קדחת צהובה – המדריך המלא למטייל האחראי

קדחת צהובה היא מחלה וירלית שיכולה שעלולה להיות לא נעימה ומסוכנת, אבל החדשות הטובות הן שאפשר למנוע אותה בעזרת חיסון

מאידך, המחלה כל כך משמעותית, עד שיש מדינות בעולם שמחיבות הצגה של חיסון בתוקף לפני כניסה אליהן.
אז אם אתם מתכננים טיול לדרום אמריקה, לאפריקה או לאיים באוקיינוס האטלנטי, שווה לקרוא את הפוסט הקצר הזה שיכול לחסוך לכם הרבה כאב ראש בהמשך.
חוץ מזה, אם אתם טסים בקרוב, מוזמנים להרחיב בקריאה נוספת על ההכנות החשובות לקראת טיסה באזור חו"ל שבאתר.

אז מה זו בעצם קדחת צהובה? מי הווירוס שגורם לה?

קדחת צהובה היא מחלה שמועברת לאדם בעקיצה של יתוש בדומה לקדחת דנגי, קדחת מערב הנילוס או לזיקה (והרבה מחלות נוספות כמובן). הווירוס שגורם לה משתייך למשפחת הפלאוווירוסים (כמו דנגי ומערב הנילוס) והוא פוגע בעיקר בכבד.

נזכור שרוב האנשים שנדבקים לא מפתחים תסמינים בכלל וחלקם מפתחים מחלה קצרה לרבות חום וכאבי ראש או שרירים.

אבל אצל חלק מהנדבקים המחלה מתפתחת לצורה קשה, עם חום גבוה, צהבת (מכאן השם "קדחת צהובה"), דימומים, אנצפליטיס (דלקת המוחון) ולעיתים נדירות — גם מוות.

לשמחתנו בנושא זה ילדים מוגנים יותר ועושים מחלה תת קלינית בשיעור גבוה יותר מאשר מבוגרים.

קדחת צהובה - המדריך המלא למטייל האחראי

מהי תקופת הדגירה של המחלה?

תקופת הדגירה (הזמן מהעקיצה להתחלת סימני מחלה) הוא כ- 3-6 ימים.

איך ניתן לאבחן זיהום בקדחת צהובה?

בדיקה סרולוגית לנוגדנים או בדיקת PCR בדם או ברקמות.

מהו הטיפול בקדחת צהובה?

אין טיפול ספציפי לקדחת צהובה, הטיפול הוא תומך בלבד (הורדת חום, נוזלים, תיקון מלחים ומאזן חומצה בסיס ועוד).
לכן הדרך הכי טובה להגן על עצמנו היא פשוט לא להידבק.

איפה יש קדחת צהובה בעולם?

המחלה נפוצה בעיקר באזורים טרופיים באפריקה ובדרום אמריקה. המדינות שבהן יש סיכון גבוה להידבק הן למשל גאנה, קניה, אוגנדה, ניגריה, פרו, ברזיל, קולומביה ועוד. יתושים באזורים האלו עלולים לשאת את הווירוס, ולכן כל מי שמטייל שם חשוף לעקיצה ולהדבקה.
המפות של קדחת צהובה משתנות מעת לעת בהתאם להתפרצויות, ולכן חשוב לבדוק לפני כל טיול באילו מדינות קיים סיכון. מידע אמין ומעודכן, לרמת ערים ואזורים, אפשר למצוא במרפאות מטיילים, באתר משרד הבריאות הישראלי, באתר ה-CDC האמריקאי או דרך ארגון הבריאות העולמי (WHO).

אז איך נמנעים מקדחת צהובה?

מתמגנים כנגד עקיצות יתושים ומתחסנים.

איך מתמגנים בפני עקיצות יתושים?

היתושים שמעבירים קדחת צהובה עוקצים ביום ובלילה. ולכן:
# שימוש ברשתות ושהיה במקום ממוזג.
# שימוש בתכשירים דוחי יתושים. שימו לב לריכוזים השונים של החומרים הפעילים בתכשירים והקפידו על תכשיר בריכוז גבוה שהוא יעיל יותר.
# ראוי להתלבש בבגדים ארוכים ולהימנע משהיה מחוץ לבית בערבים.

האם יש חיסון כנגד קדחת צהובה?

בהחלט.

האם חייבים תמיד להתחסן ולמה צריך להראות שאנחנו מחוסנים?

בקדחת צהובה יש נהלים מאוד קפדניים של מדינות שונות לרבות מדינות שדורשות לראות אישור חיסון נגד קדחת צהובה (נקרא גם "תעודת חיסון בינלאומית") כתנאי לכניסה אליהן.
הדרישה הזו לא רק נועדה להגן עליך, אלא גם על האוכלוסייה המקומית — כדי לא להכניס את הווירוס ממדינה אחרת. וכמובן, למנוע התפשטות לאזורים בהם לא תוארה עד כה הדבקה.

למשל, אם היית באפריקה ומתכנן להמשיך משם לברזיל, ייתכן שתצטרך להציג תעודה כדי להיכנס לברזיל. זה תקף גם אם רק עברת במדינה נגועה כתחנת ביניים ממושכת.

אז מתי ואיפה צריך להתחסן?

זה תלוי ביעד שלכם ומאיפה הגעתם אליו. למעשה, אפשר לחלק את היעדים/מדינות בעולם לחמישה מקרים:
מקומות שבהם מומלץ ודרוש להתחסן:
1. כאשר מדינת היעד אנדמית לקדחת צהובה.
מקומות שבהם דרוש להתחסן:
2. כאשר מדינת היעד דורשת אישור תקף על קבלת החיסון מכל הנוסעים הנכנסים אליה.
3. כאשר מדינת היעד דורשת אישור תקף על קבלת החיסון רק מנוסעים הנכנסים אליה ממדינה אנדמית.
4. כאשר מדינת היעד דורשת אישור תקף על קבלת החיסון רק מנוסעים הנכנסים אליה מאנשים ששהו בתחנת ביניים (טרנזיט) בכל זמן שהוא בנמל תעופה בארץ אנדמית.
5. כאשר מדינת היעד דורשת אישור תקף על קבלת החיסון רק מנוסעים הנכנסים אליה מאנשים ששהו בתחנת ביניים (טרנזיט) מעל 12 שעות בנמל תעופה בארץ אנדמית.
גם בנושא זה יש דקויות אין ספור כדוגמת הודו אשר דורשת תעוד של חיסון לנוסעים אשר בששת הימים קודם לכניסתם ביקרו או שהו במעבר (טרניזט) במדינה בסיכון.

באילו מדינות תידרשו להציג אישור חיסון?

יש מדינות, בעיקר באפריקה ובדרום אמריקה, שדורשות מהנכנסים אליהן להציג תעודת חיסון בינלאומית תקפה כנגד קדחת צהובה. ברוב המדינות באפריקה (כמו גאנה, קמרון, קונגו, חוף השנהב, אוגנדה וניגריה) זו דרישה גורפת לכלל הנוסעים. בחלק ממדינות דרום אמריקה, כמו בוליביה וגינאה הצרפתית, הדרישה דומה. גם מדינות שלא נחשבות "נגועות" עצמן עשויות לדרוש תעודת חיסון אם מגיעים אליהן אחרי ביקור במדינה עם סיכון — כולל תחנת ביניים ארוכה.

שימו לב, המדיניות משתנה לעיתים קרובות בהתאם להתפרצויות אזוריות, ולכן לפני כל טיול חשוב להתעדכן דרך מקורות רשמיים:
• אתר משרד הבריאות הישראלי: כולל המלצות חיסון לפי מדינה.
• אתר ה-CDC האמריקאי: מאפשר לבדוק לפי מדינה מה הסיכון והאם נדרש חיסון.
• אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO): מפרסם רשימות מדינות עם דרישות חיסון מעודכנות.

לנוחיותכם, בנוסף, במרפאות המטיילים ניתן גם לקבל מידע אישי ומעודכן בהתאם למסלול הנסיעה שלכם.

מה חשוב לדעת על החיסון לקדחת צהובה?

החיסון נגד קדחת צהובה הוא חיסון חי מוחלש שניתן בזריקה אחת לשריר.

כמה מנות חיסון צריך לקבל?

לפי התקנות הבינלאומיות, מנת חיסון אחת מספיקה לכל החיים.
עם זאת ישנם מצבים שבהם נדרשת מנה שנייה (כמובן שלפחות 10 שנים אחרי הקודמת) וביניהם:
1. נוסע שחוסן בפעם הראשונה לפני גיל שנתיים.
2. לנוסעים לאזורים בסיכון גבוה ביותר לרבות מערב אפריקה ואזורים עם התפרצויות פעילות.
3. לנוסע שקיבל את המנה האחרונה של החיסון בהיותו נשא HIV.

מתי האם נחשב מחוסן אחרי קבלת החיסון?

האישור על קבלת החיסון נכנס לתוקף 10 ימים לאחר הקבלה של החיסון. לכן עליכם לדאוג להתחסן עוד לפני.

מי לא יכול להתחסן כנגד קדחת צהובה?

• ילדים מתחת לגיל 9 חודשים. אציין כי בין גיל 6-9 חודשים ניתן לחסן בנסיבות מיוחדות ובהחלטת רופא במרפאת מטיילים.
• נוסעים עם בעיה של תאי התימוס לרבות מיאסתניה.
• אנשים עם רגישות לביצים. ניתן לשקול לחסן במרפאת אלרגיה.
• אדם עם דיכוי חיסוי מולד או נרכש.
• נשים בהריון או מניקות.
• אנשים מעל גיל 60 שלא חוסנו בעבר כנגד המחלה – יש לשקול יתרונות וחסרונות לאור סיכון יתר לתופעות לוואי באנשים בקבוצת גיל זו.

אז מה קורה אם יש דרישה להתחסן במדינת היעד ואי אפשר?

באותן נסיבות, בהן יש קונטרה אינדיקציה לחיסון אבל האדם נוסע לאזור בו יש דרישה להתחסן עושים אחד מהדברים הבאים:
1. שוקלים מחדש את הנסיעה – כשאהיה בן שבעים לא ארצה לטוס לא מוגן ליעד בסיכון גבוה לקדחת צהובה.
2. נין לתת לאדם פטור מהחיסון על ידי רופא במרפאת מטיילים.

מהן תופעות הלוואי של החיסון?

ישנן תופעות לוואי קלות לרבות כאב במקום ההזרקה וקצת חום וחולשה.

אבל ישנן, לחיסון החי מוחלש הזה, תופעות נדירות יותר שעלולות להיות חמורות לרבות המחלה עצמה ואנצפליטיס. לאור שישנן אוכלוסיות שבסיכון ביתר לתופעות הלוואי הקשות (מדוכאי חיסון, תינוקות ומבוגרים מעל גיל 60 שנה), החיסון ניתן אך ורק לאוכלוסיה בריאה ברקע בגילאים שבין לבין כפי שנכתב מקודם. 

ומה עם ילדים?

כאמור, ילדים מגיל 9 חודשים יכולים לקבל את החיסון (בנסיבות מיוחדות גם מגיל חצי שנה), והם נחשבים מוגנים בדיוק כמו מבוגרים לאחר הזריקה. 

ולכן, אם את או אתה מתכננים טיול עם תינוק קטן מגיל זה למדינה אנדמית — מומלץ לדחות את הטיול או לבחור יעד אחר.
בנוסף, ילדים רגישים במיוחד להתייבשות ולחום גבוה, תסמינים שיכולים להופיע במחלה עצמה, ולכן חשוב להגן עליהם ככל האפשר, גם על ידי חיסון בגיל המתאים וגם על ידי שימוש באמצעים נגד עקיצות יתושים.

אז לסיכום, מה עושים לפני טיסה?

1. בודקים את היעד — האם יש בו סיכון לקדחת צהובה? האם המדינה דורשת הוכחת חיסון?
2. פונים ללשכת הבריאות או למרפאות מטיילים — כדי לוודא אם החיסון נדרש ומתי אפשר לקבל אותו.
3. שומרים את תעודת החיסון הבינלאומית — היא ניתנת באנגלית ונשמרת כמו דרכון, כי בלעדיה לא תוכלו להיכנס לחלק מהמדינות.
ולא פחות חשוב — גם אם התחסנתם, עדיין כדאי להתמגן מעקיצות יתושים לרבות ללבוש בגדים ארוכים ולהימנע משהייה בשעות פעילות היתושים. אל תתנו ליתוש אחד קטן להרוס לכם את הטיול. או את החיים.