צ’יקונגוניה – מי אתה הווירוס החדש ואיך נמנעים?

היכן צ’יקונגוניה נפוצה?

על פי ארגון הבריאות העולמי, מאז התגלתה המחלה לראשונה באפריקה, היא התפשטה לאסיה, לאיים הקריביים ולאמריקה הלטינית. כיום מיליוני אנשים כבר נדבקו במחלה ברחבי העולם.

בשנים האחרונות דווח על התפרצויות בדרום סין, איי ראוניון ומיוט שבאוקיינוס ההודי, בסומליה, סרי לנקה, בוליביה, הרבה מדינות בארצות הברית ואפילו בדרום אירופה (צרפת ואיטליה).

איך נדבקים בצ'יקונגוניה?

הווירוס אינו עובר ישירות מאדם לאדם וכדי להידבק נדרשת עקיצה של יתוש נגוע.

היתושים נמשכים למים עומדים קטנים (עציצים, דליים, שלוליות) ושם הם מתרבים. בניגוד ליתושים "רגילים", יתושי Aedes עוקצים גם בשעות היום, ולא רק בלילה.

מה קורה אחרי ההדבקה ומהו זמן הדגירה?

תקופת הדגירה, הזמן שבין העקיצה ועד הופעת הסימפטומים היא לרוב בין 3-7 ימים (טווח של בין יממה ל-12 יום).

מהם התסמינים העיקריים של צ'יקונגוניה?

רוב האנשים שנדבקים מפתחים סימפטומטים כלשהם וביניהם:

• חום גבוה פתאומי.
• כאבי מפרקים חזקים (לעיתים משביתים תפקוד), לרוב דו צדדיים וסימטרים.
• כאבי שרירים.
• כאבי ראש.
• פריחה שאינה מערבת כפות ידיים ורגליים.
• בחילות.

האם אפשר להידבק בצ’יקונגוניה בלי להרגיש בכלל (הדבקה א־תסמינית)?

כן, זה אפשרי. מחקרים מדווחים חלק קטן מהנדבקים (2-28%) עשויים לא להראות כלל תסמינים. ה־CDC מציין טווח של 15%–35% מהאוכלוסייה ככזו שנדבקה ושאינה חווה סימפטומים‏.

כמה ימים נמשכת המחלה והאם יכולים להיות לה סיבוכים?

ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה תוך 7–10 ימים.

בחלק קטן מהמקרים, יותר אצל אנשים מעל גיל 65, תינוקות ואנשים עם מחלות רקע (לב, סכרת), עלולים להופיע סיבוכים קשים כגון פגיעות קשות במפרקים, במערכת העצבים, בעיניים או בלב. אצל תינוקות קטנים אף להוביל לסכנת חיים.

אנשים רבים מדווחים על כאבי מפרקים שנמשכים שבועות וחודשים אחרי המחלה.

איך מאבחנים צ’יקונגוניה?

האבחנה מתחילה בשיחה עם הרופא/ה ובבדיקה גופנית. השילוב של חום גבוה פתאומי יחד עם כאבי מפרקים חזקים, ובמיוחד אם המטופל חזר לאחרונה מאזור שבו יש התפרצות פעילה, מעלים את החשד למחלה.

כדי לאשר את האבחנה מבצעים בדיקות דם מיוחדות – בשבוע הראשון ניתן לזהות את הנגיף עצמו בדם הנדבק (בדיקת PCR), ולאחר מכן ניתן למצוא נוגדנים שהגוף מפתח נגדו (בדיקות סרולוגיות).

הבדיקות חשובות גם כדי לשלול מחלות דומות כמו דנגי או זיקה, שיכולות להיראות דומות מאוד בתחילתן.

האם יש טיפול לצ'יקונגוניה?

אין טיפול ייחודי שמרפא את המחלה, אבל יש טיפול תומך הכולל מנוחה, שתייה מרובה, תרופות להורדת חום (כמו פראצטמול).

עד שאין אבחנה סופית, באזורים בהם יש גם קדחת דנגי, חשוב להימנע מתרופות מסוימות כמו אספירין או תרופות ממשפחת ה־NSAIDs (איבופרופן), מחשש להחמרת של קדחת דנגי.

באותם אנשים עם אבחנה וכאבים ארוכי טווח במפרקים ניתן לטפל בתרופות ממשפחת ה־NSAIDs.

איך אפשר להגן על עצמנו?

כמו במחלות אחרות המועברות על ידי יתושים, הדרך הטובה ביותר היא מניעה:

• לבישת בגדים ארוכים.
• שימוש בחומרים דוחי יתושים על חלקי עור חשופים.
• לינה בחדרים ממוזגים או עם רשתות נגד יתושים.
• הימנעות מהצטברות מים עומדים בסביבת הבית או המגורים.

להורים עם ילדים – כדאי למרוח חומרי דוחה יתושים המתאים לגיל הילד ולוודא שאין מקורות מים מיותרים ליד הבית. זה נכון גם בלי קשר להתפרצות הצ'יקונגוניה.

מה לעשות אם חזרנו מחו"ל ויש לנו חום?

מי שחוזר מאזור שבו קיימת התפרצות של צ’יקונגוניה ומפתח חום בשבועיים שלאחר מכן, חייב לפנות לרופא ולעדכן על החשיפה.

עד לקבלת אבחנה סופית, חשוב להימנע מעקיצות יתושים כדי לא לאפשר לנגיף להתפשט הלאה בישראל. אתם לא רוצים להיות אלו שלנצח יזכרו כאלו שייבאו את הווירוס לראשונה אלינו.

לסיכום, צ’יקונגוניה איננה מחלה חדשה, אבל היא מתפשטת לאזורים חדשים וכעת הופכת לרלוונטית גם לישראלים. אין סיבה לבהלה, אך יש מקום לערנות בעיקר הגנה יעילה מפני עקיצות יתושים.

כמו במחלות רבות, המידע והמודעות הם הכלי החזק ביותר להגנה עליכם ועל המשפחה.