האם זו מחלה אלרגית?

בגילאים הצעירים התשובה היא לרוב לא. מדובר על זיהום וירלי (ריניטיס) "שהסתבך" עם חיידקים שנמצאים באזור.

בילדים גדולים יותר, מתבגרים ובטח במבוגרים יש אבחנה כזו סינוסיטיס אלרגית.

מהו הסימפטומטיים והסימנים של רינוסינוסיטיס?

ראו בתמונה. זה פשוט אותו ילד שמושך נזלת צהובה/ירוקה למשך תקופה של מספר שבועות. ההורים מספרים לי שכאשר הם באים לקחת הילד מהגן, תמיד יש לו נזלת צהובה בשני הנחיריים.

לרוב מדובר על ילדים צעירים, מתחת לגיל 5 שנים.

הילד נושם בכבדות, בעיקר בלילה, מחרחר. הוא משתעל בלילות, מתעורר פעמים תכופות ובכללי מסכן.

הרבה פעמים יש על העור באזור הנחיריים אודם וגירוי של הרירית. לעתים מתואר גם הבל פה לא נעים. 

אז מצד אחד הילד לא חולה, הוא הולך לגן, אין לו חום (אם יש אז על הדרך חטף מחלה וירלית), אבל מצד שני הוא גם לא מאה אחוז בריא.

אז זה סינוסיטיס?

כן ולא.

כן, כי ברור שזהו תהליך דומה.

לא, כי זה קורה בילדים צעירים שהסינוסים שלהם עדיין אינם מפותחים.

סינוסיטיס אמיתי זו מחלה של ילדים גדולים יותר.

מה עוד מאפיין ילדים עם רינוסינוסיטיס?

אתם יודעים, לעתים ילדים מקבלים אנטיביוטיקה מסיבה זו או אחרת. דלקת אוזניים (קיראו כאן), סטרפ בגרון (קיראו כאן) או בחשד לחשש לדלקת ריאות (לא מחלה שכיחה בילדים, קיראו כאן). אז כאשר אני לוקח סיפור מחלה ממשפחה אני שואל אם הם זוכרים שכאשר הילד קיבל אנטיביוטיקה מסיבה אחרת (פניצילין לרוב), הנזלת והמצב הכללי השתפרו? ובכן, הרבה מהמשפחות אומרות שהמצב היה הרבה יותר טוב. אבל ככה וככה זמן אחרי הפסקת האנטיביוטיקה הכול חזר.

בנוסף, מדובר במצב ממושך. לא שבוע ולא שבועיים.

בבדיקה גופנית מעבר לנזלת הלא יפה שממלאת את הנחיריים של הילד אפשר לראות בפתיחת הפה נזלת אחורית שמתגלשת במורד הלוע של הילד. 

האם הילדים סובלים מכאב ראש? זו לא תלונה שכיחה בילדים קטנים. מזכיר, זה לא סינוסיטיס.

מה אסור לפספס?

בילדים עם הפרשה חד צדדית מנחיר אחד וריח רע, יש לפנות לבדיקת אאג ילדים בשאלה של גוף זר באף. בסיטואציה הזו לא חריג למצוא איזה חרוז ישן במחילות האף.

בילדים עם אירועים חוזרים ונשנים של רינוסינוסיטיס (או סינוסיטיס במבוגרים יותר) יש לשקול בירור קצר לבדיקה האם יש בעיה אנטומית באזור או חסר חיסוני.

מה הטיפול?

לפני מה הטיפול, השאלה החשובה היא במי לטפל ובמי לא לטפל.

אין לטפל בכל הילדים המנוזלים שיש במרפאה. גם לא אלה שמנוזלים לשבוע ומחרחרים בלילה והיו כבר שלוש פעמים במרפאה.

ניתן לשקול טיפול בילדים עם סימפטומים ממושכים (לפחות 3 שבועות) ואופייניים אחרי הסבר מקיף להורים על המצב הרפואי המיוחד הזה.

במה לטפל? לרוב בפניצילין פשוט (אמוקסיצילין ודומיו). לכמה זמן? זו אבחנה שמחייבת טיפול יחסית ממושך של כ-10 ימים.

בילדים שכבר קיבלו קורסים רבים, מסיבה זו או אחרת של אמוקסיצילין ניתן לשקול טיפול באוגמנטין 600 (על ההבדלים בין סוגי האוגמנטין שיש, בקישור הבא).

האם יש משהו נוסף לעשות מעבר לטיפול אנטיביוטי?

ניתן לשקול ספרי סטרואידים לאף. למרות שאמרתי מראש שבילדים קטנים זוהי לא מחלה אלרגית, המחשבה היא שהסטרואידים מורידים הבצקת באף, פותחים את החורים שצריכים להיפתח ומאפשרים לכל הצנרת להתייבש (סליחה על המטאפורה).

מה הבעיה עם רינוסינוסיטיס?

שתי בעיות:

1. כפי שאמרתי בהתחלה, אבחון ביתר. צריך לבחור את הילדים המסוימים הללו שיהנו מהטיפול אחרת רופא הילדים ימצא עצמו מטפל בנזלות כל היום עם אנטיביוטיקה.

2. המצב הזה נוטה לחזור אצל אותו הילד – אני לא יודע אם זה בגלל משהו אנטומי או אחר באותם ילדים, אבל לא מעט פעמים הילד מתנקה, השיפור משמעותי אבל אחרי הצינון הבא חוזר להיות שוב עם אותם סימנים וסימפטומים. ואין רצון לחזור יותר מדי פעמים לטיפול אנטיביוטי. זה מעצבן, אני מסכים.

לסיכום, מצב רפואי חצי שכיח ברפואת ילדים. אי אפשר ללמוד אותו בספרי הלימוד ונדרש חוש קליני טוב של הרופא המטפל על מנת לדוג מדי פעם את אותו ילד שיהנה מהתערבות וטיפול.

וכשזה עובד, זה עובד נפלא. הילד עובר מנשימה אנאירובית לאירובית.

ובא לציון גואל.