

הדבר הראשון בחשיבותו לצורך אבחנת נזלת אלרגית הם התסמינים שעליהם מספר המטופל. התסמינים הקלאסיים הם אירועים חוזרים של גודש באף, נזלת, התעטשויות וגרד באיזור הפנים. לעתים קרובות יש גם תחלואה מקבילה של דלקת אלרגית של לחמית העין המתבטאת בגירוי, אודם, דמעת וגרד בעיניים. 

מה עוד יכוון לאבחנה של נזלת אלרגית? עונתיות בתסמינים שעשויים להופיע בעיקר בעונות המעבר, החמרה בחשיפה לאבק, או לאלרגנים נשאפים אחרים, מחלות אלרגיות נוספות כגון אסתמה אצל המטופל ומשפחתו ותסמינים עיניים. מצד שני, נזלת מנחיר אחד או תסמינים זיהומיים כגון חום יחשידו כי אין המדובר בנזלת אלרגית. 

האם ניתן לגלות באופן ספציפי את "הפושע" (האלרגן) שגרם לנזלת האלרגית?

לאחר שביססנו את החשד שלמטופל עשויה להיות נזלת אלרגית, וביצענו בדיקה גופנית מדוקדקת לשלילת סיבות אחרות לנזלת, אפשר לנסות ולזהות מהו האלרגן הספציפי הגורם לנזלת. 

באופן כללי, האלרגנים מתחלקים לשתי קבוצות: אלרגנים הנפוצים מחוץ לבית, בעיקר צמחיים: אבקנים של עצים, דשאים ועשבים, שבאופן קלאסי גורמים לתסמינים עונתיים בעת פריחתו של הצמח הרלוונטי. ואלרגנים המצויים בתוך הבית שהחשוב ביניהם הוא קרדית אבק הבית (פירוט בהמשך) אך גם חלבונים המצויים על גופם של בעלי חיים ועובשים. פעמים רבות מטופל אחד יהיה אלרגי ליותר מאלרגן אחד. 

האפשרות המועדפת היא ביצוע תבחינים עוריים הנעשים על ידי חשיפת העור לפאנל של אלרגנים נשאפים נפוצים בישראל. החשיפה מתבצעת לרוב על ידי התקן פלסטיק קטן שקצותיו טבולים בתמציות האלרגנים השונים אותו לוחצים אל עור האמה או הגב. גודל התגובה העורית נמדד כעבור כרבע שעה. 

אפשרות אלטרנטיבית היא בדיקת דם לאיתור נוגדנים ספציפיים מסוג IgE לאלרגנים אלה. 

אוקיי, איבחנו כי מדובר בנזלת אלרגית ואפילו גילינו את הגורם החשוד, מה עושים?

הטיפול בנזלת אלרגית מחולק לשלוש זרועות מרכזיות: מניעה, טיפול תרופתי וטיפול חיסוני. 

מניעת נזלת אלרגית

על מנת להפחית את התסמינים למינימום, יש להפחית ככל שניתן את החשיפה לאלרגן. אלרגיה לאבק לדוגמה, היא למעשה אלרגיה להפרשות של בעל חיים קטנטן הנקרא קרדית אבק הבית הנמצא בכל הבתים, גם הנקיים ביותר, ואוהב להתגורר באזורים לחים כגון מזרונים ומצעים. 

אחת ההמלצות המועילות להקטין את החשיפה כנגדו, היא כיסוי מזרון המבודד את המטופל מהחשיפה המתמשכת לקרדית במהלך הלילה. למי שאלרגיים לבעלי חיים ניתן להמליץ להקטין את שעות החשיפה לחיית המחמד, או למנוע ממנה להיכנס לחדר השינה של המטופל. יחד עם זאת, באלרגיה לאבקנים צמחיים הפורחים באוויר קשה לרוב למנוע את החשיפה בחודשים הרלוונטיים. 

טיפול תרופתי בנזלת אלרגית

במטופלים שהנזלת האלרגית שלהם קלה ומופיעה לפרקים בלבד, ניתן להשתמש בתרופות אנטי היסטמיניות כדיי להפחית את הסימפטומים לכמה שעות. במטופלים עם תסמינים קבועים, מומלץ לשלב טיפול קבוע בספריי סטרואידלי לאף. חשוב לדעת שהטיפול בסטרואידים מקומיים דורש זמן מה עד להופעת השיפור, וכן שהשימוש הוא בטוח וללא תופעות לוואי בניגוד לטיפול בסטרואידים שניתנים דרך הפה לתקופות ארוכות. ניתן לתת תרופות אנטיהיסטמיניות גם בספריי דרך האף או בטיפות עיניים על מנת להקל על התסמינים. 

טיפול אימונותרפי בנזלת אלרגית

יש לנו כבר באתר פרק על טיפול באימונותרפיה, ניתן לקרוא בקישור הבא.

בגדול, במטופלים בהם הטיפול המונע והתרופתי אינו מספק, ניתן להמליץ על טיפול אימונותרפי ("זריקות אלרגיה"). הטיפול מבוסס על חשיפה הדרגתית לאלרגנים הרלוונטיים בזריקות הניתנות בפרקי זמן הולכים ומתרחקים על מנת "לחנך מחדש" את מערכת החיסון שלא להגיב בחשיפה לאלרגנים הנשאפים. הטיפול נמצא יעיל ביותר, אך מחייב התמדה ועשוי להיות כרוך בתופעות לוואי בעת המתן. יתרונו המרכזי של טיפול זה, הניתן למשך מספר שנים, הינו 'ריפוי' של האלרגיה לאחר מכן ואף מניעת התפתחותה של אסתמה. בשנים האחרונות, הופיעו טיפולים אימונותרפיים נוספים הניתנים בטבליות הניטלות באופן יומיומי תחת הלשון. 

האם נזלת אלרגית היא מחלה לכל החיים?

נזלת אלרגית נוטה להיות מחלה כרונית. ההערכה היא שרק כ-10% מהילדים יחלימו באופן עצמאי  לחלוטין ממצב זה, והרוב ימשיכו לסבול מהתסמינים ברמה זו או אחרת, עם נטייה להקלה בגיל המבוגר. למרות זאת, עם הכוונה וטיפול נכונים, ניתן להשתלט על התסמינים באופן שלא יפריעו לאיכות החיים. 

לסיכום, נזלת אלרגית אינה מסוכנת בפני עצמה, אך עשויה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים לרבות קשיים בשינה, עייפות, אי שקט, ולעתים אפילו לדיכאון, ירידה בתפקוד החברתי ובעיות קשב, ריכוז וזיכרון, בעיקר אצל ילדים. מסיבה זו, הטיפול צריך להיות מבוסס על אבחון נכון, הקשבה ושיתוף של המטופל ומשפחתו בקבלת ההחלטות על מנת להגיע לאיכות חיים מיטבית.