מהם האזורים בעולם בהם יש דנגי?

קדחת דנגי ישנה במעל 100 מדינות (40% מאוכלוסיית העולם חיה באזור עם דנגי) בעיקר באסיה, אפריקה, דרום ומרכז אמריקה ואיי הקריביים והאוקיינוס השקט, בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. התפוצה של המחלה משתנה מכיוון שאזורי הנפיצות של היתוש מתרחבים כתוצאה משינויי אקלים, זיהום סביבתי ותהליכי עיור.

באזורים מסוימים בעולם, דנגי נחשבת כסיבה השכיחה למחלת חום בקרב מטיילים.

ניתן לראות מפה מתעדכנת של תפוצת קדחת דנגי בעולם, ברמת מדינות, באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן האמריקאי, בקישור הבא.

היתושים אינם נמצאים באזורים הגבוהים מ-2300 מטר ונוטים לעקוץ בשעות היום, אך גם בשעות החשיכה באזורים מוארים.

האם יש דנגי בישראל?

בינתיים, לא.

מעניין לציין שאחד ממיני יתושי ה-Aedes מצוי בישראל (הטיגריס האסייתי), אבל עד כה לא תוארה הדבקה בדנגי בישראלי שלא שב לאחרונה מטיול באזור מועד.

מה הקליניקה האופיינית למי שנדבק בדנגי?

הכול אפשרי.

ממחלה אסימפטומטית (ללא סימפטומים כלל) ועד מחלה קלה או מחלת חום קשה ולא נעימה.

אבל, וזה אבל חשוב, בהדבקה שניה ומעלה בווירוס זה, שקורה מן הסתם פחות במטיילים ויותר בתושבים מקומיים, בעד 5% מהמקרים עלולה להתפתח מחלת קשה לרבות דימומים קשים ושוק.

מה בדרך כלל הקליניקה במטיילים?

היות ולרוב מדובר בזיהום ראשון בווירוס, לרוב תתחיל מחלה פתאומית הכוללת חום גבוה הנמשך 2-7 ימים, מלווה בכאבי שרירים, מפרקים ועצמות. בנוסף תוארו כאבי ראש, הקאות, כאבים בארובות העיניים ופריחה.

מי בקבוצת סיכון לזיהום קשה בדנגי?

כפי שאמרנו מקודם, בראש ובראשונה אנשים שנדבקו יותר מפעם אחת בווירוס. מאידך, מחלה קשה בהדבקה ראשונה תוארה גם בתינוקות, נשים בהריון וחולים עם מחלות כרוניות.

מה תקופת האינקובציה של קדחת דנגי ולמה זה משמעותי?

תקופת האינקובציה היא ביטוי חשוב בתחום המחלות הזיהומיות שמטרתו לתאר את הזמן שעובר מרגע ההדבקה (במקרה זה עקיצת יתוש) ועד לפרוץ התסמינים.

בדנגי משך זמן זה עומד על ממוצע של 2-5 ימים והטווח הינו עד 14 יום.

מדוע זה חשוב? אם מישהו היה בתאילנד, ו-20 יום אחרי שחזר לישראל פיתח מחלת חום, זה לא דנגי ועלינו לחשוב על מחלות אחרות.

איך ניתן להוכיח שמדובר בקדחת דנגי?

מעבר לחשד הקליני, לרבות החום, התלונות האופייניות והפריחה, ניתן לראות בבדיקת דם (אם מבוצעת) ממצאים אופייניים לרבות ירידה בספירה הלבנה (קראו פה עוד) ובטסיות הדם.

בנוסף, ניתן לבצע בדיקת נוגדנים (סרולוגיה) ישירה לווירוס. נוגדן מסוג IgM יזהה הדבקה עכשווית בווירוס החל מהיממות 3-5 למחלת החום.

למתקדמים, בדיקת PCR בדם יכולה לזהות הדבקה בדנגי החל מהיום הראשון לחום ועד 7-10 ימים אחרי.

מהו הטיפול בדנגי?

הטיפול הינו תומך בלבד. דהיינו הורדת חום, שיכוך כאב והידרציה (נוזלים) למיובשים.

אין טיפול ספציפי אנטי וירלי כנגד הווירוס.

שימו לב, בחשד לדנגי (חום במטייל חוזר) יש העדפה להורדת חום ושיכוך כאב עם פראצטמול ולא אספירין או תרופות אחרות ממשפחת ה-NSAIDs, לרבות איבופרופן (נורופן / אייבו / אדוויל).

האם מי שחלה בדנגי מחוסן?

הדבקה בכל אחד מארבעת זני הדנגי מקנה חסינות ממחלה חוזרת עם אותו זן לכל החיים, אבל לתקופה של 1-3 שנים בלבד כנגד שלושת הזנים האחרים. כפי שכתבתי מקודם, בהדבקה חוזרת עם זן אחר, יש 5% סיכוי למחלה קשה.

אז כמה פעמים ניתן תאורטית לחלות בדנגי?

עד 4 פעמים…

טוב, אז האם קדחת דנגי היא סיבה לא לנסוע למדינה מסוימת?

לדעתי האישית לא. בכל מקום בעולם יש קדחת זו או אחרת. עם זאת, אפשר להקטין הסיכוי לחלות, כפי שתראו בהמשך.

האם למי שכבר חלה בדנגי זו סיבה לא לנסוע למדינה מסוימת בה יש העברה של הווירוס?

ההמלצה הזו לא כתובה בשום ספר לימוד וזוהי כמובן החלטה אישית. זכרו שיש מדינות ויש אזורים שיש בהם יותר ויש פחות דנגי.

כך או כך, על האדם הנוסע בשנית להתמגן כהלכה, כפי שכתוב בהמשך.

האם יש חיסון כנגד דנגי?

חיסון חי מוחלש כנגד דנגי בשלוש מנות ניתן במספר מדינות בעולם. חיסונים אחרים נמצאים בפיתוח. 

אז איך מונעים דנגי?

קל. מתמגנים כנגד עקיצות יתושים לרבות:

א. מקפידים על לבוש ארוך (חולצה ומכנסיים).

ב. מורחים חומר דוחה יתושים בריכוז טוב על אזורי גוף חשופים. איך בוחרים? בפרק נפרד בעתיד שיוקדש לנושא. זכרו, שברוב הארצות שאתם מטיילים בהם ניתן למצוא חומרים דוחי יתושים בריכוז גבוה יותר שלעתים לא ניתן למצוא בארץ. עם זאת זכרו להתאים החומר גם לגיל האדם שמתכוון להתמרח ולשטח הגוף הנמרח.

ג. שנו בחדר סגור וממוזג אם אפשר. עדיף בחדר עם רשתות תקינות על החלונות ועל הדלת. הקפידו על תינוקות וילדים קטנים הישנים גם בשעות האור.

לסיכום, נושא מעניין. מכיר לא מעט מטיילים שחלו בדנגי ורובם מתארים מחלה לא נעימה בכלל. מאידך, לשמחתנו, אין מקרים רבים של מחלת דנגי קשה בישראלים, גם באותם אנשים שנדבקו יותר מפעם אחת.

ואם אתם מטיילים בחו"ל עם ילדים, אל תשכחו לקרוא את הפרק המיתולוגי על חו"ל עם ילדים, בקישור הבא.